שלום לכם!
אממ ללא הרבה הקדמות אני אתחיל בסיפור המקרה,אני מזהיר אותכם מניסוח בעייתי..(:
אז ככה:
אני נער בן 18,לומד במסגרת חילונית אך אדם דתי...
לפני כשנה הכרתי ילדה מאוד מיוחדת.בהתחלה היינו ידידים סטנדרטים לא משו מיוחד,עם הזמן גילינו יותר פתיחות אחד עם השני בנושאים רבים,דיברנו יותר פעמים בשבוע,נפגשנו יותר פעמים...בקיצור הידידות בינינו פרחה...
לא פעם הרגשנו באוויר כי יש רגשות בין הצדדים אבל לפחות בהתחלה אף-אחד לא ממש הזכיר את הקטע הזה או דיבר עליו...
לפני כ-3 חודשים אחרי שהגעתי לאמת כנה וטובה עם עצמי בנוגע לאותה ילדה החלטתי לבשר לה כי יש לי רגשות אליה..בחרתי לבשר לה זאת בדרך של מכתב(טעות די רצינית,גישה די פחדנית וגם פשוט לקחתי דף ועט וכתבתי את שבליבי...ללא הרבה ניסוח ומחשבה)
נקצר תהליכים- כמובן היא קיבלה את המכתב..וסיפרה לי מה קורה אצלה:
היא יודעת שיש אצלה רגש כלשהו,אבל..היא לפני שירות לאומי שזה דבר משמעותי בחייה(היא רוצה לתת 100% מעצמה בשירות לאומי,ללא כל הפרעות..כמו חבר לדוגמא..), איסור הנגיעה שחל בין אנשים דתיים הוא בעייתי..כיוון שעלינו להיות כ4-5 שנים ביחד אם ויקרה וזה יהיה רציני...ולטענתה היא לא בטוחה שלא ניפול בזה ביחד שכן אהבה מעוורת עיני חכמים.
הייתה תקופה בה היא חשבה על הדברים,תקופה די ארוכה..שהגיעה לסיומה אתמול...
"לא" הייתה התשובה,לי עדיין יש רגשות לילדה...
הייתי מוכן לחכות כמה זמן שיידרש כדי שתגיע להחלטה,ולא משנה איזו החלטה...וההחלטה הגיעה.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות,האם אני צריך להרפות ממנה? להתרחק?( שכן מפגשים איתה רק יעוררו את רגשותיי בחזרה...) או שמא לא אבדו סיכווי?
נושא די מסובך,פעם ראשונה שאני משתף ת'נושא הזה..אשמח לקבל תגובות!(:
המשך יום מצוין!

דבר ראשון אני רוצה להתייחס להצהרה שכתיבת מכתב נובעת מפחדנות. ומשום מה אני נתקל בזה הרבה.

זה מאוד סובייקטיבי, והכללות האלה מטופשות. אם הדרך הכי זורמת ונוחה מבחינתך היתה מכתב זה מאוד לגיטימי, וזו לא טעות. אם עשית את זה באמת משיקולי פחדנות אז ההנחה שלך יכולה להיות נכונה.

דבר שני, אני בנאדם דתי, ואני מאוד מבין על מה אתה מדבר.
יציאה לשירות לאומי היא תהליך מאוד גורלי מבחינת הבחורה, מה היא תעשה, איך זה ישפיע על החיים שלה. על העצמאות שלה. זה תהליך נפשי ארוך ולא תמיד רוצים שהוא יושפע מגורמים חיצוניים כמו חבר במקרה הזה(התמודדיות נוספות, לפעמים משברים, זה לא עסק פשוט).
בנוסף, רבות הבנות שמבחינה אידאלית וערכית רוצות לתרום את שיא התפוקה מעצמם ולא להסית את דעתם מהכיוון שאליו הן שואפות.
אצל בנים זה מתבטא הרבה מאוד ביציא מהתיכון לישיבות ולמכינות שהתהליך הנפשי וההתקדמות בתור בן אדם במקומות האלה מאוד שברירית והרת גורל.
שנה טובה או רעה במקומות האלה יכול להשפיע על החיים לאין ערוך(איך המשפחה שלך תראה בעתיד מבחינה דתית, איך הצבא יראה מבחינה דתית וערכית, קשר לעולם של תורה וכו').
בנוסף לכל זה, אנשים דתיים בד"כ יוצרים קשר בשביל חתונה וההלכה מאוד מגבילה בנושאים האלה.אני עומד מאחורי מה שאני אומר, אין זוג דתי כיום(אני מדבר על זוגות בני שמונה- שבעה חודשים) שלא נגעו אחד בשני. חבר-חברה זה נושא מאוד בעייתי מבחינה הלכתית ואני לא מכיר אנשים שלא נופלים בזה.
חתונה בד"כ היא הרבה יותר מאוחרת ולכן קשר ארוך כזה לא תמיד תואם את ההלכה.
להפסיק קשר בגלל זה? נראה לי טפשי מאוד, אפשר להסתדר ולקבל על עצמך כל מיני דברים בשביל זה.
להתחיל קשר עכשיו? אני לא בטוח שזה הכי טוב, בגלל כל הנושאים שהעליתי עכשיו.

אני אישית לא יודע מה הייתי עושה, כי זה לא נטו שיקולים שכליים. אולי הייתי שומר את זה על אש נמוכה. אולי הייתי ממשיך להפגש איתה ובעתיד להתקדם עם זה ברצינות?
אתה צריך לחשוב על כל המרכיבים האלה, באיזה שלב אתה בחיים, וכו', בהצלחה!

אין זוג דתי שלא נודע אחד בשני?1 סליחה??
אני מכיר זוגות שלא נוגעים אחד בשני...הרבה זמן,קשה,מאוד קשה. אבל אם הדת חזקה אצלם והשכל עובד יותר טוב מהרגש,מצליחים ומתחתנים בסוף ואז הנגיעה היא הרבה יותר מרוממת מכל הנגיעות שיש לאדם שלא מקפיד על שמירת נגיעה.

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

התלהמות לא תורמת לשום דבר, ולהפך, היא רק מעידה על חוסר בגרות.
דבר שני, כן, אני עומד מאחורי מה שאמרתי.
אם יש זוגות היום ששומרים נגיעה? ברור שיש! וכל הכבוד להם. אם היית מסתכל קצת יותר במה שכתבתי, ולא ישר רץ להקליד תגובה היית רואה שאמרתי שכמעט אין זוג דתי היום שלא נגעו. ואני מדבר על זוגות בני שבעה-שמונה חודשים מינימום.
עכשיו, זה תלוי איך מסתכלים על העניין. יש זוגות שנפלו כמה פעמים ופשוט מפסיקים רשמית לשמור נגיעה.
יש זוגות שאפילו נפרדים בגלל דברים כאלו.
ויש זוגות שממשיכים הלאה, ובאמת הם מצליחים להתמודד עם זה יפה מאוד.

אתה מכיר הרבה זוגות ששומרים? סבבה, אבל זה לא אומר שהם לא נגעו.
בנוסף לכל זה, מה שרשמית קיים לא תמיד קיים באינטימיות שיש בין בני הזוג. זאת אומרת, שנפגשים כל החבר'ה אז לא נוגעים, ובחברת אנשים לא נוגעים. אבל שמגיעים הביתה לא תמיד זה נשאר ככה.
ישנן הרבה זוגות שמתמודדים עם זה יפה, ויש הרבה שלא.

בנוסף, דיברת על שכל ורגש. אני רק רוצה להסביר לך משהו. תוציא את הסרטים מהראש, שאתה אוהב את חברה שלך, והיא אוהבת אותך, ואתם מדברים על כל הדברים שעוברים אצלכם בראש, בקיצור, תווים קשר נפשי עמוק וחזק. אז כן, השכל לא תמיד מצליח להתגבר על הרגש! ולא תמיד זה נראה לא בסדר כמו שזה היה נראה לך בהרגשה שכלית טהורה נטולת רגשות.

זה לא מצב טבעי שיש לך בת זוג הרבה זמן ואתם לא נוגעים אחד בשני. לכן, האידאל הוא שבני זוג יצרו קשר בשביל חתונה ויתחתנו בסופו של דבר. המציאות היום לא כזו, ונוצרים זוגות דתיים ולכן מגיעים לשאלות כאלה, כי ברור שחתונה בשנתיים הקרובות בכלל לא באה בחשבון.

לגבי החתונה, אתה צודק. ואני משוכנע שצריך לשמור נגיעה. ואני שומר, ושמרתי. שאני שומע על כל מיני סיטואציות שחברים שלי(שרובם לא דתיים) עם כל מיני בנות(לא חברות שלהם!) וזה נראה לי מעוות שדברים כאלה לא יוצאים מהלב אני באמת מבין כמה הנושא הזה חשוב.

מקווה שהבנת אותי.

לגבי העניין של רגש ושכל.
השכל צריך להיות יותר חזק,כי אם לא נדפקנו,הרגש שלי כרגע אומר להכנס לקשר עם בחורה כי יהיה לי נורא נחמד,השכל שלי שולל את זה לגמרי...לפני כ4 חודשים הגעתי למצב שכמעט ונוצר קשר עם מישהי שקטנה ממני בול בשנתיים (אני בן 17 וחצי אז). ופשוט דברנו חשבנו מה לעשות,להיות חברים? לא לעניין. להפרד לגמרי גם לא רצינו,בסוף היא אמרה שסוגרים ת'קשר לגמרי...ושהשכל צריך לגבורפה על הרגש.
עד היום אני חושב על זה,קשההה לי עם זה. אני מתגעגע למרות שעברו כבר 4 חודשים,אני לא חושב בכלל על מישהי אחרת (ואני גם לא רוצה קשר עם בחורה עכשיו,הקשר ההוא הגיע זה לא שחיפשנו אותו),אבל תכל'ס-היא צודקת...

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

הסיטואציה שונה לחלוטין, כי אתה לא היית בתוך קשר. שאתה בתוך קשר, הדברים נראים אחרת לגמרי.
בנוסף, זה נכון שהרגש צריך לגבור על השכל. ולכן אצלך השכל גבר. אבל זה שונה, כי זהו, אתה לא בקשר איתה כמו בעבר. תחשוב שאתה בקשר עם מישהי אתה כל הזמן איתה. ההתמודדות שונה לגמרי. כי זה לא שאתם רחוקים ואתה מתגעגע, זה שאתם קרובים כל הזמן, נפשית ופיזית ואז ההתמודדות שונה לחלוטין.

אה, וכל הכבוד על ההתמודדות הכנה, גם לי היה סיטואציה מהסוג הזה. ומי כמוני יודע כמה זה קשה אחרי שמקבלים את ההחלטה שלא תמיד תואמת את הרגש..

"שמירת נגיעה" זהו איסור מההלכה אשר בבסיסו מונע מבן לגעת בבת..לא רק מגע אינטימי אלא גם לחיצת יד וכדומה..תראה "מרחק נגיעה" בערוץ 2 הם חופרים על הקטע הזה(:
4-5 שנים זהו הזמן הנדרש(הכמעט בלתי-אפשרי) שנצטרך להיות במערכת-יחסים מבלי לגעת אחד בשני,למה 4-5 שנים..? כי גיל 22-23 זהו גיל אידיאלי להתחתן.

פייייה אזה באסה

קודם כל,אני איתך...מכיר ת'בעיה,לא בול אותודבר אבל דומה.

לפני כמה שבועות היתה שאלה לרב אליקים לבנון באחד מעלוני השבת,בחורה בת 17 עם בחור שהולך לישיבה ושניהם מרגישים קשר עמוק,הרב אליקים שהוא רב שנגד להתחתן מוקדם מדי,אמר לה שיפגשו פעם בחודש וחצי וינסו להמעיט בשיחות טלפון ,ושיקחו ליווי של רב כל הדרך עד שיחליטו שהגיע הזמן ויחזקו את הקשר עד לחתונה.
נסה להגיד לה את זה,אולי ללכת לרב ותתיעצו ביחד,יש גם רבנים שבעד חתונה מוקדם יותר לא כולם כמו הרב אליקים שחושבים שצריך לחכות,אולי תחכו עד שהיא תגמור שנת שירות ואז תתחתנו,אין לכם שום חובה לחכות 4-5 שנים.
לדעתי אם זה קשר אמיתי,ואתם רואים שהשאיפות לחיים (רמה דתית,מקום מגורים,חינוך ילדים וכו') תואמות פחות או יותר,לדעתי שווה ללכת לרב ולנסות לשמור על הקשר עד לחתונה.

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

כל מה שאתה צריך זה לעזוב את ה יתברך בצד ולמצוא ז*ון טוב עם היתר נגיעה

אני בחור חילוני לכן אני לא יכול לייעץ לך מה לעשות כי אין לי מושג בכל האיסור נגיעה הזה.
רק רציתי להגיד כמה דברים אחרי שקראתי את התגובות:
1) אם יש פה מישהו שחווה את ה 4 שנים האלה והגיע ליום שאחרי אם הוא מוכן לספר על היום הזה, איך מבחינה רגשית הוא היה אני בטוח שיש פה הרבה שישמחו לשמוע.
2)להתחתן בגיל 17??? תגיד לי לא הגזמת קצת???

קודם כל,יש ספרון נהדר שמחלקים בדוכנים של "מעייני הישועה", הדוכנים האלה שעומדים ומציעים לך להניח תפילין? לא של החבדניקים או הברסלבים,אלא של החבר'ה הדתיים לאומיים,עם הכיפות הסרוגות והציציות בחוץ...קוראים לספרון "מגע הקסם",והוא מסביר את כל מה שעומד מאחורי שמירת הנגיעה,העקרונות,השכל והרגש שבזה וכו'. אני ממליץ לך מאוד לקרוא אם זה באמת מעניין אותך,ועל הדרך גם להניח תפילין...

ואפחד לא אמר לו להתחתן בגיל 17,הוא היום ביב' אני מניח? עוד שנתיים ככה...למה לא? יהיה באיזור ה20 כבר...בציבור שלנו יש הרבה מאוד שמתחתנים בגיל הזה,זה עניין של בגרות נפשית אם הבנאדם מוכן,ובשביל זה יש רבנים שעוזרים לך להתקדם וללמוד ומכינים אותך.

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

לא תמיד מומלץ לקרוא את הספרות הזו. יש בא הרבה מאוד חורים והרבה מאוד שטיפת מוח.מי שרוצה ללמיוד ברצינות על הנושא, שילמד ברצינות. לא מחוברות שמחלקים ברחוב.
וכן, אני כבר רואה את התגובה הנזעמת שלך. למדתי בישיבה, ואני לומד. אני יכול להביא לך כמה עובדות שסותרות את ההסברים היפים שמנסים להסביר ככה את המצוות. זה מעוות.
אם אתה מאמין במשהו, אתה משלם עליו. ולהאמין באמת מבחינתך זה לא תמיד קל.

לק"י

אני ממש מבינה את הבחורה, מצד שני זוגות רבים נפגשים בשירות הלאומי-קצת סותר את העצמאות, לא?!, אגב לא חושבת שיש גיל אידאלי להתחתן..אני חושבת שהמעבר מאהבה לנישואין שונה מאדם לאדם, ואני רואה גם בנות 16 ו18 שנישאות. אני חושבת שהיא פשוט לא מאוהבת בך עד כדי כך שהיא חושבת שיש לזה עתיד, אני לא מפקפקת בתירוץ של שמירת נגיעה, אבל באמת כשאוהבים מישהו מאוד אפילו שזה קשה נורא, בוחרים בזוגיות ולא את הלבד.
אני חושבת שהיא פשוט לא רואה בך את אהבת חייה ולכן היא גם לא מוכנה להסתכן בכך, בכך שאולי היא תפר את האיסור לפעמים. אהבה עוברת גבולות שכליים ודתיים, ואם לא-אז זו לא אהבה. זו דעתי..ופשוט תן לזמן לחלוף..בנות יש בשפע והאחת שלך עוד תגיע..ובזמן האידאלי לך..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

את לא חייבת להסביר פה כי זה לא ממש קשור לדיון,אפשר בפרטי,פה,לא משנה לי..איך שנוח.

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

לק"י

נפגשות עם בחירי לבן כאשר הן נמצאות בשירות לאומי.אתה יכול לבדוק, הרבה אהבות וזוגות נפגשו כך.אז די סותר את רעיון העצמאות שבת מחפשת בשירות לאומי,כי הוא מתבטל במקרים רבים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כלומר, אמרתי שזה תהליך גורלי מבחינת העצמאות שלה.
יכול להיות העצמאות שלה בזה שהיא תצא מהבית ולא תהיה קשורה ותלויה באף אחד.
ויכול להיות ההפך, שדווקא שהיא תצא היא תרצה קשר. אי אפשר להכליל בדברים האלו על כולם.
כל בת ותחושת העצמאות שלה, זה יכול להתבט במליון ואחד דברים.

עם בחורים בשירות הלאומי? זה כמו להגיד שבעז"ה כשאני אלמד בישיבה אני לא אלך לפגישות כי זה ביטול תורה..זה לא נכון כי זה למטרה מאוד מוגדרת,וזה לא סותר עצמאות,סה"כ זה משהו שהבחורה מעוניינת בו.

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

לק"י

כי היא מתפתחת בזוג במקום להתפתח לבד, לכן זה כן סותר את העצמאות שלה והתפתחות שלה כאדם-סוליקו.זו דעתי, בכל אופן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כחלק מההתפתחות שלה היא גם מחליטה לאיזה כיוון היא הולכת עם הבחור ולאן היא רוצה להתקדם...אני לא חושב שזה פוגע בהתפתחות.

MSmsn: elyasaf@nana.co.il
ICQ:493031964
נהג חדש!

לדוגמא, שהאהבה "שוברת" את הגבולות הדתיים והשכליים, ואם לא אז זה לא אהבה.
אני ממש לא מסכים עם זה. אתה אוהב מישהי מאוד. אתה רואה את העתיד שלך איתה. אבל שאתה חושב על זה משיקול קר(ומהצד הזה, הוא גם אמיתי) ואתה מבין שאסור לך להכנס לקשר כזה.
אני רואה את זה הרבה מאוד פעמים בקשר של דתיים-חילוניות, וזה קורה לא מעט, ואני מכיר לא מעט זוגות כאלה. הבחור הדתי מבין שזה מאוד מאוד בעייתי, ורוב הפעמים הם מגיעים למצבים שהוא מאוד לא רצה להגיע. יש כאלה שהמשיכו, ויש כאלה שהפסיקו. וזה היה מאוד קשה להם, ואני הייתי עד לכך. הוא לא אהב אותה? הוא כן, אבל הוא החליט להתנתק, כי הוא הבין שזה לא נכון מבחינתו. ולכן הוא גם לא יכל להמשיך את הקשר, כי השכל לא תמיד גבר על הרגש וההתנתקות היתה בשבילו הפתרון הנכון.

לגבי ההנחה של נישואין מוקדמים. תראי, עם כל ההערכה והכל לבנות הצנועות והחסודות.. ילדה בת 16-18 לא מספיק בוגרת לדעת מה היא רוצה באמת בהמשך החיים שלה. בגיל 18 לדעתי בד"כ הרוב מתחילים לחוות מהפך משמעותי בגישה שלהם לחיים ובהשקפה הדתית שלהם. בחור בגילאים האלה מפספס לדעתי את רוב הבניה שלו(בעיקר בעולם הרוחני) ובנות לא באמת בוגרות מספיק.
זה שהאהבה הפכה לקשר של נישואין אני מבין, אבל הבגרות לא מספקת בגיל כזה.
זה שזה קורה אצלנו? נכון, אבל זה לא ממש חכם.
מה עם צבא? למה לעשות את זה לבחורה? למה שהיא בהריון והיא סובלת האיש שלה מגיע פעם בשבועיים הביתה?
מה עם המצב הכלכלי? זה נראה מאוד רדוד להכניס את זה לשיקול, אבל זה מאוד נכון. הם ייסחבו מעבודה לעבודה, במצב הטוב, שהוא בכלל יכול לעבוד או היא יכולה לעבוד. לא תהיה להם באמת אופציה לבחור מקצוע משיקולים אמיתיים, הילדים שלהם לא יחיו בתנאים אופטימלים כ"כ. ואין לך מושג כמה הגיל הזה מבחינה פסיכולוגית משפיע על הילד.
לדעתי הנושא הכי חשוב, זה הבגרות שלהם. ראיתי לא מעט זוגות כאלה, לדעתי זה ממש לא נכון להתחתן בגילאים האלה. (ואני לא מתייחס למקרים שהבחורה נכנסת להריון ואז זה בד"כ הולך לחתונה, גם שלא תמיד רוצים בזה עכשיו).

בנוסף, ההסתכלות הוורודה שלך על המציאות שתבוא האחת בזמן המתאים והבחורה האידאלית, טוב, מיותר להגיד שברוב המקרים זה לא תמיד יהיה ככה

אני נוקט בשיטה הזאת, ואני אומר את זה בציניות אבל יש בזה קצת אמת. יש לך את כל החיים לחיות עם הנבלה(גבר או אישה), אז מה הלחץ להתחתן כזה מהר?

לק"י

או להפך, כי גם אני הייתי במצב כזה ולמרות שאהבנו נורא נפרדנו. והיה נורא קשה להפרד. אבל אני חושבת שבמקרה הזה, שבו היא מבטלת את זה כמעט על הסף,יש לי ספק גדול אם היא באמת אוהבת אותו. הוא בחור דתי ממה שאני מבינה, וכנראה מפריע לה שהוא לא בישיבה אלא במסגרת חילונית,בכל מקרה ברור שמשהו ולאו דווקא השמירת נגיעה,מונעים ממנה להיות איתו.תשאל אותה מה מעבר לכך,כי אני בטוחה שיש מעבר לכך.ונכון צריך לעשות מאמץ כדי למצוא את הנכונה, אבל זה מגיע בזמן שלו.צריך ללכת לדייטים וכו',אבל ה' מכוון את זה ככה שזה יגיע בעת שלו,ובד"כ זה גם מתי שלא ציפית לזה. בכל מקרה אני חושבת שהיא מסתירה עוד בעיות שלא נעים לה להעלות ולומר לך.אני פשוט חושבת שהרבה פעמים בנות יעדיפו את הביחד על הלבד, ולכן אני חושבת שטמונים כאן עוד כמה בעיות ורגשות שהיא לא בהכרח רוצה לספר עליהם..(כמו אולי שהיא לא רואה את הקשר איתך כמו שאתה רואה אותו?!ועוד הרבה אפשריות מגוונות..)שבת שלום..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני לא יכול להסתכל דרך העיניים שלה, ואני מעריך שאת, בגלל שאת בחורה כנראה יודעת יותר טוב מה יכולים להיות השיקולים שלה.
חוץ מזה, זה לא מחייב מה שאמרת. אם היא בחורה חושבת וכל זה, יכול להיות באמת שהיא פוסלת את זה משיקולים שכליים. ובואי נגיד, יש לה הרבה סיבות למה.
הוא גם צודק, לא היה לה יותר מידי אופציות לראות את זה מהצד הרגשי בתור זוג. בטח גם את שמעת על כל מיני סיפורים של ידידים טובים הרבה זמן, ויום אחד הם חשבו שוואלה, אפשר לנסות, ובסוף האהבה פרחה.
בקטע של הדייטים, טוב, אני אישית חושב שזה דבר דיי מעוות(לא רק אצלנו הדתיים, גם אצל אחרים השוני הוא רק איך הדייט מסתיים ). לא יודע, אני הייתי מעדיף להכיר מישהי רגיל ורק אח"כ שזה יתפתח, גורל? השגחה? לא יודע, אבל הייתי רוצה שזה יתפתח טבעי, ולא לכפות על עצמי לדבר עם בחורה שאני בכלל לא מכיר.
אני טיפה גולש, אבל בקטע של השגחה פרטית וכו' יש יותר מכמה דיעות ביהדות, ופילוסופים יהודיים(כדוגמת הרמב"ם) רואים את זה בצורה שונה, לא חייבים לאכול את מה שבאמת מצדיק לפעמים את האמירה שהדת זה אופיום להמונים, אבל זה אוף טופיק.
שיהיה בהצלחה והכל, בסוף יהיה בסדר..

אני דווקא לא מסכים איתך כיוון שהיא לא יכולה לדעת מהי האהבה האמיתית שלה מבלי לבדוק את העניין.
אבל יש בזה משו שאולי זה לא מספיק חזק,לא יודע...

באמת, אתה הייתה צריך ללכת אליה עם בטחון עצמי ממהתחלה ולהראות שאתה מעוניין בקשר.

No sig FTW.