קודם כל מילה לזכות הדבר הזה שנקרא פורום שפשוט אפשר לזרוקבו הכל ולדבר בכיף ובמיוחד שיש אנשים טובים ופשוטים כמוכם שאוהבים לחשוף את עצמםולשמוע קצת צרות של אחרים , זה נפלא.
כן , לעניין
אני רוצה לספר סיפור שקרה לי עם מישהי מאוד מיוחדת , שהשאירבי הרבה זיכרון מתוק אך גם טיפה טעם מר , אולי בגלל שזה כזה עמוק , אני לא מדבר עלזה עם אנשים , חוץ מזה שאני אדם מאוד מופנם , אבל זה ממש גדול עליי , ומזל שהצלחתילהודות בזה , אז אני בא ושופך את זה פה , בתקווה לשמוע קצת מה אחרים חושבים , אואיך זה נראה מהצד , בכל אופן , העיקר שתגיבו!
כהרגלם של חברים לפני גיוס התארגנו כל החברים ויצאנו לטיולמסכם ילדות באיה נאפה שהיה אחת החוויות הכי גדולות שעברתי , ושם בעצם מתחיל הסיפורהזה, לא יודע בדיוק איך או מה ,( בנאפה הכל זורם ) הכרנו חבורה של בנות חמודותוכמובן בינהן אני מוצא אותה , לא יודע איך להסביר , אבל מדהימה כזאת , פשוט יכולתילראות דרך העניים שלה מן אושר נצחי ואמיתי ולא יודע אם לקרוא לזה משיכה יוצאת דופןאו התאהבות ממבט ראשון, אבל מן רוגע כזה שהיא השרתה עליי שכאילו נועדנו להיות יחד , פשוט ככה , כאילו נוצרנו אחד לשניה , אני מטבעי מאוד מופנם כפי שציינתי ונורא קשהלי להגיד או להראות מה אני מרגיש , מה שאולי הרס את הכל , כדי שלא תתחילו לשאולשאלות של איך או מה או למה לא אני אגיד פה שרק בטיסה חזרה מאיה נאפה היא סיפרה לישיש לה חבר , חצי שנה , ובמקרה הוא בשכבה שלי , ואולי לאלה שלא מאמינים בצירופימקרים , הוא איתי באותה כיתה , ודווקא אחד החביבים עליי , ומכאן נוצרת הבעיה הארורההזאת , שהותירה אותי אותה ואותו פעורים על מה שרגש יכול לעשות לבנאדם .
כמו שהבנתם , הרגש שלי אליה לא היה סתמי , ומכיוון שלאיכולתי לסכסך או ליצור כל שהיא כימיה ביננו , העדפתי להתרחק , ככל שניסיתי , תמידבסוף היתה היא זו שהתקשרה , למרבה התדהמה , היא רצתה להכיר לי את חברה שלה שהיתהדלוקה עליי , מכיוון שלא הייתי בעניין , החברה נפגעה וכך נוצר ( אני לא אוהב לנקוטבשמות , אז כדי שלא יהיו אי הבנות , נקרא לה הנסיכה ) ביני לבין הנסיכה מן קרבהכזאת של ידידים שמדברים באמת על הכל בלי חשבון אבל רק לא להעלות את הנושא שביננו , שאני רוצה אותה , אבל אסור לי לדבר , כי יש לה חבר , הם חצי שנה יחד , והם מאושרים , בקיצור היינו מדברים המון , את האמת רוב הקשר נוצר מיוזמתה , כי אני בפנים ידעתישזה לא יוביל למקום יפה , אז היה בי דחף לעזוב , מה שמשך אותה יותר, ומצד שני גם להרגיש אותה קרובה , בקיצור , עם כל הרגשות העזים , מצאנו פשוט זמנים נפלאיםביחד , שתבינו , אני , היא , החבר.
בקיצור כל אחד נדלק על השני ונהפכנו לשלישיה , החבר שלההתקשר ואסף אותי שהלך אליה ואני אותו שהלכתי אליה , זה היה כזה הזוי אבל פשוט הבנתישבאמת כיף לשלושתנו ואנחנו מבלים לא רע יחד , קצת שתבינו שהמקרה הוא לא שיגרתי אזתדעו שהנסיכה גרה בחווה , כן חווה , סוסים , תרנגולות , עזים , כבשים , הכל , ביתקטן בערבה , בדיוק כמו שאתם מדמיינים עכשיו , ואני , בתור נער טבע מושבע , כמובןשקפצתי על המציאה המשתפת ביננו וכל כך נהנו ששנינו יכולנו למלא אחד את השני כי לההיה חסר המישהו הזה לעשות איתו את כל הדברים האלה איך אני אסביר , נו שילדי טבעעושים , הולכים יחפים , מכינים תה במדבר , רצים בוואדי , רוכבים על סוסים כמו הרוח , פתאום הבנו ששנינו כאלה והיינו מאושרים עד אין סוף , מלבד זה שהיה לה חבר , אתהנושא הזה ניסינו להשכיח , אתם וודאי מחכים לזה , אז בבקשה , בחשבון שהכל דרש הרבהזמן ומן הסתם שאני לא אוכל להמחיש פה זמן או כל מאורע שהיה ביננו , נגיע לאירוע הבא , אני והיא מדברים על החבר , יותר נכון היא מספרת לי עד כמה הם לא מתאימים , ואיךהוא כזה ילדון עירוני שכבש אותה כל כך שהיא לא יכולה לעזוב אותו כי היא אוהבת אותו , והוא אותה , ושניהם מאושרים , מכאן כמובן שהחבר מתחיל לקנא , ואני מרגיש לא נעים , וככל שאני מנסה להתרחק ולא ליפול בתוך הזוגיות שלהם ולצאת בסוף אשם , היא באהאחרי , וחזק , היא צריכה אותי כי אני מצליח לגרום לה להבין ולראות את הדברים בצורהאחרת , אך זה רק שהיא איתי , שהיא איתו , היא איתו .
המצב פשוט לא מפסיק להיות גרוע ונוצר בינהם סכסוך עמוק , ונכון שעכשיו אתם אומרים שאני כזה טיפש שלא ברחתי משם , אבל לא יכולתי , פשוטהרגשתי שאני צריך להיות איתה, היא היתה חייבת אותי , ואני נכנעתי לזה , ראיתי שהיאמוצאת בי מקום של קצת שקט , אז הנחתי לזה , ונכון שכל כך רציתי להיות איתה ורק איתהאבל תמיד עצרתי את עצמי מלהתקרב יותר מדי ולהתאהב בה בתלות אין סופית שלא תוביללשום מקום , הגעתי למסקנה שאסור לי לעשות כך ותמיד עזרתי לה לצאת מהסכסוך עם החברולקרב בינהם , וכך נהייתי למין הפסיכולוג שלה וכל כך רציתי שהיא תהיה מאושרת איתו,הכל על מנת להשכיח את זה שאני בעצם אוהב אותה , ורוצה אותה כל כך.
ידעתי שזה צבוע ,ואני בטוח שגם היא , אני אוהב אותה והיאאוהבת אותי אבל לא נוכל להיות ביחד , כי היא כל כך מפחדת לאבד אותו .
החצי שנה שלהם יחד הפכה איכשהוא לעשרה חודשים , הרבהסכסוכים הרבה מריבות , הכל היא שפכה אליי , הבכי , כעס , השברים , הכל .
כל כך הרבה ייסורים ועלבונות , ובסוף היא נפרדת ממנו , וחוזרת אליו , ונפרדת , וחוזרת , ושוב נפרדת , מפה הכל היה מהיר כל כך ופזיז , וכואב.
הרגשתי שאני חייב לפתוח את זה ולגרום לשנינו להודות שאנחנופאקינג מאוהבים אחד בשני , ורצוננו הוא פשוט להיות יחד , להיות זוג , לאהוב באמת , לא לפחד.
לפני ששקעתי לפנטזיה הזו ששקעתם בה עכשיו , נזכרתי בחבר שלה , שהיא הרי אוהבת , הזוי , אך אמיתי , שפשוט היא לא יכולה לעזוב , שלא יכולה לפגועבו.
זה נמשך כל כך הרבה זמן וכל כך רצינו אחד את השניה בצורהמטורפת ושאני פחדתי כל כך לנשק כדי לא להיות , אתם יודעים , הסכסכן . לא משנה , אוףאני כל כך מתערבב פה.
היינו אצלי , אני שוכב במיטה , עם היד בביצים , לא יודע , סתם כזה , והיא לידי במחשב , שומעים מוזיקה , מדברים קצת , שותים תה , פתאום היאקמה וזוחלת אלי עד לשפתיים ומנשקת אותי , באותו רגע תשוקה עזה ושורפת שבערה פשוטהתפרצה ושנינו בלענו אחד את השני , בכזה להט שקשה להסביר , אך פתאום , הכל נעצר , ידעתי שזה לא נכון , שהיא תתחרט , שהיא כל כך עצובה בגללו שזה לפעמים חוסם לה אתהשמחה שלה כלפיי , הסתכלתי לה בעניים ושאלתי אותה אם היא בטוחה , היא אמרה שכן , ושאלתי שוב , ושוב כן , ואחרי כמה רגעים החיוך נמס והיא התחילה לבכות , הנסיכה שליבוכה.
ומה לעשות , אולי אני דפוק , אבל עצרתי הכל , ואולי אם בכלל לא היינו מכירים , הם היו עודאוהבים .
שלחתי אותה הביתה , בלי נשיקה , אולי קצת עיקרון , שאני לאמוכן שהיא תהיה איתי ולא תהיה שלמה עם זה שהיא לא סיימה איתו .
באתי בהצהרה שאני רוצה שקט , היא בכתה אך ידעתי שזה בכישיחסוך בכי יותר גדול אחר כך .
ביום שלאחר מכן קיבלתי הודעה , את האמת , קצת הפריע לי שזההודעה , אבל היא אמרה שהיא לא יכולה עם זה ושהיא אוהבת אותי , נשארתי משותק , לאידעתי מה לעשות , לא זוכר איך זה המשיך אבל אז קלטתי שהיא פשוט לא מסוגלת לגמור עםהחבר שלה וזה עוצר אותה בצורה חזקה מאוד בנוגע למה שהיא מרגישה כלפיי ולמה שהיארוצה לומר לי.
יש פה עוד המון אבל זה מספיק ארוך , אז אני אקצר , כשהיאגילתה לו שהתנקשנו , ושלא תחשבו , לא היתה בגידה חלילה ולא הסתרה למשך זמן , הכלהיה גלוי וכנה , כשהוא הבין , הוא שפך אוצר של קללות שאללה יודע מאיפה המציא , הוארמס אותה וצעק עליה והחל להתחרפן , והיא נפלה מזה , והתחרטה שוב ( הזכרתי ששוב היא נישקה אותי ואמרה שהיא שלמה עם זה והיא כבר לא רוצה אותו , ועשתה את זה עוד כמה פעמים , ואניכמובן , הלכתי עם זה , כי אהבתי אותה! כן אהבתי! מטומטם.. מה זה משנה , זה מאחור) וביקשה זמן לגמור את זה איתו , ואני שבכלל לא הייתי שלם עם זה שסמכתי על זה שהיאאמרה לי שזהו , שאנחנו יכולים להיות ביחד , נתתי לה את הזמן , והייתי ה"חמוד" כפישכל הסיפור הזה נהגתי להיות מה שהפך אותי ל"טיפש" ול"חרא" ול.. אפשר להמשיך עד איןסוף.
הכל פשוט נגרר ונסחב עד אין קץ , אני לא הפסקתי להיותה"חמוד" והיא לא הפסיקה להיות ה"פגועה" (ממנו , זה שהיא לא יכולה לעזוב , שאוהבאותה , והיא אותו , ושניהם מאושרים )
ובלחש ( זה שאובססיבי תלוי ומורגל אליה , וזאת שהיא כל כךאובססיבית ומורגלת אליו , שהיא הפכה אותו לחלק מהיעדים שלה להפוך אותו למאושר , ואותי , ואת כל העולם , רק לא אותה , היא תתגבר , כן בטח , תתגבר בקרשים.
תפסתי אותה , אמרתי לה שאני לא רוצה את זה , שזה לא מגיע לי , שאני מרגיש כמו נר , שאני מרגיש שהיא לא מכבדת אותי ואת הרצונות שלי ולוקחת אותיכמובן מאליו , היא רצתה להתנתק , ונתתי , תמיד הסכמתי . ואחרי שבוע זה בא ודיברנוולא יודע כבר את הסדר בסופו של דבר יצא שהיא לא מתקשרת איתי ואני פגוע , ואז אני לאאיתה והיא פגועה , החלטתי שזהו , לא מתקשר , לא שולח הודעות , אני יודע שהיא מרגלתאחרי כל הזמן ורוצה שנהיה בקשר , היא כל כך עסוקה באיך לגרום לי להיות מאושר שהיאפשוט פוגעת בי כל כך , עד שהבנתי שהסיבה היחידה שהיא לא רצתה לראות אותי שהיא יצאהשבת מהבסיס שפשוט ידעה שאם נתראה היא כל כך תנשק אותי ותרצה אותי ואחר כך שוב תשאיראותי מבולבל איך אמרתי , "נר" , וזה היה כזה עמוק ויפה מבפנים והיו לנו כל כך הרבהחלומות ביחד ורגעים בלתי נשכחים , והכל משלים אחד את השני , רגעים מדהימים , שהריקבון של הזוגיות שלה ושלו הרסה את שלנו , או שהדמות שהיא ראתה בי , אישחלומותיה , בצורות חזקות מאוד אגב , הייתי כזה בשבילה , אולי הרסתי את אהבתם , וכלפעם בעצם רצתה שאני לא אחשוב על זה ששאלתי אותה אם היתה רוצה שלא נכיר בכלל והיאהיתה ממשיכה להיות איתו באושר .
ויודעים מה , ספק אם הגעתם עד לפה כי זה נורא ארוך ומייגע , ויש עוד המון , המון שהחסרתי , שאולי כל כך מעורבב אצלי שאני לא יודע איך לעכל אתזה , וזה כל כך כואב ועצוב לי .
השאלה הגדולה היא מה ביננו עכשיו , אז ככה , חרא , שהיאיוצאת שבת אנחנו לא נפגשים , מצידה , שיהיה ככה , מצידי , היא כל כך מתוסבכת , אתמול היא התקשרה ואני ישנתי , לא חזרתי אליה , היא שלחה לי הודעה שהיא מבינה שאנילא רוצה לשמוע ממנה והיא כל כך מצטערת על טעויות שהיא עשתה שבעצם היא רוצה לתקן אבללא מזיזה כלום , ושהיא מקווה שניפגש , ואני עם כל החרא הזה , לא אמרתי מילה , ולאחזרתי , רק כי נמאס לי , כי נתתי כל כך הרבה הזדמנויות שהלכו לעזעזל , הזדמנויותשאני כל כך עוצר את עצמי מלתת , הזדמנויות שאולי באמת יהרסו אותי , יהרסו אותי עלזה שרציתי כל כך להגיד שאני אוהב ועצרתי את עצמי כדי לא לסכסך בין זוגיות ואהבה שלאחרים , למרות שהכל היה הדדי , תמיד היה משהו מסריח , היה את החבר, ואיך שלא ניסיתילעצור את זה , זה יצא בבום , וכולם יצאו פגועים , ועל מה.