23-02-2007, 11:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
|
|
טוב, כתבת דיי הרבה בעיות - בדיי קצת שורות.
אז ככה, במקום להסתכל על כל מכלול הבעיות - בוא נתייחס אליהם אחת-אחת:
הצבא. כן, זה מפחיד. הידיעות בעיתונים. הסיפורים של החברים. המסורות של הצבא. האמת? זה הרבה יותר נשמע קשה ממה שזה באמת, בשטח. כמו כל מסגרת בחיים (לימודים, צבא, עבודה) - גם את המסגרת הזאת אתה תלמד להבין את החוקים שלך, תתמקצע בה - עד שזה יהפוך לאוטומציה. דברים שפעם היו נורא מסובכים - אתה כבר תעשה באופן תת-הכרתי, במהירות מסחררת, מבלי להקדיש לכך מחשבה.
הפחד שאתה מרגיש הוא טבעי לחלוטין. זהו אותו בפחד מפני הבלתי נודע - וזה לא חשוב כמה נקרא על הבלתי-נודע הזה וכמה נתכונן לו. הפחד הזה ייעלם כשאתה את הדבר עצמו - בדיוק כמו כל דבר בחיים.
בנות. וובכן, הסיבה שלא מצליח לך - ציינת אותה. אתה עדיין "תפוס" על הבחורה הקודמת. אין נוחסת פלא שתגרום לך לשכוח אותה. תנסה פשוט לראות אותה כמה שפחות, או בכלל לא, והזמן כבר יעשה את שלו. "רחוק מהעין - רחוק מהלב". רק אז, תוכל להתקדם בתחום הזה. עד אז? אתה יכול לצאת עם אחרות כמה שרק תרצה. אתה תמשיך לחשוב על הקודמת.
זה לא שלא הולך לך עם בחורות. זה שלא הלך לך עם הקודמת. תחשוב על זה.
החברים. כן, התקופה הזאת של הטירונות קשה. יציאה כל שבועיים-שלושה הבייתה. והגעה הבייתה - עייף לחלוטין. מוכר. גם אתה תתנסה בזה. מה שחשוב הוא באמת לנסות כמה שיותר לשמור על קשר - לא חשוב עד כמה זה קשה. בזמן שנותר עד הגיוס - תכייף. אני בטוח שיש עוד חברים וחברות שעוד לא התגייסו... וזה זמן מעולה לטיולים...
אימא. לצערי גם לא יצא "להתנסות" בדבר דומה לאחרונה. אין הרבה שאתה יכול לעשות בתחום הזה. תתנחם בזה שהיא בדרך להחלמה ושאתה יכול לעזור לה ולהנעים את זמנה כמה שיותר עד לננקודה ההיא.
לסיום: בקשר לאימא - מפריע, כמובן, אבל - לא בשליטתך. בסה"כ - יהיה בסדר. בקשר לצבא - זה משהו שעובר על כולם בשלב הזה בחיים - הוא יתפוגג לו ככל שתתחייל. בנות - אתה חייב להתגבר על הקודמת. אי אפשר להמשיך לעתיד - אם תקועים בעבר. החברים - יש לך עכשיו הרבה זמן פנוי. נצל אותו! ונסה לשמור איתם על קשר כמה שיותר...
מקווה שעזרתי במשהו...
_____________________________________
|