אני עדיין צעיר ורק בנוב' אני מתגייס, אבל בכל זאת זה מטריד אותי מאוד.
אני רוצה להתגייס לקרבי, צנחנים. סימנתי במנילה צנחנים, דובדבן ומוד"ש -5.
הבעייה היא שההורים שלי ממש לא רוצים שאני יהיה בקרבי, אמא שלי לדוגמא -
לא מוכנה בכלל לשמוע על קרבי, היא עושה לי ת'מוות כל פעם שאני מדבר על קרבי.
אז חשבתי על פתרון - אני יתגייס והכל רגיל, ואם ישאלו אותי מה אני עושה אז אני יגיד שאני רק מאבטח מתקנים בצבא, לא משהו רציני (גם אח שלי היה מאבטח מתקנים או משהו כזה).
הבעייה שנובעת מזה - שאם חס וחלילה יקרה לי משהו בצבא, הם לא יסלחו לי על זה לעולם שהסתרתי מהם את זה.
חשבתי על האפשרות לספר להם על זה שאני רוצה קרבי, אבל אמא שלי יש לה לחץ דם גבוה (היא לוקחת כדורים נגד זה) ואם אני ילך לקרבי היא תלחץ ואני לא מגזים שהיא יכולה לקבל התקף לב או משהו ואני פוחד עליה מאוד.

אני מבולבל לאללה מכל הנושא הזה.. למישהו יש מושג מה עושים במצב כזה ?
מה לעשות ?

ממש לא רצוי. איך תשקר להם במשך 3 שנים על מה שאתה עושה? ועוד בצבא...

הם לא יבוא לטקס סיום טירונות שלך? יש הבדל בין 02 ל05..והם יראו שפתאום כולם עם כומתות אדומות וישמעו את המספר 101 או 890 או מה שזה לא יהיה ויקלטו שאתה צנחן ולא מאבטח.
בקצרה, זה לא פרקטי בכלל.
וכמו שאמרת, אם חס וחלילה יקרה לך משהו...אז הם גם ידעו ששיקרת להם כל הזמן הזה, וגם עם הבריאות של אמא שלך...זה לא יעשה לה טוב.

אני חושב שכדאי לך לחפש דרכים אחרות לספר להם..שאתה הולך להיות חייל קרבי, נקודה.

R.I.P.

(עזוב שיש קודם גיבוש שעם הכושר שלי עכשיו אין מצב שאני עובר)
אם אמא שלי תדע שאני רוצה להיות קרבי היא תתחרפן מזה.. היא תכעס עלי כמו שבחיים שלה לא כעסה עלי. ואז רק כדי 'לרצות' אותה אני ינסה להיות ג'ובניק.
בכל אופן, אני מכיר בן אדם שעשה טירונות רגילה של צנחנים הכל רגיל כמו צנחנים אבל היה בכל זאת ג'ובניק.. היה לו תפקיד הכי זנותי בארץ, כל היום עשה תפקידים מנהלתיים כאלה ולא משהו רציני בכלל, שלא לדבר על קרבי! אז יש מצב שאני יוכל להגיד לאמא שלי (גם בטקס סיום מסלול וכל זה) אני יגיד לה שאני רק 'מסופח' לצנחנים ואני לא באמת עושה פעילות מבצעית.

זה עיניין רציני שלא תוכל להסתיר לנצח, במוקדם או במאוחר הם יגלו את זה...

למרות שכתבת שהיא לא מוכנה לשמוע... תשב עם אימא בימים אלו, כשאתה עדיין לא חייל ולא יכול לגרום לה להתרגשות רבה מידי ופשוט תספר לה שזה מה שאתה אוהב וזה מה שאתה הולך לעשות.

אם תרגיל אותה לחשוב שאתה הולך לחיות חייל קרבי, היא כבר לא תוכל להיות מופתעת אח"כ וככה נשמור על הבריאות שלה

בהצלחה.

כי כמו שהבנתי, לשבת ולדבר איתה לא יצא הרבה מזה..כי כמו שאמרת היא אפילו לא מוכנה לשמוע את המילים "הבן שלי" ו-"קרבי" באותו משפט.

אז תסביר להם שעם 97, אין מצב שלא יקחו אותך לקרבי.."צרכי הצבא", שהם לא מוכנים "לוותר" עליך, וככה היא לא יכולה לכעוס עליך, אלא על הצבא.

בכל מקרה, בהצלחה.

R.I.P.

דבר ראשון, זה לא משנה הכושר שלך. גם אם לא תעבור את הגיבושים - אתה פרופיל 97 ולכן, אתה תגיע בסופו של דבר לקרבי.

אין דרך להסתיר ממהורים 3 שנות שירות צבאי קרבי. מה לעשות. רק הטירונות (+א"מ) - היא חצי שנה.
מאבטחי מתקנים, אם אני זוכר נכון, עושים שבוע-שבוע... קרבי... יציאה מעולה זה 7-3. מצב נדיר וממש טוב עם סד"כ בשמיים. המקסימום שאני הגעתי היה 35 יום רצוף בצבא (מבצע "דרך נחושה" - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%95%D7%A9%D7%94). אבל, זה באמת היה חריג מאוד.

בכל אופן, הרבה פעמים שיצאתי לאיזושהי פעילות יזומה - אמרתי להורים שלי שאני בטורנות מטבח... במפקדה של הגדוד... שיושבת בעורף...

אני יכול להבין אותך. גם לי יש הורים פולניים (מה לעשות ) עם בעיות בריאותיות. אבל, להסתיר באמת את מה שאתה עומד להיות 3 שנים... לא ריאלי. גם אם תצליח - אנשים מדברים. חברים שלך לפלוגה, לדוגמא.

ואתה יודע איך זה בישראל. הבן של רונה, אשתו של משה, זה שקונה פלאפל אצל אסי, הבן של גילה, שהייתה מורה של מירי - נו, הבת של גולן, השכן שלנו - אמר שאתה איתו בפלוגה! זה נכון...?!?!

אז... לסיכום. אתה לא תצליח. לא באמת. עדיף ש"תשחיל" את זה בהערות קטנות כבר מעכשיו...
מה באמת יהיה בטקס סיום טירונות, לדוגמא? הויכוח פשוט יידחה ב4 חודשים + העובדה ששיקרת בזמן הזה. תשבו, תדברו בשקט ובהגיון - לא בצעקות. ויהיה בסדר.

אני לא יודע איך כל זה עובד עדיין(אני יותר צעיר ), אבל אתה יכול להגיד להם שגייסו אותך לצנחנים, ואתה בלית ברירה תמשיך... תגיד שאתה לא ממש רוצה אבל לא מפריע לך ואתה לא מתכוון להתנגד ולעשות לצבא "סצינות"!
זהו - היא תקבל את זה בלית ברירה...

מעצבן המצב הזה עם אמא... לפחות אתה דואג לה.

זה מדהים לפעמים מה רגש אמיתי יכול לעשות...
תנסה במקום לדבר עלייך ועל מה שאתה רוצה וצריך, תפנה לזה מנק' מבט אחרת...
כלומר, מדינה שלי, פטריוטיות שלי ורצון עצום לקחת חלק בכל זה...
זו החובה שלך למדינה, אולי לזה אמא כן תתחבר, תלוי כמובן גם בהשקפתה הפוליטית (נעליים וצלחות מתעופפות על אחריות המשתמש בלבד...)
גבר או אישה, לכתוב תמיד עושה משהו קצת אחר. נסה לדבר אליה במכתב, היא לא תוכל לקטוע אותך אחרי "קרבי" או "לוחם"...
גרום לה להבין שיהיה לך טוב שם, שזה רצון אמיתי ושהוא לא יקטן או יחלש עם הזמן- בדיוק כמו אהבה לאמא...

בהצלחה

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

אז באמת שאין לי מושג מה...

ושאף אחד לא יזרוק עליה נעלים וצלחות!

מסכים פה עם רוב התגובות של החברים פה.
אני הייתי אומר להם משהו בסגנון הבא.
אמא, אבא.
יש לי שיחה חשובה מאוד איתכם.
אתם גידלתם אותי הכי טוב שיכלתם.
אני עכשיו גדול והפנמתי את כל שנות החינוך שלכם.
אני מרגיש שהחינוך שלכם הפך אותי לאדם רציני עם הרבה ציונות, עם הרבה בטחון ואחריות.
אני מרגיש, בתור אזרח ישראלי, שזוהי חובתי, לשרת את המדינה שנתנה לי כל כך הרבה.
כמו כן, שירות קרבי יתרום לי בתור אדם. אני אהפוך לאדם עצמאי עם שיקול דעת ויבגר אותי מאוד, ויתרום לי חברים לכל החיים.
אני לא מוכן לוותר על החובה והזכות הזאת.
אני מקווה שתבינו את רצוני ותדעו שרק אזרח אחראי, עם חינוך טוב מהבית, מוכן ללכת לקרבי.
כמובן שאני לא רוצה להרע לכם, אך יגיע הזמן ובו אני אעזוב את הבית ואתחיל את חיי העצמאיים.

זה מה שאני הייתי ממליץ לעשות.
בהצלחה.

מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד, קונפוציוס.

במילה אחת? ל-א

על הפנים השקרים האלה.. אני בטוחה שאמא שלך מעדיפה ותעדיף לדעת שאתה רוצה להיות קרבי מאשר להיות בלב שקט כל פעם שאתה שם בלי לדעת מה עובר עלייך או איפה אתה נמצא..

בכל אופן... אמא זאת אמא.. ואם היא לא רוצה שצלך זה רק כי היא דואגת כמובן.. היא תלמד להבין.. בסופו של דבר זאת ההחלטה שלך ורק שלך.

קודם כל אם קיבלת מנילה קרבית, אז אתה הולך להיות קרבי גם אם אתה רוצה או לא רוצה.
דבר שני- גם לי היה את הסיפור הזה, ואמרתי לאמא שלי ככה-
"הבן שלך הולך להיות קרבי וזהו...אין כאן מקום לשאלות"
"או שתתמכי בי או שאל תגידי לי כלום..."

בהצלחה בחור

נח"ל-מרץ 07 קרובבבב...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי HaZiZ קודם כל אם קיבלת מנילה קרבית, אז אתה הולך להיות קרבי גם אם אתה רוצה או לא רוצה. דבר שני- גם לי היה את הסיפור הזה, ואמרתי לאמא שלי ככה- "הבן שלך הולך להיות קרבי וזהו...אין כאן מקום לשאלות" "או שתתמכי בי או שאל תגידי לי כלום..." בהצלחה בחור נח"ל-מרץ 07 קרובבבב...

בסופו של דבר הצבא עושה מה שבא לו, והיו מקרים כאלה שאנשים מילאו במנילה רצון להיות לוחם - 5 ובכל זאת שלחו אותם לתפקידים עורפיים . ככה שהכל פתוח, אבל כנראה באמת רוב הסיכויים שהוא יהיה קרבי .