15-03-2007, 13:51
|
|
|
חבר מתאריך: 07.01.05
הודעות: 5,950
|
|
כמה הצעות
שהעליתי בתחילת המלחמה:
"נקמת היען"
"מבצע כב"צ " - כבוד צה"ל - על משקל שלום הגליל. כשם שהמבצע ההוא החל למען השגת בטחון לגליל המותקף (והפך למשהו שונה לגמרי), כך המבצע הזה נועד להשיב לצה"ל את כבודו האבוד (שיישאר אבוד גם בתום המבצע) אחרי שתי השפלות שספג.
"תנו זמן לאיראן" - המבצע של החיזבאללה נועד גם ואולי בעיקר לקנות זמן לפרוייקט הגרעין האיראני ובכך הוא הצלחה כבירה.
"צימוקי זעם" - כמו בענבי זעם, גם כאן דחפה למבצע צבאי הנהגה פוליטית שנדרשת לצבור מוניטין בתחום הבטחוני - אז זה היה כדי לזכות בבחירות, היום זה כדי לממש את תכנית ההתכנסות. אבל עשר שנים אחרי המבצע ההוא ישראל כבר לא מה שהיתה ולכן הצימוק מחליף את הענב העסיסי. אגב, כאז כך גם הפעם יגמר המבצע בהבנות שיותירו את המציאות בצפון ללא שינוי (בהנחה שחיזבאללה לא נמאס על מארחיו יתר על המידה).
"מבצע שמשון באזיקים". ההקבלות בין ישראל לנזיר התמהוני רבות מאד, אבל בהקשר של הלחימה הנוכחית אפשר להסתפק באנלוגיה הזאת: שמשון הוא גיבור רב כח ורב אומץ שהפלשתים גמרו אומר לחסלו אבל הם נכשלים שוב ושוב במשימתם בסדרת עימותים ישירים. לבסוף מוכרע הגיבור בעזרתה האדיבה של דלילה (מגולמת על ידי הפלשתינים והחיזבאללה), האישה (הזונה?) מנחל שורק, שחושפת את חולשתו. שמשון, שאמונתו בדרכו כנראה התרופפה, באקט של חוסר זהירות משווע מתעלם, ולא בפעם הראשונה,מהאיום המרחף מעליו ומסגיר את נקודת התורפה שלו. הוא מוצא את עצמו מובל באזיקים לבית האסורים שם הוא יבלה את שארית ימיו בעבודת פרך.
|