01-02-2007, 11:17
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 72
|
|
יעקב. (או סיפור על אומץ)
התקשרתי אליה וקבענו להיפגש במקום מוכר. היא נראתה די טוב.
במיוחד שמתי לב לחזית. (לא תוספת שלי.. )
החלטנו ללכת לסרט. בדרך עשינו את משחק השחמט הידוע, דליית מידע למען אבחנת טיפשות אם לאו. כל אחד שילם על עצמו... היא כבר זכתה בנקודה אצלי.. התחלנו לדבר על חיבה הדדית.. והכיוון נהיה חיובי ומעניין.. אמרתי לה שאני מחבב אותה.. והיא.. עיפעפה עם הריסים פעם אחת.. התחלתי לחשוב שיהיה לי מזל בסוף הערב..לך תדע..
התיישבנו במקום טוב באמצע וחיכינו להתחלת הסרט... בשורה שלפנינו החליט להתיישב גרוזיני עב צוואר ועב מידות.
זמן קצר לאחר התחלת הסרט.. הרגשתי מרפק עדין בצלעותיי.. כמעט עף לי המסטיק מהפה..
היא פנתה אליי במבט ישיר ושאלה: אתה באמת מחבב אותי? אמרתי לה כן. אז תן לו צ´אפחה והצביעה על הגרוזיני המרוכז (?).
אני מסתכל עליה עם גבות מורמות, מסתכל על ידי הימנית, ואחר כך על צווארו של הגרוזיני.. ופתאום הנחש בעל העין האחת הזכיר לי שאולי יהיה לי מזל בסוף הערב...
הנפתי את ידי הימנית לאחור... היא קצת זזה הצידה.. (אני נשבע שראיתי חיוך).. מלמלתי שמע ישראל.. ו... פפפאאאאאחחחחחח... קול נפץ רם נשמע ... הגרוזיני החל להסתובב בסלו מושן...הרגשתי חום נעים בוקע מצווארו.. והיישיר בי מבט.
אהלן יעקוב!!! מה נשמע? איפה אתה לא רואים אותך? אמרתי. הגרוזיני הביט בי ואמר בכעס: אני לא יעקוב!! התיישב, ושב להתרכז (?) בסרט. לגמתי מהספרייט... להתקרר...אני חולה על ספרייט.. זה בלי קפאין..
שוב..לאחר זמן מה..הרגשתי מרפק בצלעות... בלעתי את רוקי.. ופניתי אליה. מה קורה נשמתי? אתה באמת באמת מחבב אותי? שאלה. אמרתי לך שכן ואף הוכחתי לך.. אז תן לו צ´אפחה... בשבילי...
ואני... מתחיל לחשב סיכויים.. ומודד מרחק לכיוון דלתות החירום... הרמתי את היד לאחור... היא שוב זזה קצת הצידה לפנות לי מקום.. ו..טראאאאחחחח!!! הורדתי חמישיה על צווארו של הגרוזיני.
בשלב זה הקהל החל להיות משועשע ולגלות עניין.. אני חושב אפילו שהמסריט של האולם פתח בסדרת בדיקות במקרן לגלות את מקור הרעש...
הגרוזיני החל להסתובב,ורידי הצוואר פעמו ובלטו החוצה,קצף לבן הופיע בשולי שפתיו..מה העניין??? שאג בכעס.
יעקוב!!! אני יודע שזה אתה.. מה אתה מסתלבט עליי? אמרתי. וואלאק... אני לא יעקוב!!!! פלט מבעד לקצף בכעס ועבר 10 שורות לאחור...
פיוווו... הוצאתי אויר.. והתחלתי במדיטציה פנימית...עכשיו חסר לה שלא יהיה לי מזל בסוף הערב.. לאחר כמה זמן... שוב הרגשתי מרפק בצלע הכואבת... עצמתי את עיניי...חיפשתי איזו תפילה שאולי תקפוץ לי מול התודעה... הסתובבתי אליה ושאלתי... מה קורה חמודה?
אתה באמת ובתמים מחבב אותי? שאלה. את יודעת שכן, עניתי, הוכחתי לך את זה פעמיים.. אז תן לו עוד צ´אפחה.. ביקשה.
אבל בשביל מה?, ניסיתי להתחמק, לא ראית איזה סימנים השארתי לו על הצוואר? מבט אחד בעיניה הבהיר שאני לא אצא טוב בשיחה הזאת... חפוי ראש ובצעדים כושלים עליתי למעלה והתיישבתי מאחורי הגרוזיני... חיכיתי כמה דקות.. אולי היא תשכח.. אבל קלטתי אותה מסתובבת ולוחשת: תן לו!
נעמדתי על רגליי... לקחתי אויר מלוא הריאות... הנפתי את היד לאחור...
ו...פפאאאחחחחחח!!!! הנחתתי אותה במלוא כוחי על צווארו של הגרוזיני... הקהל פלט וואו אדיר ונעמד על רגליו... חלקם הוציאו מצלמות..המקרין שירבב את ראשו מבעד לחלון ההקרנה...
ואני.. נכנסתי לקומה... מצפה בשקט לבאות..הגרוזיני...קם על רגליו..צווארו בוער.. שמתי לב שאני לא רואה את המסך יותר...
הסתובב אליי... ואני רואה את הכל בסלו מושן... ממשש את החאמסה שבכיסי... וזיעה החלה לכסות אותי... מה העניין??? שאג. אל תשאל יעקוב.. יבבתי... יש אחד... יושב עשר שורות קדימה.. בול דומה לך! |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
