תראו, אני בן אדם מאוד רזה אפשר להגיד על הגבול של האנורקסיה. אני בן 14.
אבל אני מרגיש שמן מאוד שמן, אני כבר לא יודע מה לעשות.
כולם אומרים: "עוד מעט אתה כבר תעלם".
אבל אני לא לוקח את זה בחשבון, אני עשיתי ספורט אבל זה לא עזר
ורצו לי מחשבות בראש שאולי אני יפסיק לאכול.
אבל כבר מאוחר ואני הפסקתי לאכול וכבר רואים עלי שאני מתחיל להעלם.
אפילו עכשיו אני מרגיש רעב, אני כבר פוחד ללכת בחוץ במחשבה שאולי אני יתעלף.
וגם עכשיו יש אוכל על השולחן וכשאני מסתכל עליו אני נגעל ובא להקיא את הנשמה.
זאת אומרת שאני כבר בקושי אוכל ואם אני ימשיך ככה אני עומד למות בעוד כמה חודשים מתת
משקל. ההרגשה לא נעימה באמת, ההרגשה כיאילו אני כבר עכשיו מת.
קשה לי לכתוב את זה כי אין לי אנרגיה בידיים, אני כותב לאט מאוד.
סביב העיניים שלי יש שחור, העיניים שלי כבויות וגם אני כולי.
אני גם חשבתי על להתאבד אבל זה לא הצליח.!
אני מזה כבר לא אצא, אז תנסו לעזור לי לפחות, לעודד אותי.
אז בחיים שלכם אל תיכנסו לזה כי קשה מאוד לצאת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני כל כך מבינה ללב שלך..
אני יודעת כמה זה קשה, תאמין לי.
תשמע, הפתרון הוא להכריח את עצמך לאכול.
באמת. מנסיון אישי וגם של חברות.
תאכל כף אורז.. לא יודעת.
אל תתחיל מדברים מתוקים כי זה קשה אבל מדברים שהם קצת טפלים כמו אורז.
נכון זה יעזה לך טיפה בחילה אבל זה עדיף מכלום.
תשמע, יש הבדל בן שמן לבין שוקל הרבה.
אני מכירה אנשים ששוקלים הרבה והם נראים ממש טוב, גם מבחינת הגוף.
זה תלוי איפה השומנים.
אתה צריך להתחיל לאכול קצת ואז אחרי שיהיה לך קצת כוח [הרבה פחממות!]
להתחיל לעשות ספורט. רצוי חד"כ.
לא יהיו תוצאות בחודש האשון אבל זה גם יעזור לך להעלות נכון את המשקל חזרה,
וגם יעצב אותך במקומות שצריך.
להעלם מהעולם זה לא פתרון,
ואנחנו הרי לא רוצים שתהיה כל היום בבית עייף ותתיסר.
איפה החברים שלך בכל הסיפור הזה?
שתף אותם. אחד טוב כזה שיתן לך מוטיבציה ברגעים שאין לך אותה.
יש לי 2 חברות, שאחת מהן מאכילה את השניה אשכרה נותת לה את הביסים לפה.
ולאט לאט הילדה הזאת התחילה לאכול כמו בן אדם נורמאלי והיום היא קיימת ובריאה.
לאבד עוד משקל ולהכנס לאנורקסיה או בולמיה קשה רק ייתן לך ההפך ממה שתרצה
זה יהפוך אותך להיות שקוע בתוך עצמך,
לא תהיה לך אנרגיה להיות עם החברים והחיים שלך יהפכו לויכוח שלם עם עצמך,
על כמה שאתה שמן וכמה שאכלת היום מלא.
זה אולי מבחוץ נראה כאילו אתה תהיה הבן אדם הכי מגניב בעולם אם תהיה אנורקסי
אבל האמת היא שרוב האנשים מסתכלים על אנורקסים מבחוץ ומרחמים עליהם.
ועוד משהו.
אנורקסיה זאת מחלת נפש.
אולי תלך לפסיכולוג?
הוא ייתן לך דרכים יותר טובות להתמודד עם המצב ולצאת ממנו.
ילד, אתה מודע לבעיה שלך, עשית את השלב הראשון.
עכשיו אל תרפה.
זה החלק שצריך להתמיד בו אבל החלק הכי חשוב.
נזכרת בזמן, אל תפספס את זה!!

אם אתה צריך משו, כל דבר,
מישו שיכין לך ארוחות מזינות וייתן לך מתכונים לדברים משביעים ובריאים וטעימים,
מישו שיכניס לך אוכל לפה..
אני כאן!
תרגיש הכי חופשי בעולם!

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

אני קוראת ויש לי צביטה קטנה בלב, שולחת חיבוק גדול של 'הכל יהיה בסדר' .
אומרים ש"אין חכם כבעל ניסיון" ולכן הייתי ממליצה לאמץ וליישם את עצותייה המועילות של קודמתי .
אני יודעת כמה זה קשה להיאבק במחשבות על המשקל, אך אני בטוחה שעם שינוי פאזה - אתה יכול לקום מהמקום בו אתה נמצא כעת. כל התקדמות שהיא מתחילה ולו מהצעד הקטן ביותר, אתה רעב - תשב ליד השולחן, תנתק עצמך מהמחשבות (עם כל הקושי שבכך) ולאט לאט תאכל, אל תפטם את עצמך אבל תחשוב על כמה טעים יכול להיות לך, אם תרשה לעצמך להנות מזה נטול מחשבות ודאגות .
אתה רוצה לחיות, אני קוראת זאת בין השורות ויש לך את כל הסיבות לכך !!!! לפנייך עוד חיים כ"כ יפים הטומנים בחובם אושר ושמחה, לא חבל להרים ידיים ולפספס את העתיד לבוא ? אני יודעת ובטוחה שישנם כ"כ הרבה אנשים שאתה חשוב להם ושלא יתנו לך לעבור את זה לבד, גם אנחנו- כאן, בפורום .

אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה - תדבר, עם הורייך, עם חברייך, עם מי שאתה מרגיש בנוח איתו; אין שום בושה בלבקש עזרה, להפך - זוהי גדולה שמראה על נכונותך להשתקם .
ישנו קישור כאן המכיל מספרי טלפון של קווים המעניקים תמיכה לכל המרגיש צורך בהם : http://www.fresh.co.il/dcforum/Warmth/9362.html
אתה יכול לפנות לשם באנונימיות ולבקש הכוונה, ייעוץ או רק אוזן קשבת .
ויותר מזה, חשוב לי לעזור לך ולכן - אם אתה מרגיש צורך לדבר, אני אשמח ואף מעבר לפורום .

תהיה חזק, אנחנו כאן בשבילך ואני אשמח לשמוע ממך,
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

אני כבר חולה ואני לא אצא מזה 100%.
אני מכיר כמה אני שחלו במחלה והם כבר לא קיימים,
הם פשוט מתו ותאמיני לי אף אחד כבר לא זוכר אותם כיאילו הם לא היו קיימים.
בישבילי אני נחשב כבר מתתתתת.....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חמוד, מה שאתה מתאר זה דבר שיודעים היום איך לטפל בו.
יש מומחים והמון שיטות לטיפול.

אין שום סיבה לייאוש,
אומנם אתה מרגיש שזה בלתי אפשרי, אבל עם עזרה מבחוץ אתה תראה שהמצב שלך כבר משתפר,
ניראה שאת הדבר הקשה ביותר כבר עשיתי- איבחנת שיש בעיה ופנית לעזרה.
עכשיו רק נישאר לאפשר לאחרים לעזור.

דע שאתה לא לבד, יש הרבה צעירים באותה בעיה או בבעיה דומה לשלך.
דבר עם אמא / אבא שלך.
ספר להם מה שאתה מרגיש ושאתה לא מסוגל לאכול.
אם קשה לך לדבר על זה, אולי תנסה לכתוב להם את זה במכתב?
לפעמים זה מקל על ההתמודדות.

מעבר לזה, יש המון מרכזי טיפול בנושא-
(רק זה מדגיש לך שיש המון אנשים במצב דומה לשלך ובנוסף יש המון אנשים שיכולים ורוצים לעזור)
http://www.solgar.co.il/aviv/tipul.html

אתה לא רוצה להראות ככה, נכון?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dys.sk/novuckeButony2/anorexia_6.jpg]


אז תלך לטיפול דחוף!
יש מי שישקישב לך וינסה לעזור לך: http://www.sahar.org.il/
תכריח את עצמך לאכול.
ותפסיק להגיד "100% אני לא אצא מזה"! אתה צריך להאמין בעצמך ולא להתייאש. פנה לחברים שלך, להורים שלך - שיעזרו לך, שיבינו אותך ושכריחו אותך לאכול!
בהצלחה, היה חזק.

כי אף אחד בפורום לא באמת יודע מה המצב שלך.
קראתי את מה שכתבת והרגשתי כאילו כבר הרמת ידיים
אתה רוצה להפסיד את כל הכיף של החיים ?
הספקת להתאהב ?
הספקת להיות עם אישה ?
הספקת לרדת לאילת עם חברים ?
הספקת לסוע בעצמך במכונית ?
הספקת לדפוק את האוטו של אבא ?
הספקת להתגייס ?
הספקת לירות ב M16 ?
הספקת להתחתן ?
הספקת להביא ילדים לעולם ?
הספקת להרגיש מה זה אהבה של אבא ?
הספקת לעשות טיול מטורף לדרום אמריקה / מזרח הרחוק ?
אני מאמין שלא הספקת..
אז למה אתה מרים ידיים ?
מצפה לך עוד הרבה כיף בחיים וחבל שאתה חושב ש'100 אחוז שאני לא יצא מזה'.
אני רק חושב מה מצפה לי בחיים אני מתמלא שמחה..
תתעודד.. יש לך עוד הרבה מה להספיק בחיים!
פשוט תשב ליד השולחן ותנקה את הראש שלך מבעיות ומכל הקטע הזה של האנורקסיה
כי זה פשוט דפוק... בשביל מי אתה ככה מענה את עצמך ???
תחפש את הכיף שבאכילה...

אבל אם אתה לא מסוגל להכניס אוכל לפה תלך לבית חולים שם תקבל אינפוזיה תהיה שם תקופה ולאט לאט תחזור לעצמך
גם אם אתה לא רואה שום סיבה לחיות תגיד לעצמך שיותר גרוע מהמצב שלך אין אז לפחות תן לעצמך הזדמנות הרי למות אפשר תמיד
אני גם הייתי במצב של מחשבות על התאבדות ולא ראיתי סיבה להמשיך לחיות אבל היום כשאני מסתכל על זה במבט לאחור אני צוחק ושמח שלא היה לי תאומץ לעשות את זה
בקיצור מה שאני אומר לך בלי לזיין תשכל יותר מידי זה שגם אם אתה חושב שהכל אבוד לפחות תנסה מה יש לך להפסיד? אישפוז בבית חולים אולי נשמע רע והמוות זה הפיתרון הקל אבל לשבת על התחת ולחשוב על כמה שאתה מסכן לא יתן לך שום דבר ותאמין או לא היו אנשים במצבים יותר גרועים משלך שעברו דברים יותר גרועים שעברו את זה והיו להם הרבה שנים יפות בחיים אחר כך.. קח לדוגמא ניצולי שואה...

תקשיב ותקשיב לי טוב אם אתה עוד בחיים פורומים ואנשים ברשת לא יעזרו לך לך דחוף לפסיכיאטר או איש מקצוע ע כ ש י ו כי אם לא המצב שלך יהיה אבוד ואם אתה יכול תאכל בדרך איזה שווארמה אצל איציק!
לך לאיש מקצוע!אנשים בפורומים הם לא פיתרון!

קודם כל עצוב לי לשמוע שהגעת למצב הזה.

תקשיב, כמו שמישהו מעליי אמר, תלך לבית חולים, אם אתה לא יכול לאכול בעצמך, לפחות תקבל את המזון באינפוזיה, ולאט לאט תחזור לאכול.
עוד משהו שאתה צריך לדעת זה שאתה נמצא בגיל ההתבגרות כרגע ואנורקסיה יכולה לפגוע מאוד בתהליך ההתבגרות התקין.
לך לבית חולים ולפסיכולוג ותחזור לאכול לאט לאט. החיים יפים ואין סיבה שתחשוב ככה בגיל 14.
שיהיה בהצלחה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שאין 100% ותמיד אפשר לצאת מזה

למרות שאוכל מגעיל אותך הוא יציל אותך , כמו תרופות מגעילות.....
אל תנסה לחשוב על להתאבד ואם אתה כבר ממש לא יכול תיכנס לאתר של ער"ן
ותדבר איתם בטלפון או באייסיקיו

תלך לרופאים ואל תשכח שאם אתה צריך עצה תבוא לפה



דור דפנה

תקשיב, אם לא תתחיל לאכול 3 ארוחות ביום + ארוחות בין לבין (פרי וארוחת 10 בביה"ס) אתה תיכנס לביה"ח עם אינפוזיות בוורידים ככה כל הזמן, אז תתחיל לבלוס ובהדרגה, אמרו פה הרבה כמוני אז יאללה תקשיב לעצות ותצא מהדיכאון, דבר עם ההורים ותתחיל לעבוד על בעיית המשקל שלך...
אין פה הרבה מתמטיקה מסובכת ופיזיקה, התשובה היא אוכל, תתכיל לאכול.

חשוב מאד שתפנה למרפאה שמתמחה בבני נוער במצבך. סתם רופא או פסיכולוג שלא מנוסה בתחום עלול לגרום לך יותר נזק מתועלת.

אבל איך בכלל הגעת למצב הזה ?
כאילו בדרך כלל בנות שמרעיבות את עצמן עד תת תזונה מגיעות למצבים כאלה.
אף פעם לא שמעתי על בן אנורקס.
טוב אם המצב באמת עד כדי כך רציני אתה צריך ללכת לטיפול בהקדם האפשרי.
אני מניח שההורים יודעים ואם לא אז לידע אותם אין ממה לחשוש הורים הם המשענת לבעיות.
אני השמח אם תעדכן לגבי המצב.
יש אגב פורומים אחרים שנפתחו במיוחד כדי לסייע לאנשים במצב שלך.
אם אתה רוצה תפנה לפרטי ואני המצא לך.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

אחי אתה כ"כ צעיר..יש'ך עוד המון בחיים!
לכל דבר שנכנסים אפשר לצאת ממנו! צריך לגלות איך-ובשביל לגלות צריך אומץ!!
אתה יכול לצאת מזה, זה תלוי בך, ברגע שאתה תגיד לעצמך: "אני יוצא מזה! אני הולך לאכול כריך טעים עם גבינה" (או כל דבר אחר) ואתה תעשה לפי איך שאתה אומר אתה תצא מזה!!!!!

בבקשה תעדכן

לשמוע על דבר כזה, וכל הכבוד על האומץ לבוא ולספר לנו בפורום.

דבר שני, כל החיים שלי אבא שלי טחן לי משפט אחד בראש, שיילווה אותי רק להצלחות: אין לא יכול, יש לא רוצה!!!
אם אתה רוצה לצאת מזה, אבל באמת באמת באמת, אתה צריך עזרה נפשית מהמשפחה, מהחברים, מרופאים בעיקר... ואל תדאג, גם לי הייתה תקופה, ויצאתי מזה, חשבתי שזה יועיל לי. אתה יודע איך הפסקתי? קצת רצון והתמדה, זה מה שצריך, חוץ מזה לא כלום!.
תפוס בגאט וטרוף אותו, אל תחשוב על קלוריות ושומנים, תחשוב על טעם וכמה שזה טעים! עזוב אותך הרזייה, תראה אותי, אני שמן ומאושר! כולם אוהבים אותי, חשבים שאני רזה אפילו.. חחח לא מכירים אותי טוב...
תראה, כמה רגעים של חיים רעים, לא שווים לשנים של אושר. אתה חייב לצאת מזה! יש לך חיים שלמים לפניך, חברויות, שיברוני לב, נישואין, ילדים, צבא, להשמין עם החברים הכי טובים שלך, ללטף את הכרס בגיד 70 ככה, ולחשוב... לחשוב איזה מזל... איזה מזל שהפסקת! איזה מזל שאכלת!! ואיזה מזל שכתבת בפרש!

בהצלחה אחשלי!
ואני מתכוון בהשמנה שעתידה לבוא (חח), בעזרת ה' נראה אותך בריא.