18-02-2007, 00:27
|
|
|
חבר מתאריך: 18.02.07
הודעות: 2
|
|
איך יוצרים קשר מחדש?
חיי הלא פשוטים מתחילים מתחילת הנערות, מסתיימים היום - וממשיכים הלאה.
אני הבן הקטן במשפחה, נאנסתי בילדותי, והמצב המשפחתי לא קל בכלל.
הוריי נמצאים במשברים וריבים כל היום. אחותי חולה במחלה הקשה ביותר הנפשית (סכיזופרנית) ואחי נמצא בצבא.
שעליתי לתיכון, החבר'ה שלי התפרקו - והייתי הרבה פעמים בבית, אמא הייתה שם כדי לתת לי חיים לא פשוטים. אז הייתי הולך לבה"ס - משעמום וחוזר.
יום אחד המחנכת שלי עשתה איתי שיחה ואז נגשה ליועצת וספרה לה הכל. מאז הייתי מטופל אצלה, ולאח"כ התחילו לי תיקים (שיעולים שהיו נראים כאילו אני חולה שפעת) לאחר שנבדקתי בכל הבדיקות. הייתי מטופל אצל פסיכאטרית (היועצת הגישה בקשה - מה שהיה אסור לה לעשות ללא רשות הוריי) ואז התחלתי טיפול תרופתי שלא עזר.
לאחר כשנה (גיל 13.5 בערך) עברתי את הבר מצווה בצורה הקשה ביותר, לצד חבריי שאני מוזן בכדורים ועם תיקים, סחרחורות וכו'.
חשוב להדגיש כי חבריי תמיד ניסו ליזום איתי קשר - אבל אני מטראומות שעברתי לא הסתכלתי לכיוון. שראיתי שבתיכון הכל עובר לסיגריות, דקירות ושטויות כאלו של נערים - וויתרתי.
כשלא נוצלו כל האמצעים הגישה הפסכיאטרית שלי בקשה לצו אשפוז (קודם כל הייתי שבוע במחלה לנוער בפסכיטריה) והמצב מפה רק מחמיר. הוריי לא הסכימו לדבר ולכן קצינת סעד הגישה בקשה לבהמ"ש.
משם (גיל 15 בערך) שאני אהיה בפנימיה. במהלך גיל ה- 14 לחיי הייתי נמצא ב"הפוך על הפוך" של על"ם ושם קיבלתי את הטיפול שאליו הייתי זקוק - לדבר. הם חזקו אותי והפסקתי לקחת תרופות, התחלתי להתייצב ועליתי לאט לאט.
שפסכיאטרית אחרת בדקה אותי היא ראתה שההמלצות של הפסכיאטרית שלי לא נכונות והמליצה רק שאצא מהבית בגלל המצב, ואז השופט הגיע לסמקנה שאני צריך לצאת מהבית - ויצאתי אל פנימיה.
כרגע אני נמצא בפנימיה, לומד כרגיל והכל טוב יפה, הפסקתי לקחת כדורים ממזמן, המצב התייצב, לקחתי את עצמי בידיים (יש אומרים שאני בר מזל שלא הדרדרתי לסמים בגלל המצב שנקלעתי אליו).
הבעיה מתחילה בימי שישי שאין לי מה לעשות. למחשב אין לי חשק להיות בו כל היום (וגם את זה אני לא עושה - סתם יוצא לבני דודים, מסתובב וכו'). אני רוצה איכשהו לצאת עם החבר'ה הישנים אחרי שלמדתי כמה דברים לחיים (איך לא להגרר, מתי כן ומתי לא - כל זה למדתי בהפוך).
בא לי לצאת עם החבר'ה - ואין לי איך. אני לא חלק מהם, הוקפצתי שנה ואני נמצא בפנימיה. אני מתנדב במס' מקומות שעושים לי סיפוק רב.
יצרתי קשר עם החבר'ה הישנים לפני כחודש - אך התמונה נראתה רעה במיוחד: כל החברים התחילו לעשן והשתנו, הם התפרקו והם לא מגובשים.
השאלה שאני שואל היא..
איך אני מנצל את עצמי בתור נער ונהנה מהנערות שלי?
התבגרתי המון דרך הפוך והתחלתי להתנדב במקומות שהם צרכו ממני את ההתבגרות הזאתי.
עם זאת אני חושב שעדיין אני צריך את החבר'ה, החברה והכל.
איך אני מוצא את האנשים להיות איתם?..
איך מחדשים קשרים/ יוצרים קשרים עם אחרים? (עם הילדים בפנימיה אני בקשר מעולה..אבל לבית?..).
חשוב להדגיש כמה דברים:
- המצב היום מאיר פנים. כלומר "הכל מאחוריי". להפך, אני שמח שעברתי כי אני היום אדם שאוהב את עצמו ומעריך אותו.
- המצב בבית עדיין לא התשנה, אבל אני למדתי להתמודד איתו. תמיד בחרתי להתמודד עם כל דבר ולא לברוח - מן מוטו שתמיד היה לי.
תודה.
נערך לאחרונה ע"י Ekl בתאריך 18-02-2007 בשעה 00:31.
|