[ " טהרנים נמאסתם
מאת יוסי שריד

היה ברור שרק עניין של זמן הוא, עד אשר תיסוב הרוח, תטפח על פניהם של המנקים ותאפוף אותם בריח הזבל; זאת דרך הרוח בתקופות מעבר. האם ישראל עכשיו היא בתקופה כזאת? האם היא באמת עוברת מהזדהמות להיטהרות? הסיכויים פוחתים.

כל מהפיכה-בדרך גוררת את תגובת הנגד שלה, והשבוע היתה ידם של כוחות הקונטרה רבולוציה על העליונה. ברגע זה נדמה, שהמצוקים מנצחים את האראלים, שהם קצוצי כנפיים ומרוטי נוצות.

עד לימים האחרונים נוצר הרושם שמשהו מתחיל לזוז; שאף על פי כן האורוות מתחילות להתנקות, סוף סוף. הרושם הזה חולף. אמנם מעט דיאודורנט התפזר באוויר, אך המסד והטפחות נשארו מלוכלכים. הריחות הרעים התנדפו לרגע, ואילו הטעם הרע נותר בפה; בק"ן טעמים ממשיכים לטהר את השרצים.

את מי לא שלפו השבוע כדי להוציא את דיבת הטהרנים רעה - דיבת מיכה לינדנשטראוס וירון זליכה. את יוצאי סיירת המבקר שלפו, את הלשעברים, ותיקי קרבות המאסף, שסיפרו איך מיגרו את השחיתות ואיך המבקר הנוכחי מכשיל את מלחמתם הקודמת. נשלפו עיתונאים מאסכולת האתרוג, וגם פוליטיקאים מהזן המהוגן - זן נדיר במקומותינו, אך עדיין מקנן פה ושם.

הגדיל לצייץ איש רוח אחד, השרוי באחרונה בעונת הנדודים והווידויים שלו, והמשיל את פועלי הניקיון לסבונרולה - ג'ירולמו סבונרולה, לא פחות. זה הכומר והשליט, שטהרנותו שיבשה עליו את דעתו, ששרף אנשים וספרים ובעיקר אהב לשרוף אנשים הכותבים ספרים; זה האינקוויזיטור שסופו לתלייה בכיכר העיר פירנצה, לפני יותר מ-500 שנה. מבקיאותו של איש הרוח בחומר כבר ברור שהמחזה בדרך, ולינדנשטראוס מהאינקוויזיציה הוא גיבורו.

הגעגועים למבקרים הקודמים שוטפים את הארץ - לאותם אנשים נשואי פנים, שאת פניהם אי אפשר אלא להדר. נכון, הם לא הצליחו כל כך לפלות את הכינים מגופנו המותש; נכון, הם לא מצליחים כל כך להסביר איך דווקא בתקופת כהונתם נערמו התפוחים הרקובים בארגז; נכון, הדו"חות הכרסתניים שלהם עדיין מוטלים בירכתי לשכות כאבן שאין לה הופכין, כמו הדו"חות על תאונות דרכים כמכת מדינה. הם שאגו, ועוד איך, ואיש לא התיירא. אבל הם היו אנשי כבוד כולם, המבקרים הקודמים, שאינם דומים כלל למבקר הפרוע הנוכחי - האוהב פרסום ומדליף לפעמים ואינו נותן לעבוד וזומם להקדים את ועדת וינוגרד.

את הקובלנה הזאת על לינדנשטראוס המקדים את המאוחר אפשר לקבל, אך אפשר להציגה גם אחרת, כהיפוכה: אולי אהוד אולמרט, ענוותן המתעב פרסום ולעולם אינו מדליף, הוא דווקא הזומם לאחר את המוקדם. אם מסקנות וינוגרד יחמירו אתו, בלאו הכי הוא חשוב כמת, ולינדנשטראוס לא יוכל עוד להמיתו; ואם מסקנות וינוגרד יקלו עליו באפריל, מי יתעניין במה שיהיה ללינדנשטראוס לומר ביוני.

וכך נהפך הגלגל: לא העבריינים הם הבעיה, אלא הטהרנים. ודוק: "טהרנים" - זה עכשיו המונח השגור על כל לשון סגי נהור; מוסיפים לשמצה את האות נו"ן וכך גורעים חשיבות וממעטים ערך. זאת הנו"ן הממזרת, שעל קוצה נהפכים שמאלים לשמאלנים - שמאלנים עליך ישראל, טהרנים עליך ישראל - וזה הנו"ן שלהם, של כל מי שמגזים ו"מאבד פרופורציה".

רק לפני זמן קצר נשמע קול ברמה "מושחתים נמאסתם"; אמור מעתה: "טהרנים נמאסתם"; ואת המהפיכה שלכם תמשיכו בלעדינו. " הארץ

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)