22-03-2007, 20:17
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 110
|
|
הגוף והמוח לא מתפקדים
הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש. להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:
אני תלמיד תיכון, יש לי הערכה עצמית מאוד גבוהה, כשאני מסתכל בראי אני מאוד אוהב את מי שאני רואה, אני מתנהג כמו עצמי בסביבת אנשים, אני אינטלגנט ומרוצה מההישגים שלי, ובכלל אני מאוד מרוצה מהחיים שלי בחברה שאני חי בה.
הבעייה היחידה שלי בחיים מתחילה ברגע שאני מתקרב לבנות שאני נמשך אליהן. אני כבר לא מתפקד כמו עצמי, אני נכנס ללחץ אטומי אפילו אם לא קרה כלום, ופתאום המוח שלי מתפוצץ וזהו, אני כבר לא יכול לחשוב על שום דבר ברגע הזה.
יש ילדה שאני נמשך אליה כבר במשך שנה+, אם הייתם שואלים אותי הייתי אומר שגם היא נמשכה אליי קצת, אבל אני לא קורא מחשבות. הייתה לי עם השיחה הזאת אולי שיחה אחת שבאמת ארכה יותר מדקה, ועוד כמה שיחות קצרות, שאר הפעמים שאנחנו מתראים פשוט אמרנו שלום אחד לשני או שחייכנו אחד לשני.
המקרה שאני אדבר עליו עכשיו ממש אדיוטי. ואני כל היום כבר אומר לעצמי שלא יכול להיות שזה הייתי אני ושזה לא היה חלום או משהו.
היא ישבה איפשהו, אני ניגשתי אליה ופשוט שאלתי אותה "מה קורה", גם היא אמרה את זה. וזהו. כל המערכות במוח שלי נפלו. לא יכלתי לדבר יותר וגם לא יכלתי ללכת משם כי כבר ניגשתי אליה. אז פשוט עמדתי שם כמו מפגר כמה שניות. היא הסתכלה אליי כי הסתכלתי אל הרצפה כמו זומבי ושאלה אותי "הכול בסדר?", ואני פשוט גיחכתי על הפתטיות של עצמי ואמרתי "עזבי לא משנה" וברחתי משם, כשאני מרגיש מפודח וכיסיתי את הפנים כאילו הרגע החמצתי בעיטת עונשין מכריעה בכדורגל. סביר להניח שהיא המשיכה להסתכל עליי וראתה את זה גם.
וזה לא שלא היה לי על מה לדבר איתה באותו הרגע, אבל הגוף והמוח שלי לא תפקדו, זה לא היה בשליטתי, אני לא יודע להסביר את זה.
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה...
אבל זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש שזה באמת עשה נזק כל כך גדול והשאיר רושם ממש רע שלה כלפיי, ומאוד אכפת לי מהרושם שלה.
לא הייתה לי חברה בחיים, וזה בטוח בגלל הבעייה הזאת.
|