http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=15-33-34
חשיפה: ילקוט הכזבים - לוועדה לבחירת שופטים נמסר דיווח כוזב לפיו לארבל תואר שני במשפטים

ארבל למדה לתואר שני אולם לא השלימה חובותיה; למרות זאת, לוועדה לבחירת שופטים, בבית הנשיא ובאתר הרשות השופטת, הוצגה ארבל כמי שמחזיקה בתואר שני במשפטים; ארבל טרם הגיבה לפניית Nfc; בעקבות החשיפה: "שופץ" נוסח קורות חייה של ארבל באתר הרשותה שופטת
הדיווח הכוזב
הוועדה לבחירת שופטים קיבלה מידע כוזב באשר להשכלתה של השופטת עדנה ארבל. לחברי הוועדה שדנו ביום 6.5.04 במועמדותה לכהונת שופטת בית המשפט העליון, נמסר דיווח מטעה, לפיו ארבל בעלת תואר שני במשפטים (LL.M), בעוד שארבל מחזיקה רק בתואר ראשון (LL.B).

הדיווח הכוזב הזה אותו אנו חושפים עתה ב-Nfc [ראו מסמך בתחתית העמוד], הינו עוד חוליה בשרשרת הכזבים הנוגעים לשופטת עדנה ארבל. יודגש כבר כאן: העובדה שאין לארבל תואר שני במשפטים אינה שוללת את זכותה להציג מועמדות; הבעיה היא הכזבים שהוצגו במסגרת העלאת המועמדות.

ל-Nfc נודע, כי הדיווח הכוזב ו"שידרוג" קורות חייה של ארבל, נמשך גם לאחר בחירתה על-ידי הוועדה לבחירת שופטים:

- בבית הנשיא, במעמד ההשבעה, הוקראו קורות חיים של ארבל ונמסרו לתקשורת, ושם נאמר: "בשנת 1979 סיימה לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת בר-אילן". המידע הכוזב הזה נמסר במעמד הנשיא משה קצב, שופטים ונכבדים רבים;

עוד...
http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-...ml?tag=15-58-30

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ארבל עדנה
Arbel Edna שופטת בית המשפט העליון | בית המשפט העליון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/uploadImages/XX-759365260602.jpg]
ארבל עדנה. טרם החזירה את הכסף [צילום: בוצ'צ'ו]תאריך לידה: 22/6/1944 ארץ לידה: ישראל מצב משפחתי: נשואה+3 השכלה: תואר ראשון אזרחות: ישראלית שפות: אנגלית, עברית תפקיד/עיסוק: שופט בית המשפט העליון תואר/מקצוע: שופט תואר/מקצוע: שופט בית המשפט העליון

עדנה ארבל. ילידת 1944, ירושלים.

סיימה לימודיה התיכוניים בבית החינוך (תיכון חדש), חיפה (1962). שירתה בצה"ל, ובמקביל למדה משפטים (1964-1962). מוסמכת למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שלוחת תל אביב (1967). התמחתה במשך שנתיים בעריכת דין, במשרד עו"ד הייק בתל אביב. ב-1969 קיבלה רשיון עורך דין. למדה לתואר שני בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן (1979) אך לא סיימה ולא קיבלה תואר [למרות שבפרסומים הרשמיים הוצג הדבר כאילו הינה בעלת תואר שני]. השתתפה בהשתלמויות ובכנסים בינלאומיים. נשואה לאורי ארבל (אל"מ במיל.), איש עסקים. אם לשלוש בנות - הבכורה סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון, ועובדת כגניקולוגית בבית חולים.

ב-1972 החלה לעבוד כפרקליטה, בפרקליטות המדינה מחוז מרכז תל אביב. טיפלה והופיעה בבתי משפט בתיקי פשעים חמורים, עבירות רצח, עבירות מוסר, עבירות אלימות, עבירות סמים ועבירות צווארון לבן. במשך 8 שנים, ובמקביל לעבודת הפרקליטות, שימשה נציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היתה חברה בוועדה הפסיכיאטרית שעניינה שיחרור חולי נפש שביצעו עבירות פליליות, מאשפוז בבתי חולים לחולי נפש. היתה חברה בוועדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעניין פרשת קו 300 (יחד עם יהודית קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והשופט אליסוף שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה). שימשה בתפקיד יו"ר הוועדה שמינה שר המשפטים לקביעת כללים להפעלת סוכנים סמויים. עסקה באיסוף חומר בוועדת כהן, שחקרה את ארועי הטבח במחנות סברה ושתילה שבלבנון (יחד עם דורית בייניש - פרקליטת המדינה דאז, ותנ"צ אלכס איש שלום).

פיצויים בתחבולה ובכחש

ב-1993 קיבלה פיצויים, שלא כדין, בסכום של כ-200 אלף שקלים, בגין, כביכול, שנות עבודתה כפרקליטה בשירות הציבורי [עד מינויה לכהונת שופטת בית משפט מחוזי (1988)]. "סידור" הפיצויים נעשה לפנים משורת הדין, בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלה (אישית ורשמית) לנציב שירות המדינה, מאיר גבאי, שהיה מיודד עימה. ארבל כיהנה אותה עת בתפקיד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.

הפרשה נחשפה בעיתונות על-ידי העיתונאי יואב יצחק (בעל אתר אינטרנט זה). ארבל הכחישה את שיוחס להם, ומסרה פרטים כוזבים אף ביחס לשמות האישים שאישרו לה את הפיצויים המיוחדים. בין היתר היא טענה, כי ההיתר ניתן לה על-ידי ועדה מיוחדת שבה היו חברים מס' שופטים בדימוס, בשמם נקבה. בירור שנערך העלה, כי אישור שכזה לא היה ולא נברא, ובכלל - ועדה שכזו אף לא דנה בעניינה האישי. כשנתפסה בקלקלתה טענה: "הטעו אותי".

משסירבה להשיב את הכסף שקיבלה מקופת המדינה, ולאחר שמסרה שוב ושוב נימוקים כוזבים, ומחמת זאת שמבקר המדינה אליעזר גולדברג סירב לבדוק פרשה זו, הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה להורות למבקר המדינה לבדוק את הפרשה ולפרסם מסקנותיו. בעקבות זאת נאלץ מבקר המדינה להורות על בדיקה ובהודעה לבית המשפט הודיע על כך.

בדוח שהגיש (מאי 2000) קבע המבקר, כי ארבל אכן קיבלה פיצויים באופן בלתי תקין. יחד עם זאת, קבע כי ארבל פעלה בתום לב, וכי הטעויות ואי הסדרים שהובילו למתן הכספים שלא לפי החוק מקורם בנציבות שירות המדינה. המבקר הסכים לייחס לארבל "תום לב" (משל מדובר בסתם אדם מן הישוב, שלא יודע את זכויותיו וחובותיו), לאחר שקיבל מס' פניות מלישכת היועץ המשפטי לממשלה, ותוך מעורבות פעילה של מנהל מחלקת הבג"צים, עוזי פוגלמן [שהיה כפוף לארבל]. המבקר נמנע ממתן ביטוי בדוח שהגיש למעמדה אז, של ארבל, וללחצים שהפעילה כדי לקבל את הפיצויים.

יתירה מכך: במהלך בדיקתו נמנע המבקר מזימון העותר, כדי שיציג את טיעוניו ומסמכים רבים בנושא - המעידים כי ארבל נטלה כסף ציבורי, בעזות מצח ותוך עבירה על החוק; וגם כיזבה, לאחר מכן, כאשר טענה שהדבר אושר לה על-ידי ועדה מקצועית.

למרות המידע החמור אודותיה, ולמרות דוח מבקר המדינה - שקבע גם הוא, כי הכספים ניתנו באופן בלתי תקין, ארבל טרם השיבה לקופת המדינה את הכסף שניתן לה, שלא כדין [יצויין, כי ברגיל נדרשים פקידים בכירים בשירות הציבורי להשיב כסף שקיבלו באופן בלתי תקין. כך מחייבות הנחיות הממונה על השכר במשרד האוצר; וכן פועל הממונה מדי שנה, עם פרסום הדוח השנתי שלו].

[דוח מבקר המדינה בפרשה - ראו הקישור שלהלן]

הם התנכלו לאסתר טרטמן רק בגלל שהיא יוצאת רוסיה, או בגלל דעותיה...

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אני מקווה שהגברת הראשונה למשפט בישראל , תודיע על סיום תפקידה בכס המשפט לאלתר.

איפה תגובתו של עמיחי?

מצטער, הייתי חייב.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סאשה הסוס איפה תגובתו של עמיחי? מצטער, הייתי חייב.

למה, יש איזה קשר ביניהם?