|
פוסט מיוחד שנכתב לכבוד חבר אהוב, גלעד, ולמחכנת שלו בתיכון.
מכתב למחנכת של גלעד
שלום לך גברת רוזנצוויג. מה שלומך?
רציתי לספר לך קצת על גלעד גולדברג. לא, אין לך מה לדאוג גלעד לא חוזר לבית הספר. לא לא, אין לך מה לדאוג- גם אח שלו לא בא ללמוד אצלך.
גלעד, שרשמת לו בגיליון התנהגות בלתי מספיק- יש כמה דברים שאת צריכה עליו..
הגלעד הזה, שבתחילת השנה הגיע לכיתה בלי תיק התגייס לצנחנים. כן, אני יודע ששמעת על זה ואני יודע שזה היה לך ברור שהוא לא ישרוד שם כי עם הקפריזות שלו היית בטוחה שיעיפו אותו על היום הראשון. אז נכון, אומנם הוא לא שרד את הגיבוש יחטיות אבל הגדוד חיכה לו בזרועות פתוחות. גלעד, שפסלת לו את המבחן הראשון בשנה בגלל פתק שהוא החביא בתחתונים סיים טירונות ואימון מתקדם. לא תאמיני אבל הפק"ל שהוא קיבל היה נגב. נגב יקירתי, שוקל בערך כמוך כפול 5. עם הנגב הזה הוא היה צריך להיסחב לכל שבוע שטח ולכל מסע. כן כן, אותו גלעד ששלחת מכתב להורים שלו על זה שהוא היה שומע מטאליקה בווקמן בזמן שיעורי חינוך.אני יודע שניסית להדחיק את זה אבל אני חייב להזכיר לך את הטיול השנתי של כיתה י"ב לקיבוץ אשמורת בגליל. כן, אני יודע שאת מנסה לשכוח את היום הנורא הזה בו העפת את גלעד וחבורתו הביתה כי הם שמו סמירנוף אייס במימיות של כל החננות מהכיתה. אותו גלעד נכנס ביום ראשון האחרון לתוך תוכי לבנון. הוא, הנגב, וכל הפלוגה המבצעית של הגדוד. אותו גלעד, שראה לנכון להשתמש בטופס המגן במתמטיקה כנייר טואלט, לא הספיק להגיע ליעד המתוכנן בגלל חוליית מחבלים שהפתיעה אותו בצד הדרך. כל המחלקה, וגם גלעד, ניסו לתפוס מכסה תחת האש הכבדה שנורתה עליהם. הם נכנסו לבניין מבוצר והסתתרו בו. לשנייה היה נראה שהכל בסדר. למרות שיורים עליהם המחלקה תחת מחסה ואפשר להתארגן על תגובה הולמת. הם התפזרו בבניין וכל אחד תפס לעצמו פינה. כדורים, רימונים וטילי סאגר מילאו את החדר ברעש בלתי נסבל. גלעד, שהושעה מהלימודים בגלל שנתפס מעשן `אני לא רוצה לדעת מה` בשירותים, הסתכל הצידה ומצא את לוי עם חור כניסה בעורף, שוכב על הבטן ואותו עוטפת שלולית של דם. גלעד ראה מול העיניים שלו את המוות בסינריום הגרוע ביותר אבל לקח לו בדיוק חמש שיניות בלבד בשביל לתרגם את הפחד והביעות לפלט של תורת לחימה. גלעד, שהחנה את המכונית שלו בחנייה השמורה למנהל בית הספר בלבד, רצה להתקדם קדימה אבל שלושת רבעי מהלוחמים נכנסו למצב של תגובת קרב. כולל מפקד המחלקה. גלעד תפס את שני האנשים היחידים שלא נשברו תחת הלחץ ולקח את הפיקוד לידיים. הוא זעק וצעק וצרח את הפקודות שבזכותם המחלקה הזאת חייה. גלעד, שמרח על הכיסא שלך דבק מגע לפני שנכנסת לכיתה, הודיע בקשר על הרוג אחד, שני לוחמים עם רסיסים בכל הגוף ופצוע אחד עם שני כדורים בכף רגל. גלעד, שבטיול למוזיאון האצ"ל נשאר לישון באוטובוס, התכופף לרצפה ושם בכיס את הכיפה של לוי שהיתה ספוגה בדם. גלעד, שלא ניגש לבגרות באזרחות כי באותו יום היו גלים, קיבל במכשיר קשר פקודה מהמג"ד שהגיעו רכבי חילוץ שנמצאים קילומטר מהם אחרי שלוש שעות של קרב ללא שניה אחת של הפסקה. בגלל שהאלונקה לא היתה משפוצרת כמו שצריך, גלעד הרים את לוי על הגב שלו והתחיל לסחוב אותו לכיוון ישראל. תחת אש. גלעד התמלא בדם מפצעו הפתוח מראשו של לוי שלא הפסיק לנזול עליו. גלעד שבמסיבת סיום עלה לבמה עם סיגריה הגיע למוצב, הלך להתרחץ ולישון. גלעד, שבנשף סיום הגיע מחופש לפו הדב, עלה ללויה בהר הרצל עם כל המחלקה שלו אבל לעומת כולם הוא עמד בצד. בזמן שכולם בכו על הקבר גלעד הסתכל לצדדים וחיפש כוסיות. "לצנחנים אסור לבכות" הוא אמר לי. "מה ההורים שלו יחשבו אם הם ידעו שאנחנו נכנסים מחרתיים שוב ללבנון ועכשיו אנחנו בוכים? עדיף לחפש כוסיות בקהל". כשנגמרו הדרשות וההספדים, לפני שכולם עלו לאוטובוס בחזרה, גלעד הסתובב בחזרה ונעמד מול הקבר. גלעד פרץ בבכי כל כך חזק שהיה נדמה כאילו כל רגע לוי קם להרגיע אותו. ארבעה אנשים אחזו בו. שום דבר. הוא נשאר עוד עשרים דקות כשהוא צווח לאדמה את כל מה שהצליח להדחיק בהצלחה בשדה הקרב.
גלעד חוזר לשדה הקרב, המחלקה שלו נרגעה וגם הוא- עוד כמה שעות הוא כבר ידווח אנגליה בלבנון.
גברת רוזנצוויג, אין צורך בתעודת בגרות אבל כשאף אחד לא יהיה בסביבה, לכי למחשב ושני את גיליון ההתנהגות של גלעד. במקום `בלתי מספיק` שני את זה ל`גיבור`.
|
ראשי
צ'אט
14-03-2007, 15:48
מצב כלאיים
