|
מאמר: גיבוש חובלים מרץ 07
גיבוש חובלים – מרץ 07
טוב, אז אני הייתי בגיבוש חובלים במרץ האחרון, והחלטתי לתרום את חלקי ולתת קצת חוויות שיעזרו לכל אלו שעתידים ללכת לגיבוש חובלים.
דבר ראשון, כושר זה זיוני שכל, אחרי המד"ס של היום הראשון כולם באותו מצב, הכי חשוב שתדעו מה הולך להיות, כי הראש הוא זה שפועל, תדעו שכל תרגיל עוד מעט נגמר ותשירו או לא יודע מה כדי להעביר את הזמן שלכם, אחרת תתפוצצו.
יום ראשון 11/3
מגיעים לתחנת הרכבת בת גלים, מסתדרים בשלשות, מחכים שיגיעו כולם, בשלב מסוים מקריאה איזה מפקדת שמות והם צריכים לעלות לאוטובוס. עולים לאוטובוס ונוסעים לב"ח (בסיס חיל הים). נכנסים ועושים סיור על סטי"ל מדגם 4.5 ואח"כ הולכים לצפות מרחוק בצוללת ובדבורים. לאחר מכן הולכים לאוטובוס וחוזרים לבה"ד חיל הים, מגיעים לבית החובל, מתייצבים אצל חובש, ממלאים שאלון, מודדים דופק ומתחילים. מתחילים לתזז אותנו קצת על אזרחי, 20 שניות נגעתם בשער חזרתם, כל מיני דברים מעצבנים.
הולכים לאפסנאות, חותמים על ציוד, מוסרים ת.ז. עבור הציוד שמקבלים (מקבלים קיטבג עם שתי שמיכות סקביאס, תד"ל[תיק דרך לחיל, תיק קטן עם 2 רצועות מצ'וקמקות], שתי מימיות, חגור עם שתי בתי מימיות, עוזי דמה וחגורת הצלה.) ממשיכים לקבל שלוש זוגות מדים, חגורה וכובע. בודקים שהציוד בסדר, אם יש לכם פגם אל תתביישו ותחליפו, אתם תהיו תקועים עם הציוד הזה 3 ימים. מחליפים למדים, שמים את הציוד מחוץ לאוהלים ומתחילים לסדר מיטות ומזרונים באוהלים,אחרי שמסיימים שמים את כל הציוד באוהל, ממשיכים ללכת עם הנשק, והחגור. מתזזים אותנו קצת, תגעו תחזרו, ושולחים אותנו למד"ס. במשך שעה וחצי המד"סניק פותח לך את התחת ובא לך למות, דקה נגעתם חזרתם צאו, עד שבסוף הוא אוסף את כולם ואומר את השם שלו, אומר לנו שהיינו ממש טובים יחסית לגיבושים אחרים, אומר לנו בהצלחה ושולח אותנו למפקדים הצוערים, שוב יתזזו אותנו כל הדרך לבית החובל. אחרי שחזרנו לבית החובל יחלקו לכל אחד מספר ויחלקו גם למחלקות (מחלקה זה בערך 14-16 איש), אני יצאתי במחלקה עם כמה שהיו איתי ביום מיון בביתן חיל הים, ועם מישהו שגר בישוב שלי. כל מחלקה הולכת עם המפקדים המילואימניקים שלה ועושים ראיון קצר ביותר, שם, מקום מגורים, רקע ימי וזהו.
המילואימניקים שולחים אותנו להביא ציוד מחלקתי שכולל 3 מנשאים, 2 ג'ריקנים ואלונקה, בנוסף היו 11 שקים בתוך תד"לים, ככה שיצא שמי שלא סחב פק"ל אלונקה או ג'ריקן סחב שק חול. בזמן הראיונות אנחנו משפצרים ציוד ומכינים אותו לקראת מסע שהולך ובא. מסיימים לשפצר ויוצאים לדרך, המסע הוא בתוך הבה"ד, על כביש אספלט שעשה לי מאוד רע לרגליים אבל לא נשברים....
המסע בשתי טורים, דממה מוחלטת, מקיפים אזור מסוים בערך 10 עיקופים, כל עיקוף הוא בערך 450 מטר. באמצע המסע המפקדים עוצרים ונותנים משימה, יש לכם מיליארד דולר ורשימת כלים, מה תקנו וכמה מכל דבר, אח"כ מישהו מהצוות מציג מסקנות, ממשיכים במסע ושוב עוצרים לעוד משימה, ממשיכים במסע, מגיעים לבית החובל, עוברים שחרור של מד"סית, ומקבלים חומר לימודי. כל אחד מקבל חומר להרצאה אישית על מערכה ימית או איזה טכנולוגיה (קרב מטאפאן, ניווט בן זמננו, ועוד אי אילו נושאים משעממים) מלבד החומר הזה, גם אומרים להכין הרצאה אישית בת 10 דקות על כל נושא שהוא לא פוליטי. עוברים לידיהם של המפקדים הצוערים, תיזוזים בערך שעה, מרפקים, ריצות, שום דבר חדש ומעניין, מקבלים 30 דקות ללמוד חומר באוהל, בזמן הזה, משפצרים ציוד, מחליפים ציוד, מנשנשים חטיפי אנרגיה שאנשים הביאו ולומדים על וסת דלק, ניווט אסטרונומי, מערכת GPS ועוד אי אילו חומרי לימוד שהיו אצלכם בשקית. הולכים לישון ב23:00.
יום שני 12/3
קמים למחרת ב4:00 לקול סירנה, מתארגנים ומתחילים קצת תיזוזים, מגיעים למרינה, בלי נשקים עם חגורות הצלה. לפני שמתחילים להוריד את הסירות, עושים טבילה, נכנסים כמה אנשים שמחזיקים אחד לשני את הידיים, הולכים אחורה עד גובה הברכיים, ואז המפקד אומר ליפול אחורה, ולחתור קצת עם הרגליים. מתחילים להוריד ס"גים (סירות גומי) לים, מכינים את הס"ג להפלגה, מקבלים חבל אישי, אוכלים בוקר ויוצאים לים, כל מחלקה מחולקת ל2, חצי עם מילואימניק אחד וחלק עם השני. למזלנו, אנחנו היינו הראשונים שהגיעו לסירת הקאות הספציפית שלנו (יש 2), נכנסו וישבנו על הברכיים עם הפנים לדופן הסירה, איזה 20 דקות, בזמן הזה חשבתי לעצמי, אהה, שטויות, מה בלבלו לי בשכל שמקיאים...אחרי 20 דקות המפקדים אומרים להסתובב ולשבת עם הפנים למרכז ונותנים משימה בדיון, אתם באמצע מדבר, 400 ק"מ ממקום מבטחים, יש לכם 15 פריטים וצריך לדרג אותם מהחשוב להכי פחות חשוב. 5 דקות פתרון אישי ואחרי זה עוד 10 דקות פתרון קבוצתי. מתחילים את הפתרון הקבוצתי, פתאום זה שלימיני מתחיל להקיא, הוא מקיא עליי קצת, נו מילא, אח"כ עוד מישהו בסירה מקיא ופתאום הבחור שלשמאלי מתחיל להוציא את נשמתו דרך הפה שלו, הוא היה צמוד למפקדים וכמעט שטף אותם. בקיצור, הבטן קצת מסתובבת והראש מאבד כיוון, אבל חייבים להישאר מפוקסים, תחזיקו את עצמכם. יוצאים לסירות ומתחילים משימות חתירה, משימות לעשות על הספינה, להקים תורן שיחזיק מפרש, להקים משטח שיהיה אפשר להיות עליו ועוד כל מיני כאלה.. בין לבין, המפקד שואל מי מוכן להרצאה על החומר שהם נתנו ללמוד, אני מצביע ונותן 6 דקות הרצאה (במקום 10). חוזרים לחוף בערך ב12:00 מעלים חזרה את הס"גים, מחזירים ציוד, מנקים את הסירת הקאות, הולכים לאכול צהריים, מסיימים לנקות את המרינה וחוזרים למאהל להחזיר את החגורת הצלה, לוקחים את הנשק, ממשיכים תיזוזים, המילואימניקים מגיעים והולכים לאחד החדרים ומתחילים מבחן באנגלית, משהו ברמה קשה לאללה, אח"כ עוד כמה מבחנים, על החומר הלימודי. שימו דגש בערב הראשון על לימוד של החומר, אל תלמדו על ניווט אסטרונומי, זה משהו שתיבחנו עליו רק ביום שלישי. עוברים לידיים של המפקדים הצוערים והם מתחילים לתזז אותנו, לוקחים אותנו לראות סרט על ניווט אסטרונומי, שומעים הרצאות של כמה אנשים, מסיימים לראות את הסרט והולכים לאכול ואז עוד תיזוזים, ונותנים לנו זמנים לשפצר ציוד מחלקתי. שולחים אותנו לאוהלים בסביבות 22:00 אחרי 15 דקות, מגיעים המפקדים מקפיצים אותנו, מתזזים קצת, מכינים אותנו למסע, מתחילים ללכת, אחרי 300 מטר מסתובבים וחוזרים לאוהלים והולכים לישון באמת.
יום שלישי 13/3
קמים למחרת בערך ב3:30, המפקדים הצוערים מתזזים אותנו לבית החובל עם הציוד המחלקתי, מגיעים לבית החובל, עוברים תדרוך על נשיאת אלונקה, עושים חימום עם המד"סית, קצת מתיחות,אוכלים סנדוויץ' בפריסה שהכינו לנו, ומסתדרים בשתי טורים למסע. מתחילים מסע כמו אתמול, הולכים כמה סיבובים, וממשיכים למרינה, נכנסים לטבילה עד גובה הביצים, יוצאים, פותחים אלונקה, שמים עליה 8 תד"לים עם שק חול, ממשיכים, מי שסוחב תד"ל או פק"ל לא סוחב אלונקה. עושים בערך 20 סיבובים, יכול להיות שפחות, יכול להיות שיותר, מה שבטוח שהסיבובים האלה ישגעו אתכם, תמצאו משהו שיעסיק את המחשבה שלכם בזמן הזה.
מסיימים מסע, עושים שחרור עם המד"סית, המפקדים הצוערים משגעים אותך, מטרטרים מפה לשם, ארוחת בוקר עוברים לידיהם של המפקדים ומתחילים משימות מחלקתיות כשכל פעם מישהו אחר מפקד על המשימות, אחת המשימות היא לעבור באמצעות שתי חביות ו3 בולי עץ שטח מסוים, לבנות אוהל 12, לבנות תורן שצריך להניף ולהוריד דגל.כל מי שלא עשה הרצאה עושה, מסיימים את המשימות, וחלק הולכים לראיונות אצל הפסיכולוג (אני אחד מהם), אח"כ הולכים לראיונות אישיים עם המפקדים, שמציגים את עצמם ושואלים אותך על הגיבוש והקורס. חלק (ואני אחד מהם) הולכים לראיון עם מפקדי שלב אלקטרוניקה ומכונה ששואלים אותך על הרצון להצטרף לאחת המגמות. לאט לאט המפקדים הצוערים שולחים אותך להחזיר ולהזדכות על הציוד שלך, והם עדיין "שומרים" על דיסטנס, אנחנו כל הזמן צוחקים להם בפרצוף, ואז הם מביאים את כל הגיבוש למגרש ליד האפסנאות, מתזזים קצת, ואז אחת מהמפקדות אומרת משהו ואז היא שואל אם זה הצחיק מישהו ואז מפקדי הגיבוש אומרים לה שזה הצחיק אותם ואז כל הגיבוש גם מרים יד ואומר שזה הצחיק אותו ואז כולם ביחד עושים מרפקים, גיבושניקים ומפקדים וצועקים יחד "אני רוצה להיות חובל", מריצים צחוקים, אנחנו על המפקד הגלאקטי (היה מפקד שכל הזמן אמר את זה..) והם עלינו, 13, תפסיק להיות רטוב כל הזמן!.
אוכלים ארוחת ערב, הולכים לישון כמו בני אדם.
יום רביעי 14/3
קמים בבוקר למחרת, מחסלים את המאהל, מסדרים מיטות, מזרונים, הולכים לבית החובל וכך מתחיל מסדר הטילים, המפקד מתחיל להקריא מספרים בסדר עולה, וכל מי שהקריא אותו יוצא החוצה ומסתדר בשלשות, מפקד הגיבוש מוסר להם שהם לא עברו, ומוסר לכל מי שנשאר שהם עברו לוועדות. הוועדות יושבות עד הצהריים ומחליטות מי עובר ומי לא. בינתיים, מקבלים חזרה ת.ז., ארנקים, ופלאפונים. אפשר לקנות שתייה במכונות שבבית החיל, פותחים את הטלפון ומקבלים מלא הודעות מהחברים והמשפחה, שומעים הודעה מוקלטת של חברה שלך וכמעט בוכים מרוב געגועים. בצהריים בערך ב13:00 מסתדרים בטור בכניסה לחדרו של מפקד בית הספר לקצינים. נכנסים אחד אחד ומקבלים תוצאה, חבר שלי נכנס ויוצא מבואס, אני נכנס, המפקד שואל איך היה, אני עונה שקצת קשה אבל כיף, הוא אומר לי שבימ"פ יהיה הרבה יותר קשה ומוסר לי שהתקבלתי למגמת מכונה. הלכתי לדבר עם המפקד המילואימניק שלי שהסביר לי קצת על המגמה, הלכנו לבית החובל, הייתה הרמת כוסית עם המפקד של הגיבוש, והוא מוסר שלא הייתה הפלגה מכיוון שיש ים גבוה, ומשחררים אותנו הביתה.
נתונים:
הגיעו 86 לתחנת הרכבת.
התחילו 80, 6 דיווחו שלא ישנו יותר מ6 שעות בלילה שלפני הגיבוש...
סיימו 60
עפו במסדר 29
עברו את הועדות 19
טיפים:
- אל תשכחו להביא מה שכתוב בזימון, שלא יעשו לכם בעיות
- המפקדים המילואימניקים הם אלו שיתנו את ההחלטה אם להעביר אותכם או לא. המפקדים הצוערים בסה"כ קיבלו צ'ופר והם אלו שיטרטרו אותכם בעיקר, אז אל תתנו הכל אבל גם אל תהיו מטומטמים.
- לגבי האוכל, אוכל מבושל וחם, לדעתי גם טעים, יש לכם זמן נדיב לאכול, נצלו אותו ותאכלו כמו בני אדם.
- תהיו טובים במשימת הפיקוד שלכם, אל תתנו לאף אחד אחר לקחת לכם את הפיקוד על המשימה, תראו החלטיות ותשלטו על המשימה. כשהמפקד מתחקר אתכם תהיו חדים וחריפים, אם הוא שואל אם הייתם משנים תענו על זה בשלילה.
- תדאגו שהחבל אישי שלכם והכלי כתיבה יהיו עליכם כל הזמן, שהמפקדים לא יתקילו אותכם ולא תדעו מה לעשות.
- טיפ שלי, תדעו את ההרצאה שלכם כבר ליום הראשון, וכשהמפקד שואל אל תהססו, תרימו יד גם אם אין לכם 10 דקות של הרצאה, תנו את מה שיש לכם, דברו שוטף ורהוט.
- תדאגו להביא גרביים ותחתונים שיהיו להחלפה.
- לא צריך כלום חוץ מ2 אזיקונים למקרה הצורך.
- אל תעזו להירדם בסרט, יפתחו לכם את התחת.
- אל תיבהלו אם אתם לא יודעים כלום במבחנים, תענו על מה שאתם יודעים ואם אתם לא יודעים, תהמרו.
- בכל המשימות הקבוצתיות, אם אין לכם משהו חכם להגיד, אל תגידו אותו, תסתמו. המפקדים מעדיפים שתשתוק מאשר שתזיין להם את השכל, תגידו דברים חכמים שיקדמו את הדיון.
מוזמנים לפנות באישי אם יש לכם עוד שאלות
|
ראשי
צ'אט
26-03-2007, 16:53
.
מצב כלאיים
