|
29-01-2005, 06:22
|
|
|
חבר מתאריך: 07.01.05
הודעות: 5,940
|
|
דיון רצוי, אך לא בהקשר של השואה
ראשית אומר שאני בהחלט תומך בדיון ביקורתי על הנורמות (וגם החריגות מהן) בפעילות צה"ל בשטחים. דיון כזה רצוי לנו מטעמים רבים שאין צורך לפרטם, אבל ההקשר שבו בחרת לכרוך את הדיון אינו נכון.
תחילה לנימוק שאינו למין העניין ממש אך כדאי לחדדו. יצירת הזיקה, בין שבגלוי ובין שבמשתמע בין פעילות צה"ל בשטחים לבין השואה ערב מאד לקהל גדל והולך בעולם המערבי. מראש איני מתייחס לעולם הערבי המצוי במצב מלחמה איתנו ונוקט במדיניות הכחשת שואה בוטה מטעמים טקטיים, אידאולוגיים ודתיים. איני מתייחס גם לגורמים אנטישמיים שאינם זקוקים לנימוקים ענייניים כדי לתקוף אותנו. אני מתייחס לשמאל הרדיקלי וחלק הולך וגדל בשמאל המתון וה"נאור" בעולם המערבי המשלים מהלך מחשבתי ששולל את זכות קיומה של מדינת ישראל כפי שהיא, ואגב כך גם גונז את השואה כארוע משמעותי בתולדות העמים. הקשרים מסוג זה שיצרת מסייעים לדמוניזציה של הישראלים מחד, ולהגמדת השואה ומשמעותה מאידך. אך מכיוון שאני מעריך שחוגים אלה אינם קוראים בשקיקה את הפורומים של פרש דווקא, נניח לכך.
עוד נימוק שאינו עצם העניין אך כבר נוגע בו, הוא נימוק תועלתי הקשור לשיח הישראלי. כאשר אתה עורך השוואות בין מדיניות הלחימה, ונורמות הלחימה או השיטור שלנו כיום לאלה של הנאצים, אתה מראש אוטם חצי מהאנשים לכל טיעון, כבד משקל ככל שיהיה, שיש לך. אם הפסדת אותם, מה תשיג? זו תמונת הראי לשימוש שעושים מתנחלים בשואה בקמפיין שלהם, שעד כה רק צבר להם עוד מתנגדים. הטיעון הדמגוגי לעיתים של "אין דמיון בין השואה לבין לחימה בטרור" הוא עדיין רב תוקף בשיח הישראלי, ומעבר לכך, גם יש בו מידה רבה של אמת, ובכך אני מגיע לעצם הטיעון.
השואה אינה ארוע של כבוש עם אחר. נכון, הגרמנים במסעם לכינון הרייך השלישי על אדמת אירופה כבשו עמים רבים, אך זו אינה השואה. נכון, הגרמנים נקטו מדיניות של יד מדכאת ואכזרית כלפי חלק מהעמים שישבו בארצות שכבשו ומנת חלקם של היהודים תמיד היתה הגדולה ביותר, אך גם זו אינה השואה. השואה לתפישתי היא ראשית כל, המבצע חסר התקדים להשמדתו הפיסית (ומן הסתם גם הרוחנית) של עם בלב הציביליזציה המערבית. השמדת היהודים היתה תכלית ולא תוצר לוואי. משאבים רבים ומגוונים הוקדשו לתכלית זו, אפילו לעתים על חשבון משאבים שהיו יכולים לסייע למכונת המלחמה הגרמנית. לו היו הגרמנים עוסקים בהשמדה תוך המנעות מוחלטת מהתעמרות ביהודים, האם חומרת המעשה היתה קטנה? ומצד שני, לו היו הגרמנים "מסתפקים" בהתעללות בלתי מאורגנת ביהודים הנקרים בדרכם, היה מקום להעמיד לדין חיילים על פשעי מלחמה, אך לא היה מקום לדון ב"שואה".
ההשפלה ומחיקת צלם האנוש של היהודים על ידי הנאצים נוצרו אמנם גם כדי לתת לגיטימציה לגרמני הבודד לעסוק בהשמדה ובדיכוי, אבל גם (קרא את ספריו של פרימו לוי לצורך העניין) כדי לדכא כל יכולת נפשית של היהודים להתנגדות. מכיוון שהשמדת היהודים היתה תכלית, השחתת המידות היתה מדיניות מכוונת שהוצאה לפועל בשיטות שונות. והרי שגם אתה טוען שהשחתת המידות בחברה הישראלית היא פועל יוצא של הלחימה (הבלתי אפשרית לדידך), כלומר כוון הזרימה הוא הפוך. אין זה עניין טכני, זה דבר מהותי. אין לישראל כל תכלית בהשמדתם של הפלשתינים, ואף לא בהשפלתם, וכיוון שכך כל התנהלותנו שונה. יש אמנם ישראלים שכן רואים בכך תכלית בימין הקיצוני האמוני אך הם שוליים שבשוליים (וכפפות המשי שעוטים בטפול בהם הוא נושא לדיון אחר).
לנורמות הלחימה, השיטור והענישה שלנו יש מקורות להשוואה למכביר של עמים ששלטו ושולטים בעמים זרים בעת המודרנית. בעת דחק גם הגרמנים יכולים לשמש כמקור להשוואה, אך לא השואה שבמהותה היא דבר אחר. גם להשפעת הלחימה על לכידות החברה ומוסריותה יש מקורות להשוואה למכביר, אך דווקא כאן יש להוציא את הגרמנים מכלל זה, כיוון שלא תוכל לסנן את השפעת פעולות ההשמדה. העלאת הדיון שלך בהקשר של "לקחי השואה" הוא ערוב מין בשאינו מינו, קוי הדמיון שאתה מוצא הם אנקדוטליים כיוון שהם מתעלמים מו ההקשר. נורמות פסולות וערלות לב שקיימות בחברה הישראלית, ושאגב אני מאמין שאיננו רואים אלא את קצה קצהן, אפשר להציג כפועל יוצא של "הכיבוש" אך הן אינן תכלית ואינן תוצאה של יד מכוונת, ולכן, לדעתי, ומבלי להקל בהן ראש, לא יוכלו להגיע בחומרתן לאלה של הנאצים.
אגב, אני מאמין שניתן משקל יתר להשפעת "הכיבוש" על החברה הישראלית. העולם כולו הופך לרדוד, אלים, וקהה חושים יותר וישראל אינה יוצא מן הכלל. לא כדאי לטפח תקוות גדולות לגבי הדור שאחרי הכיבוש. לטעמי, השפעתו הרעה ביותר של מצב הלחימה שלנו עם הערבים על החברה, היא שהוא נתן ונותן תרוץ לדורות של מנהיגים לא לטפל בבעיות דוחקות שהיום מתפרצות ועולות אל פני השטח. וגם כאן, היה סמוך ובטוח שגם עם תום "הכיבוש" (אם יגיע), ימצאו תרוצים אחרים.
אם בכל זאת רוצים לדון באי הפקת לקחים מהשואה, אפשר לשאול מדוע ה"לא עוד" תופש רק ליהודים. מדוע כאשר מדובר בשחורים בסודאן למשל אז זה "כן עוד". מדוע מדינת ישראל אינה נוקפת אצבע בעניין? כי אין ביכולתה? ידה הארוכה משגת רק מנהיגי טרור ולא מנהיגים המנהלים השמדת עם? כי הדבר יעורר גלים בעולם? האם אין זה רצוי?
|
|