מתוך שמונה המלחמות שישראל הייתה מעורבת בהן - חמש לא נחזו מראש על ידי המודיעין הישראלי. יותר מכך: זמן קצר לפני כל אחת מהן קבעה הערכת אגף המודיעין במטכ"ל כי "הסבירות למלחמה נמוכה השנה". אפשר היה לצפות שמי שהערכותיו התבדו חמש פעמים בעבר ינהג ביתר זהירות בטרם יצהיר שוב על "סבירות נמוכה". רון בן-ישי על הערכת המודיעין השנתית

רון בן-ישי

מקור



הערכת המודיעין שהוצגה אתמול בפני הממשלה העבירה מסר שיש בו סתירה פנימית: איראן, סוריה, חמאס וחיזבאללה - כך התריעו ראשי המודיעין - צוברים במהירות אמצעי לחימה משוכללים, משפרים את שיטות הפעולה, עושים הכנות בשטח לעימות נרחב וממשיכים להפעיל ולעודד טרור. אבל, אמרו אותם אישים, למרות המידע המדאיג, כל הסימנים מראים שלמנהיגי איראן, סוריה וחיזבאללה אין כוונה ליזום פעולות איבה בהיקף מלא נגד ישראל בתקופה הקרובה. לכן, סיכמו, הסבירות למלחמה בשנה הקרובה נמוכה.


הערכה זו היא בעייתית בלשון המעטה, וראוי להתייחס אליה בספקנות רבה. רוב המלחמות בעידן המודרני - בעולם וגם באזורנו - פרצו בעיתוי לא צפוי, ובהפתעה לצדדים המעורבים בהן. רק מספר מועט יחסית של מלחמות במאה שעברה ובמאה שלנו היו פרי יוזמה ותכנון מראש של אחד הצדדים. כמו למשל מלחמת העולם השנייה, שיזמה גרמניה הנאצית, מלחמת עיראק-איראן בשנות ה-80 ביוזמת סדאם חוסיין, ומלחמת המפרץ השנייה שיזמה ארה"ב.


כמעט כל המלחמות האחרות ברחבי הגלובוס, למן מלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת הודו-פקיסטן בשנות ה-70, פרצו בהפתעה בשל שילוב בין מצב של חוסר יציבות אזורית, אירועים שלאיש לא הייתה שליטה עליהם ולא אפשר היה לחזותם, או בגלל מהלכים והחלטות פזיזים של קברניטי אחד הצדדים הלוחמים.



חמש הפתעות

במלחמות הרבות שמדינת ישראל הייתה מעורבת בהן היו רק שתיים שהן פרי יוזמה ותכנון של מנהיגי ערב - מלחמת השחרור ומלחמת יום הכיפורים. שתי מלחמות פרצו ביוזמתה המלאה של ישראל - מלחמת סיני ב-56' ומלחמת לבנון הראשונה ב-82'. שאר המלחמות הפתיעו את ישראל כשפרצו בגלל צירוף מפתיע של נסיבות ואירועים שהידרדרו והסלימו לכלל מלחמה.

לקטגוריה זו שייכות מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת המפרץ הראשונה שבה ספגה ישראל טילים עיראקיים מבלי שהייתה מעורבת במלחמה עצמה ומלחמת לבנון השנייה. מתוך שמונה המלחמות שישראל הייתה מעורבת בהן - חמש לא נחזו מראש על ידי המודיעין הישראלי. לא רק זו, אלא שזמן קצר לפני כל אחת מהן קבעה הערכת המודיעין הלאומית, שאחראי לה אגף המודיעין במטכ"ל, ש"הסבירות למלחמה נמוכה השנה".

אפשר היה לצפות שמי שהערכותיו על הסבירות למלחמה התבדו חמש פעמים ינהג ביתר זהירות. על אחת כמה וכמה היום, כאשר הסיכון שנידרדר באורח לא צפוי למלחמה גדול מאי פעם.



נחוצה הערכה כוללת


ניתן אולי לקבל את ההנחה שבשאר אל אסד וגם נסראללה אינם מעוניינים כעת במלחמה עם ישראל, אבל ישנם סימנים מובהקים שבצמרת הסורית יש רבים המצדדים בחימום הגבול עם ישראל, בנוסח פעולות ההתנגדות של חיזבאללה. זאת, כדי להסיר מעל דמשק את הלחץ הבינלאומי הכבד בפרשת רצח חרירי ובמעורבותה של סוריה בלבנון.

ישראל צריכה לשאול את עצמה כיצד תפעל אם ידם של חמומי המוח בסוריה תגבר, הגבול בגולן יתחמם והיישובים ברמה יהיו נתונים להטרדות ואולי אפילו לירי קטיושות. ואם ישראל תפעל בתגובה, האם המצב לא עלול להידרדר למלחמה שבה גם חיזבאללה ישגר רקטות מעמדות שמצפון לנהר הליטאני? האם תרחיש כזה בקיץ הקרוב הוא רק פרי דמיונם הקודח של מחרחרי מלחמה מקצועיים?

ומה יקרה אם הממשל בוושינגטון יחליט למנוע, באמצעות מתקפה צבאית מוגבלת, את הסיוע שמעניקה איראן למורדים ולטרוריסטים בעיראק, או את מאמצי ההתחמשות של איראן בנשק גרעיני? הרי גם אז סביר שהתגובה האיראנית לא תפסח על ישראל. ובכלל, גם פעולה צבאית נרחבת של צה"ל ברצועה עלולה לגרור גורמים איסלאמיים קיצוניים להגביר את הסיוע לפלסטינים באופן שיחייב את ישראל לפעול גם בגזרות אחרות.

המודיעין מופקד על הערכת היכולות והכוונות של אויבי ישראל ולכן "הערכת מודיעין" - כמו זו שנמסרה לממשלה - אינה תחליף להערכת מצב כוללת, המביאה בחשבון את כל הגורמים הפועלים בזירה, כולל מה שיעשו האמריקנים, האיראנים והמורדים למיניהם בעיראק, וכולל ההחלטות והצעדים שתנקוט ישראל. כל אלה עלולים להידרדר למלחמה בהתרעה קצרה, או בלי התרעה כלל.


אולי וינוגרד יסייע

נוכח זאת, ראוי שאגף המודיעין במטכ"ל, האחראי על הערכת המודיעין הלאומית, ינהג ביתר זהירות לפני שהוא משמיע צפירת הרגעה פומבית ביחס לאפשרות של מלחמה ב-12 החודשים הבאים. הדבר נכון גם לגבי גורמי ההערכה המודיעיניים האחרים - המוסד, השב"כ והמחלקה למחקר מדיני במשרד החוץ - השותפים לאותה הערכה.

אין זה משנה כלל אילו הסתייגויות והערות שוליים הוסיפו ראש אמ"ן וראש המוסד להערכותיהם. עצם העובדה שבפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל הוזמנו גופים אלה להציג באופן עצמאי את הערכת המודיעין שלהם בפני מליאת הממשלה, מעניקה משנה תוקף להערכת ה"סבירות הנמוכה" בעיני הציבור, ומטילה על כל אחד מהם אחריות ישירה לתוצאות, אם ההערכה תתבדה.

זאת ועוד: ראשי ארגוני המודיעין, וכמוהם ראש הממשלה והציבור, צריכים להכיר במגבלות הערכת המודיעין הנותנת תמונה על יכולות וכוונות האויב. לקחי המלחמה האחרונה מחייבים שלמדינת ישראל יהיה גוף אינטגרטיבי שישבץ את הערכת המודיעין בפאזל הישראלי והאזורי הכולל וייתן תוצר חדש: "הערכת מצב לאומית". על בסיס הערכת מצב כוללת כזו תוכל סוף-סוף הממשלה לקבל החלטות איכותיות ונכונות בתחומי הביטחון וחלוקת המשאבים הלאומיים.

מי שאמור להכין הערכת מצב כזו היא המועצה לביטחון לאומי, אך הצרה היא שכרגע אין לגוף זה יכולות ומעמד שיאפשרו לו לבצע מטלה זו. אולי מסקנות ועדת וינוגרד יחלצו גם את העגלה הזו מהבוץ.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.