בהמשך לאשכול שנפתח לפני כשנה (שר המלחמה..) http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E0%E1%E9%E1%E9
סאגת אל"מ שמואל אביבי ממשיכה; לקוח מאתר NRG:

שליחות כפולה

תחקיר מעריב: אל"מ במיל' אביבי היה מעורב בחברה לסחר נשק בעודו מכהן כנספח צה"ל בשווייץ

עמיר רפפורט

6/3/2007 8:13


ב-22 בספטמבר 2006 פרסם מעריב תחקיר מקיף על אודות החשדות שעלו נגד אלוף-משנה במילואים, שמואל אביבי, לפיהם הוא ניצל לרעה את תפקידו כנספח צה"ל בשווייץ, טרם פרש ממנו לטובת קריירה כאיש עסקים. להלן התחקיר כפי שהופיע בעיתון.

"אני יודע למה באת ואני לא רוצה לענות לך על שום שאלה" - כך אמר אלוף משנה במיל' שמואל אביבי, כאשר זכה לביקור בלתי צפוי במשרדי חברת טלון לסחר נשק שאותה הוא מנהל. זה היה לפני כחודש, בקומה ה11- של מגדלי התאומים בפאתי מתחם הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

במשרד של חברת טלון יש בסך הכל שני חדרים. באחד מהם ישבה המזכירה, צעירה עם שיער בלונדיני משוך לאחור, ובאחר שמואל אביבי, שהשתחרר משירות קבע בצה"ל חודשים ספורים קודם לכן. המזכירה שאלה את הבוס אם להזמין מאבטחים כדי לגרש בכוח את האורח הלא קרוא.

אביבי אמר שאין שום צורך לקרוא למאבטחים, אבל התעקש לא להשיב לשאלותיי. הוא שמר על שתיקה גם כשהצגתי בפניו את נתוני רשם החברות, שעל פיהם הבעלים של חברת טלון הם שני אזרחים שווייצים. "האם ייתכן שסייעת לשני אזרחים שווייצים להקים בארץ חברה כבר לפני שנתיים וחצי, כאשר עדיין היית הנספח בשווייץ,"? שאלתי אותו. "כיצד ייתכן שהתפנית לעסקים פרטיים במקום לייצג את צה"ל ואת משרד הביטחון, שלא בהתאם לחוקים ולפקודות? האם אין לדעתך ניגוד עניינים."?

היה מתח באוויר. לא היה נעים להסתכל בעיניו של הקצין גבה הקומה, בריא הגוף, ברגעי המצוקה שגרמתי לו. אביבי זלזל, לכאורה, בטענות שהוצגו בפניו, אבל נדמה היה כאילו השמים נופלים עליו כשהבין שהאמת עומדת להיחשף במלוא כיעורה מעל דפי העיתון. היו לי עוד שאלות רבות להפנות לקצין הבכיר במילואים, אבל מכיוון שלא היה טעם להמשיך לדבר אל הקיר קמתי ויצאתי. נפרדנו כך.


ימי פומפיי

את השאלות הקשות ביותר בפרשת אביבי רציתי מלכתחילה להפנות לצה"ל ולמשרד הביטחון. מי שחי את הוויית מערכת הביטחון בשנים האחרונות יודע כי אביבי איננו הקצין הבכיר הראשון ששם פס, אבל בזמן שרבים מתחמנים, מעגלים פינות ומסתירים את מעשיהם, הוא לא עשה אפילו מאמץ מינימלי להסוות את קשריו עם אנשי עסקים פרטיים.

אביבי לא הסתפק ביצירת קשרים עסקיים תוך כדי שירותו. הוא אפילו לא חשש לסייע בידי שני תושבי המדינה שבה שירת באותה עת להקים בישראל חברה עסקית. יתרה מכך: הוא פעל למען בעלי אותה חברה וליווה אותם בדרכם לקבל הלוואה בישראל בזמן שמשלמי המסים מימנו את שהותו עם משפחתו בחו"ל והעניקו לו משכורת שמנה כדי שידאג לאינטרסים של המדינה.

אביבי במעשיו מייצג את אווירת הנהנתנות שפשתה בצה"ל עד כדי הפקרות והתפוררות. ייתכן שהוא העריך שאיש לא יטרח לבדוק באמת מה הוא עושה בשווייץ, ושגם אם מישהו ישמע על כך, אף אחד במערכת לא יתאמץ לחקור. והוא צדק. אם תרצו, מעשיו של אביבי משקפים את תקופת הזחיחות של צה"ל, שהגיעה לשיאה לפני שהבועה התפוצצה בצורה הכואבת ביותר במלחמה רצופת מחדלים בלבנון. האם יש קשר בין הנורמות הלקויות שהפרשה מייצגת לבין הביצועים הכושלים של הצבא בשעת מבחן? ייתכן מאוד.


הכל התחיל בדוח אמנסטי

אבל התחקיר בעניינו של אביבי יצא לדרך עוד לפני שריח המלחמה היה באוויר. הכל התחיל בדוח של אמנסטי, הארגון הבינלאומי לשמירה על זכויות אדם, שפורסם ב-10במאי השנה. הדוח כלל מידע רב על תופעת סחר הנשק העולמית, שהיא לדעתם אחת הסיבות העיקריות לליבוי סכסוכים במדינות העולם השלישי.

לכאורה זה היה דוח שגרתי לחלוטין שלא התמקד בישראל, ומעטים בארץ התעניינו בו. אבל בעמוד 91 הוקדשו שלוש פסקאות ל"פעילותה של חברת טלון שממוקמת בתל-אביב". באותן פסקאות צוין כי בעלי החברה (הכוונה למנכ"ל) הוא שמואל אביבי, ששימש כנספח צה"ל בשווייץ, ושהשותף שלו הוא איש עסקים שווייצי בשם היינריך (הנרי) טומט. עוד נכתב כי חברת טלון סיפקה נשק שנרכש במקורו בסרביה והועבר לעיראק ולאפגניסטן.

הדוח מפורט, מייגע, אבל הפסקאות האלה היו צריכות להקפיץ את מערכת הביטחון. אביבי סיים שלוש שנות שירות כנספח צה"ל בשווייץ רק באוגוסט 2005 והשתחרר רשמית מהצבא בתום חופשת פרישה כעבור חצי שנה, כלומר שלושה חודשים בלבד לפני פרסום הדוח. המשמעות היא שנספח צה"ל היה קשור להקמתה של חברה למסחר בנשק בבעלות אזרחים שווייצים תוך כדי תקופת שליחותו באותה מדינה. מיותר לציין כי שליחים רשמיים של המדינה אינם אמורים להיות מעורבים בעסקים של אנשים פרטיים תוך כדי שליחותם, וודאי שלא כאלה הסוחרים בנשק.

בידיעה שפורסמה בעיתון "הארץ" יום למחרת הגשת דוח אמנסטי, ואשר עסקה בתופעת סחר הנשק העולמית, צוטט האזרח הטרי שמואל אביבי כמי שאמר: "אני סוחר נשק שמוכר נשק למדינות שמותר למכור להן. אני מקפיד על תקופת הצינון ועסקיי אינם קשורים לשווייץ".


איפה החקירה?

ימים ספורים אחרי פרסום דוח אמנסטי פניתי לדוברת משרד הביטחון ולדוברת צה"ל. שאלתי אותן אם בכוונת מערכת הביטחון לבדוק את הטענה המשתמעת מדוח אמנסטי, שלפיה החברה שאביבי היה מעורב בהקמתה היתה קשורה לעסקאות נשק פרטיות בהיותו נספח צה"ל.

במשרד הביטחון הסבירו לי את כללי הצינון שמחייבים את הנספחים הצבאיים באשר הם, ואשר פורטו כאן קודם. עוד נמסר כי "בעקבות בקשה שהגיש בסיום תפקידו (אוגוסט - 2005 ע"ר,( קיבל אלוף-משנה אביבי ממחלקת פרישה בצה"ל היתר עבודה פרטית. כפי שנהוג לגבי אנשי קבע הנמצאים בחופשת שחרור/פרישה, הובהר לאלוףמשנה אביבי כי עליו לפעול במסגרת המגבלות הקבועות בחוק שירות הציבור." בשורה התחתונה נמסר כי לא תיערך שום בדיקה בעניינו. תגובה דומה קיבלתי גם מצה"ל.

לאחר שהובהר שמערכת הביטחון אינה נוקפת אצבע כדי לבדוק את מעשיו של הנספח הצבאי למרות דוח אמנסטי, החלטנו לחקור את הפרשה בתחקיר עיתונאי. כצעד ראשון פניתי לראש הסניף הישראלי של ארגון אמנסטי, אמנון וידן, ושאלתי אותו אם פנה אליו גורם ביטחוני רשמי כדי לקבל את החומר המצוי בידי הארגון על מעשיו של אביבי. ציפיתי שמישהו במערכת הביטחון יפנה אליו אחרי שפורסם הדוח ובו שמו של אביבי. "לא, אף אחד לא פנה," הבהיר לי וידן.


מסלול בגולני

גיבור הפרשה הוא סוחר הנשק שמואל אביבי, בן .48 הוא התגייס לגולני לאחר מלחמת יום כיפור וצמח בחטיבה. בהמשך פיקד על גדוד בבית הספר למ"כים. אביבי היה קצין יעיל שלא התבלט מעולם. לקראת סוף המסלול בצבא קבע מונה אביבי לפקד על חטיבה מרחבית ברמת-הגולן, ואחר כך היה סגנו של מפקד אוגדת הגליל משה קפלינסקי, כיום סגן הרמטכ"ל, שאותו הכיר עוד מתחילת הדרך בגולני.

בתום התפקיד באוגדה קיבל אביבי צ'ופר: להיות נספח צה"ל בשווייץ. כאשר החל את תפקידו בשווייץ באוגוסט ,2002 אביבי היה בן .44 התפקיד, שעולה הון למשלם המסים הישראלי (אנחנו מממנים לא רק את המשכורת של השליחים, אלא גם את השהות היקרה שלהם עם בני משפחותיהם מעבר לים, כולל עלות לימודי הילדים במוסדות חינוך פרטיים,( שנוי במחלוקת.

פורמלית, הנספח צריך לקדם את ענייני התעשיות הביטחוניות בחו"ל ולדאוג לקשרים הביטחוניים הכלליים עם המדינה שבה הוא משרת. בפועל תפקיד הנספחים אינו מוגדר באופן חד וברור. הפיקוח על מעשיהם מרחוק רופף או שאינו קיים כלל. במידה רבה אופיו של הנספח הוא שקובע כיצד יבצע את תפקידו.

יש נספחים משקיענים, אבל לא מעט רואים בתפקיד אפשרות לעשות חיים עם המשפחה בחו"ל ובמקביל סוג של כרטיס כניסה לעולם העסקים הביטחוני, בזכות החיכוך עם אנשי התעשיות הביטחוניות בארץ ובחו"ל. אביבי, כך נראה, נמנה עם הזן השני.


הקשר האמריקני

השלב הראשון של התחקיר בעניינו של אביבי היה לברר פרטים על עסקאות הנשק שחברת טלון הישראלית היתה מעורבת בהן, לכאורה, מעבר למה שנכתב בדוח. עד מהרה התברר כי טלון היתה ספקית נשק רשמית של החברה האמריקנית טאוס, הממוקמת בעיר מדיסון שבמדינת אלבמה. טאוס היא אחת מארבע הזכייניות של הצבא האמריקני. במקום לנהל מגעים מול עשרות חברות קטנות לסחר נשק ברחבי העולם, החברות האלה עושות עבור הצבא את העבודה. בין היתר רוכשת טאוס נשק כדי שישמש כוחות שיטור עיראקיים שפועלים בחסות אמריקנית. טלון היתה אחת ממקורות האספקה שלה. מקור הנשק שטלון סיפקה לטאוס היה בסרביה.

הדוח גם מצטט גורם בתעשיית הנשק, ששמו לא צוין, אשר אמר לאנשי אמנסטי כי "טלון רכשה יותר מ50- אלף כלי נשק מאיתנו בשמה של החברה האמריקנית (כנראה טאוס - ע"ר.( החוזה כלל סעיף סודיות, שמשמעותו שאיננו יכולים למסור פרטים עליהם." על פי מידע שמסר משרד המסחר הבינלאומי של סרביה ומונטנגרו, החברה שרכשה מסרביה את הנשק היתה חברת טלון, שמשרדיה שוכנים ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן.

בדוח אמנסטי לא פורט מתי בדיוק יצאו אל הפועל עסקאות הנשק שטלון הישראלית היתה מעורבת בהן, אבל מטאוס נמסר באופן רשמי לאנשי הארגון כי הדבר היה בסתיו .2004 משרד המסחר הסרבי מסר מידע דומה וכך גם חברת התעופה הסרבית קוסמאס. לפי אותה חברה, היא ביצעה משלוחי נשק מסרביה לעיראק לקראת סוף .2004 המשמעות: עסקאות הנשק של טלון החלו להתבצע לכל המאוחר באמצע הקדנציה של שמואל אביבי כנספח בשווייץ.

לא היה קשה לגלות שאלוף-משנה אביבי קשור לכל אורך הדרך לחברת טלון ושחברת טלון קשורה מאוד אליו. כל גורם במשרד הביטחון או בצה"ל שהיה טורח לערוך את הבדיקה שערך "מעריב" היה מגלה זאת. אבל למה להתאמץ כאשר צה"ל הוא ממילא גוף שחוקר את עצמו ולמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) אין יומרה ממשית להתעניין במה שקורה בחו"ל?


ביקור במרתף

בדיקה ראשונית באינטרנט העלתה כי על פי נתוני רשם החברות במשרד המשפטים, הבעלים של החברה הרשומה בישראל תחת השם "טלון ייעוץ ביטחוני ומסחר בע"מ" הם אזרחים שווייצים. 70 אחוז מהון המניות רשומים על שמו של היינריך (הנרי) תומט, בעל דרכון שווייצי שמספרו .0635653 כן, אותו בחור מהדוח של אמנסטי. 30 אחוז נוספים רשומים על שמו של ברונו גרטש, בעל דרכון שווייצי שמספרו .72300338 בשם שלו נתקלתי כאן בפעם הראשונה, אבל הוא יחזור ויעלה בהמשך התחקיר. ומה לגבי אביבי? איך הוא קשור?

באינטרנט ניתן לדלות רק פרטים תמציתיים על כל חברה, אבל באופן מפתיע, או שלא, רשום כי משלם האגרה השנתית לרשם החברות עבור החברה שנמצאת בבעלות אזרחים שווייצים הוא הישראלי שמואל אביבי. הוא ולא אחר.

כדי לברר את הפרטים המעמיקים יותר על טלון לא היה מנוס אלא להגיע לארכיון רשם החברות, בבניין כלל שבלב ירושלים. כאן הקדמה עצרה מלכת. התיקים כרוכים בתוך תיקיות קרטון כמו לפני עשרות שנים, אבל המידע שמצוי בהם עשוי להיות רב תועלת.

על פי הרשום בתיק טלון, היא נרשמה כחברה לכל דבר בישראל ב3- במאי .2004 מטרתה המוצהרת: "מתן ייעוץ ביטחוני ומסחר בטכנולוגיה הקשורה לאבטחה ולציוד ביטחוני." מי שרשמה את החברה היא נ' (השם המלא שמור במערכת,( עורכת דין ונוטריון מרמת-גן. על פי בקשתו של בעל המניות היינריך תומט, נרשם בתחילה מען משרדה של החברה בכתובת משרדה של עורכת הדין.

ב18- באוגוסט 2004 התקיימה ישיבה של הנהלת טלון. יושב ראש הישיבה היה תומט. הוחלט אז לשעבד הלוואה בסך 25 אלף דולר שקיבלה החברה בסניף בנק אוצר החייל ברמת-השרון לצורך הון התחלתי. ב23- בספטמבר 2004 חתם תומט, כמנהל החברה, על טופס הודעה של שינוי כתובת. בהודעה נמסר כי המשרד הרשום של החברה עבר לרחוב ז'בוטינסקי 33 ברמת-גן (מגדלי התאומים, שם נמצאים משרדי טלון עד היום.( החתימה של תומט על המסמך הזה שונה לחלוטין מן החתימות הקודמות שלו בתיק, ונראית יותר כמו קשקוש.

מאז סתיו 2004 לא צורפו מסמכים חדשים לתיק חברת טלון, אבל החברה בהחלט פעילה ואין לה חובות אגרה. אגב, ללא קשר לפרשת אביבי, מתברר כי בדצמבר 2004 גזר בית המשפט העליון שמונה חודשי השעיה מעריכת דין על עורכת הדין נ,' לאחר שבערכאות קודמות היא הורשעה בעבירה של "אי מסירת הצהרה במועד על ביצוע עסקה, ומסירת הצהרה ביודעין שאינה נכונה לפי חוק."


עורכת הדין מדברת

השלב הבא היה לדובב את עורכת הדין נ,' כדי לשמוע ממנה פרטים על מהות הקשר בין אביבי ובין תומט וגרטש וכיצד נולדה חברת טלון. מאחר שאביבי לא רשום כבעלים אלא רק כ"משלם אגרה," היה צורך בהוכחה חותכת שהוא היה קשור לחברה כבר מתחילת הדרך.

ב20- ביוני השנה הגעתי למשרדה של עורכת הדין נ' ללא הודעה מוקדמת. המשרד ממוקם בקומה הראשונה של בית דירות מיושן. נ' לא היתה שם אבל שותפה, שבדיוק אכל כריך, נתן לנו את מספר הטלפון הנייד שלה. התקשרנו אליה.

נ' ענתה לטלפון במבטא צרפתי כבד. הצגתי את עצמי כעיתונאי. "מה אתה רוצה,"? שאלה. "רציתי לדבר איתך באיזשהו נושא. אולי כדאי שנקבע פגישה," אמרתי לה. "לא. אני דורשת שתגיד לי עכשיו באיזה נושא אתה מתעניין," ענתה לי בתקיפות. כאשר אמרתי שהפנייה שלי היא בענייני חברת טלון, נרגעה נ' וסיפקה אינפורמציה נדיבה לכל שאלה שנשאלה.

היא סיפרה כי הקשר שלה עם אביבי נוצר באביב ,2004 כאשר טיפלה במכירת נכס משפחתי שלו. האם אביבי, שהיה באותה תקופה נספח צה"ל בשווייץ, היה מעורב אישית בפתיחת החברה שרשומה על שם האזרחים השווייצים?

לטענת עורכת הדין נ,' אביבי הגיע למשרדה יחד עם הנרי תומט וברונו גרטש ופתח את החברה. לדבריה, בהזדמנות אחרת באותה תקופה הם היו יחד בסניף בנק אוצר החייל וטיפלו בחשבון של החברה. העדות אינה מותירה מקום לספק שהנספח היה מעורב בהקמת חברת טלון עם שני האזרחים השווייצים. "מבחינתי לא היה שום דבר מיוחד בחברה הזאת," אמרה עורכת הדין נ.' "טיפלתי בה כמו בכל חברה אחרת שאני פותחת, ואת עבודת הרישום מול רשם החברות העברתי בכלל לחברה קבלנית שמתמחה בכך, כמו שאני עושה תמיד."

עורכת הדין נ' סיפקה פרט מפתיע כאשר אמרה כי אביבי היה מעורב באותה תקופה גם בהקמת חברה נוספת בשם אלקון. השם הזה היה מוכר לנו משלט שראינו שעות ספורות קודם לכן, כאשר ערכנו ביקור התרשמות במשרדי טלון מבלי שהצגנו עצמנו כעיתונאים. אביבי היה באותו יום בחו"ל. אחרי שעזבנו את משרדו שמנו לב כי על דלת הכניסה יש שלט גם של טלון וגם של אלקון. נ' הסבירה לנו ביוזמתה ששתי החברות הוקמו כמעט במקביל כדי לווסת פעילות מסחר בין עסקאות בסכומים קטנים ובסכומים גדולים.

עדותה של נ' חייבה ביקור מחודש בארכיב הקודר של רשם החברות, הפעם כדי להוציא את התיק של אלקון. לפי התיק, בקשה לרישום החברה הזאת נערכה במשרד של עורכת הדין נ' ב28- באוגוסט .2004 הנרי תומט נרשם הפעם כדירקטור יחיד ובעל מאה אחוז מהמניות. ב23- בספטמבר 2004 עודכנה גם כתובת החברה הזאת במגדלי התאומים. גם החברה הזאת, כך התברר, לקחה הלוואה בבנק אוצר החייל.


עדויות מהשגרירות

לאחר שהוכח בתחקיר כי אביבי היה קשור להקמתה של חברת טלון באמצע כהונתו כנספח צה"ל בשווייץ יחד עם אזרחים שווייצים ובלי ליידע איש ממערכת הביטחון, כל שנותר כדי להשלים את התחקיר הוא לגבות עדויות מגורמים שהכירו את עבודתו בנספחות. "לא נפלתי מהכיסא כששמעתי על דוח אמנסטי," אמר לנו אחד הגורמים שעימו שוחחנו. "הנספח אביבי לא סיפר לנו אף פעם שהוא עוסק בסחר נשק, אבל מעשיו תמיד היו מוזרים. הוא היה 'נעלם' מהשגרירות לעתים קרובות בלי שום הסבר ובלי שום דיווח לחטיבת קשרי החוץ של צה"ל, שאחראית להפעלת הנספחים הצבאיים ברחבי העולם. הקשר שלו עם תומט היה צמוד. לו היו פונים אליי ממערכת הביטחון, הייתי מספר כבר מזמן כל מה שאני יודע. גם עכשיו, אם יפנו אספר".

הגורמים שסיפרו לנו על תקופת הנספחות של אביבי היו חלק מצוות שגרירות ישראל בשווייץ. בניין שגרירות ישראל בבירה ברן הוא בן שלוש קומות. רוב הבניין מאוכלס בצוות הדיפלומטי, אבל בקומה השנייה, משמאל למדרגות, ממוקמת לשכתו המרווחת של הנספח הצבאי, שמכהן במקביל גם כשליח הרשמי של משרד הביטחון. לאביבי היו יחסי עבודה עכורים עם רבים מאנשי השגרירות, לכן לא מן הנמנע שחלק מן העדויות על פעילותו מונעות מטינה אישית. ובכל זאת, העדויות שמורות בידי "מעריב" והן מפורטות מאוד.

לפי אחת העדויות, "מיד כאשר אביבי הגיע להיות נספח הוא ביקש ליצור קשר עם הנרי תומט, ומהר מאוד תומט הפך להיות בשגרירות מעין 'ישו כוכב עליון.' הוא הביא איתו גם את החבר שלו ברונו גרטש." תומט, דמות המפתח בפרשה, הוא בחור נמרץ וצעיר יחסית, עוד לא בן .40 איש גבה קומה ובעל שיער שטני, נשוי לצעירה שמוצאה במזרח אירופה. החברה הראשית שלו היא BT International AG שממוקמת בעיר טון. חברות נוספות שבבעלותו הן SA Henro Ltd ,Henro וHenro AG- שנמצאות בברן.

גורם בשגרירות מספר: "מתחילת דרכו כנספח אביבי נהג לדבר עם הנרי בטלפון אינספור פעמים. ככל שעבר הזמן, הקשר ביניהם רק הלך והתהדק. באחת הפעמים הם נסעו יחד לתערוכת הנשק מיליפול ליד פריז, למרות שלא היתה בתערוכה הזאת נציגות ישראלית ולנספח לא היה מה לחפש שם. המשרד של הנרי הוא שדאג להזמין להם כרטיסים ובתי מלון לנסיעה. לקראת סוף התקופה של אביבי כנספח הוא היה מבלה שעות במשרדים של תומט. כאשר היו מתקשרים אליו לטלפון הנייד ניתן היה לשמוע ברקע את הקול של הנרי. לפעמים הוא היה מגיע למשרד שלו בשגרירות כמה דקות לפני סוף יום העבודה. לפעמים גם זה לא".


נעלם ליומיים שלושה

"בשורה התחתונה," מספר גורם בשגרירות, "עבודת הנספחות לא באמת עניינה את הנספח. הוא היה מורח דוחות פעם בכמה חודשים רק אחרי שהיו מכריחים אותו בחטיבת קשרי החוץ." לפי עדויות נוספות מן השגרירות, במספר הזדמנויות בשנים 2004 ו2005- הגיע לשווייץ נספח אחר של צה"ל בדרגת אלוף-משנה המשרת באזור אחר של העולם (השם שמור במערכת.( "הוא היה נעלם עם אביבי ותומט ליומיים-שלושה בלי שאף אחד יידע איפה הם בכלל נמצאים, וכמובן בלי שהנספח דיווח לממונים עליו בישראל על חופש או היעדרות כלשהי. את הכרטיסים לנסיעות המסתוריות אביבי לא היה מזמין דרך צוות השגרירות כמקובל, אלא באופן עצמאי."

עדויות אחרות מדברות על כך שאביבי ותומט היו באותן שנים בקשר עם דמויות ישראליות ידועות כמו תת-אלוף (במיל(' אריה מזרחי, לשעבר יושב ראש דירקטוריון התעשייה הצבאית (תעש) ובעל חברת סחר ביטחונית משל עצמו, וניצב בדימוס אליק רון. "מעבר להם, אביבי הפגיש כל דמות ביטחונית שהגיעה בתקופתו לביקור בשווייץ עם תומט, והם היו מהופנטים." בשיחה עם תחקירני אמנסטי מסר תומט כי עבד "מפעם לפעם" עם אביבי.

ומה עם החבר של תומט, ברונו גרטש? גם הוא מוכר היטב לאנשי השגרירות כמי שלא פספס שום קבלת פנים או חגיגת יום עצמאות. על פי העדויות, הוא היה מקורב לנספח אביבי בעיקר דרך תומט. לגרטש, כך מספרים בשווייץ, יש פיצרייה באזור העיר אינטרלקן. כאשר נערך בתקופת כהונתו של אביבי מפגש רשמי בין אנשי ביטחון מישראל ומשווייץ, התקיימה ארוחת צהריים במסעדה של גרטש. איש ממשתתפי אותה סעודה לא ידע אז שלנספח ולבעל הפיצרייה יש עניין משותף בחברה לסחר נשק ששמה טלון.


תגובת עורך הדין

כאשר שאלתי את אריה מזרחי אם לפי הידוע לו אביבי עשה עסקים פרטיים עם תומט, הוא הבין מיד לאן אני חותר. "אתה שואל אם הם עשו עסקים יחד תוך כדי התפקיד שלו?", שאל מזרחי וחייך. "עזוב", הוא הוסיף, ולא רצה לענות. עם אליק רון שוחחתי טלפונית ב-4 בספטמבר. "הכרתי את אביבי היכרות שטחית מהצבא ויום אחד, בתקופה שבה אביבי היה נספח, נפגשנו בתערוכה בחו"ל", סיפר רון.

לדבריו, אביבי ותומט שיתפו עימו פעולה בניסיון לקדם בישראל את מכירתו של מוצר מתוצרת זרה שיאפשר גילוי חומרי נפץ, זאת בהתבסס על קשריו במשטרה. רון ארגן לתומט הזדמנות להציג את המוצר בישראל, אבל בסופו של דבר הוא לא נרכש. "אביבי הוא שחיבר אותי להנרי תומט. זה נראה לי סביר שנספח צה"ל ינסה לקדם בישראל מוצר שיסייע למערכת הביטחון", טוען רון. לנספח ולהנרי תומט היו עסקים משותפים? "עד עכשיו אני לא יודע את זה."

נושא נוסף שחייב ברור מעמיק בעקבות העדויות מן השגרירות בשווייץ הוא מעורבותו לכאורה של הנספח הנוסף בעסקי הנשק המדוברים. מערכת מעריב החליטה לא לבדוק לעומק גם את החשדות כנגד הנספח הזה, שהתעוררו תוך כדי התחקיר בפרשת אביבי, אלא להעביר את המידע לגביו לידי צה"ל ומשרד הביטחון. שוב יש להם הזדמנות להרים מטבע שנמצא ממש מתחת לפנס ולחקור. אם הם לא יבצעו את הבדיקה – אנחנו נעשה זאת במקומם.

בביקור במשרדו של אביבי לפני כחודש רצינו להציג בפניו את כל השאלות הקשות שעולות מן הממצאים. מכיוון שלא רצה לענות על שום שאלה בעל פה, שלחתי לו מכתב ארוך בפקס. אביבי נמנע מלהשיב לשורה של שאלות ספציפיות שהצגנו לו, כולל כאלה שנוגעות להתנהלותו בשגרירות בברן.

באמצעות עורך דינו ד"ר מייק יורק-ריד, הוא מסר בתגובה: "במהלך שירותו הצבאי בארץ ומחוצה לה מר אביבי לא ביצע עסקאות פרטיות אשר יש בהן נגיעה או סמיכות לתפקידו באותה עת. מר הנרי תומט ומר ברונו גרטש היו ועדיין חברים טובים של מר אביבי. לא היה בחברותו של מר אביבי עם תומט וגרטש ו/או במפגשים עימם להוות הפרת הוראות דין ואף לא בהתחייבותו של מר אביבי במהלך שירותו הצבאי. פעילותו של אביבי בחברת טלון החלה לא לפני חודש אוקטובר 2005".


"הנושא ייבדק"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "לאור הטענות החדשות שאינן מוכרות לנו פנה היועץ המשפטי למערכת הביטחון לפרקליט הצבאי הראשי בבקשה לבדוק את הנושא." מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הטענות שפורסמו לפני חמישה חודשים בדוח אמנסטי לא העלו על פני הדברים חשד לביצוען של עבירות פליליות במסגרת שירותו הצבאי של אלוף-משנה אביבי. באשר לטענות הנוספות המועלות בכתבה - אלה ייבחנו, ובמידת הצורך העניין ייחקר

פשוט ביזיון. ומישהו עוד מעז לטעון שאין שומנים במערכת?

בושה וחרפה. אני מתבייש לחשוב שבן אדם כזה הוא קצין בצה"ל ועוד אלוף משנה.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

אגב, אותו שמואל אביבי ייבא לארץ לפני מספר שבועות פרארי אספנות.
מי אמר שעובדי מדינה לא חיים טוב בפנסיה?

אך גולני גולני שלי..


תומט, דמות המפתח בפרשה, הוא בחור נמרץ וצעיר יחסית, עוד לא בן .40 איש גבה קומה ובעל שיער שטני, נשוי לצעירה שמוצאה במזרח אירופה.
שלום לר' מחלקת ב"ש צה"ל. האם עכשיו אתה מוכן לבדוק מה קורה או קרה שם?