30-01-2007, 23:51
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 15.11.04
הודעות: 5,533
|
|
|
כמה שזה קשה לשמוע- כך קשה להגיד...
שהחיים שלך עדיין לא התחילו... עוד לא ראית כלום, בקושי הרגשת, עוד לא טעמת אפילו טיפה ממה שיש לעולם להציע לך...
מחכה לך צבא של שנתיים, המון המון חברים וחיים שלמים של הכרויות.
לעיתים עדיף לנו להתרחק מאלה העושים לנו הרגשה רעה, שכן האידאל הוא להקיף עצמנו באנשים שיעשו רק טוב, ולא ההיפך.
אני אתן את עצמי כדוגמא, כי הסיפור שלך מאוד מוכר לי.
בביה"ס הייתי חברה של 3 בנות, חברות הכי טובות. אחת התרחקה, השנייה עברה דירה, עם השלישית פשוט התנתק הקשר. הגעתי לצבא, מליון חברים חדשים. עד שיום אחד פגשתי את אחת מהחברות הישנות באוטובוס, והיום אנחנו יותר צמודות מבעל ואישה, היא מקבלת יותר תשומת לב ממני מאשר חבר שלי מקבל... מה שרציתי להבהיר כאן, זה שלכל דבר יש זמן ומקום. התקופת שינוי הזאת הכרחית, ואלי אחרי כן המצב יחזור להיות כמו שהיה- אך הרבה יותר טוב- והכי חשוב- עם האנשים הנכונים!
אני בחרתי לנתק קשרים עם אנשים מסויימים שלא עשו לי הכי טוב, לא משנה כמה חברים טובים הם היו בעבר. ונחשי מה? את כולם הכרתי דרך החבר והם היו החברים היחידים שלי.
למה את צריכה להרגשי שאת נענשת? ולמה להרגיש חייבת הסברים? אנשים עושים דברים מטופשים בחייהם, ואין שום דרך לברוח מזה.
לכאוב בשל כעס זה להעניש את עצמך על טמטום של אחרים...
נסי לנתק לרגע רגש מהגיון. האם עמוק בפנים את עדיין רוצה את אותה חברות שהייתה לך עם כולם? האם כולם הם עדיין אותם אנשים? השיחות יהיו דומות? הרגש יהיה דומה? קשה לי להאמין שכן... אנשים משתנים מירי, וזה משהו שכולם צריכים ללמוד להשלים איתו. זה לא פשוט, אבל כולם עוברים את זה, במיוחד בתקופה של סיום ביה"ס.
בהצלחה
נערך לאחרונה ע"י persephone בתאריך 31-01-2007 בשעה 00:06.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
