בין השנים 1918-1920 השתוללה בעולם מגיפת ה"שפעת הספרדית", המגפה הקטלנית ביותר במאה העשרים וכנראה, מבחינת מס' קורבנות, גם אי פעם. ע"פ ההערכות, כ-25 מיליון בני אדם נספו במשך תקופה של 18 חודשים, מתוכם כ-550,000 בארה"ב. לשם השוואה, במלה"ע 1 נהרגו ע"פ ההערכות, כ-8.5 מיליון איש, ע"פ תקופה ארוכה פי שתיים ויותר (הנתונים נלקחו מבריטניקה).

ואיכשהו, המגיפה האיומה הזו "נעלמה" מההיסטוריה. עצם קיומה אינו ידוע לכלל הציבור (הרבה פחות ה"המוות השחור" של ימה"ב) והיא כמעט ואינה זוכה לאיזכור במחקר וביצירות תרבות המערב.

יש למישהו מושג למה?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

עד כמה שאני זוכר.

זו באמת שאלה שאין לי כל כך תשובה עליה. אני בעצמי מעולם לא שמעתי על המגפה עד קריאת מחקר בקשר להחייאה של הווירוס. אולי המגיפה פשוט לא זכתה למספיק פרסום ועד כמה שאני יודע הוחלה צנזורה על פרסום המגפה בתחילתה והיא גם התרחשה בתקופה של עוד אירועים היסטוריים חושבים וכנראה פשוט נעלמה לרקע. הכול כמובן זה רק תיאוריה ואשמח אם מישהו יתקן אותי.

ולכן קשה מאוד לדעת להיכן נעלמה - זו בדיוק הסיבה שבכמה מקרים הועלו השערות שנגיפי שפעת "אקזוטיים" מזמנינו הם למעשה גילגולים של השפעת הספרדית. לפני כמה שנים ראיתי סרט תעודה באחד מערוצי המדע על נסיון שעשו מדענים לבודד את הנגיף מתוך שרידי נקברים שנפטרו מהמחלה. לא ידע לי על הצלחה שלהם.

.

המחקרים שאני מדבר עליהם נעשו לפני כמה חודשים. אם אני לא טועה מדובר בגופה של חולה שנשמרה באזור אלסקה אבל אני לא בטוח. אני יבדוק יותר מאוחר בשביל מידע יותר אמין.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

דגימות מקורבנות השפעת שומרו בארה"ב בזמן המגיפה וכך הם השיגו את הרצף הגנטי של הוירוס

ויקיפדיה האנגלית (http://en.wikipedia.org/wiki/Spanis...sh_flu_research) והספר שקראתי בנושא אומרים שאכן מדובר בקורבנות קפואים של המגפה מאלסקה:

In February 1998, a team led by Jeffery Taubenberger of the US Armed Forces
Institute of Pathology (AFIP) recovered samples of the 1918 influenza from the
frozen corpse of a Native Alaskan woman buried for nearly eight decades in
permafrost near Brevig Mission, Alaska. Brevig Mission lost approximately 85%
of its population to the Spanish flu in November 1918. One of the four recovered
samples contained viable genetic material of the virus. This sample provided
scientists a first-hand opportunity to study the virus, which was inactivated with
guanidinium thiocyanate before transport. This sample and others found in AFIP
archives allowed researchers to completely analyze the critical gene structures
of the 1918 virus.

ניחא.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

סיינטיפיק אמריקן מזכיר גם דגימות ששומרו מקורבנות בארה"ב

למי שמתעניין באמת - קישור לאתר/ספר החיסונים המקוון של ד"ר מיקי דובלין:

http://www.refua.info/siteFiles/1/1841/6084.asp

בשורה התחתונה - הבעייתיות בנגיפי השפעת הינה ביכולתם ליצור שינויים מבניים המאלצים את מערכת החיסון ללמוד להתגונן בכל פעם עם תצורה אחרת של הנגיף. קיימים שינויים קטנים תכופים ושינויים גדולים המתרחשים אחת למספר שנים. חילופי מבנים עם נגיפים המשותפים לאדם ולבע"ח עלולים ליצור שינוי מהותי עימו תתקשה מערכת החיסון להתמודד.

מבחינת עולם הרפואה - השפעת 'הספרדית' מוכרת היטב ונלמדת בכל קורס מבוא לוירולוגיה.
מבחינה היסטורית - חלק בלתי נפרד מאותה תקופה קטלנית. יכול להיות שספרים המנתחים את המלחמות מנקודת מבט צבאית/תזוזת גייסות בלבד מזניחים את חלקה.
כמה שחיי אדם היו זולים בשני הדורות שלפנינו!

לגבי זן השפעת הספציפי, זה לא ממש משנה - גם אם יזוהה הנגיף ויפותח חיסון כנגדו, מחר (חו"ח) עשוי להתפרץ זן חדש אחר ולהרוג מיליונים (זו הסיבה לקיום ארגון הבריאות העולמי ולמעקב שהוא עורך אחר זני שפעת ודומיה באסיה).

אני שואל לגבי "העלמותה" של המגפה מההיסטוריוגפיה ומהתרבות. מוזר בעיני שבארה"ב או באמל"ט, שם לא השפיעה מלה"ע כבאירופה, לא נותר כמעט תיעוד של המחלה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

הקשר בינה לבין ספרד היה בכך שהחולים הראשונים שאובחנו בה היו מהגרים מקסיקנים בארה"ב. מכאן גם השם.
אני לא וירולוג דגול, אך זני השפעת משתנים לאחר "מיתקפה" מוצלחת או גם בלי מתקפה מוצלחת. כך כנראה קרה גם לשפעת הספרדית.
היו עוד מגיפות שפעת קשות, אולם זאת הייתה קשה במיוחד וגם באה בזמן קשה, מלחמת העולם ה-1. היא עשתה שמות בחיילים בכל החזיתות בגלל תנאי החיים והצפיפות ביחידות הצבא. יש איזה היסטוריון, שאת שמו כרגיל שכחתי, הטוען כי את סוף המלחמה החישה השפעת שקצרה במצבת החיילים בכל החילות.

מספרי הנפטרים בכל העולם אכן מדהימים, אבל באופן יחסי לגודל האוכלוסיה המגפה הזאת לא מתקרבת למוות השחור במאה ה-14, מגפה שטבעה את רישומה בהיסטוריה בכלל והאירופאית בפרט. הסמיכות למלחמה מרובת החללים גם היא מקטינה את האפקט הפסיכולוגי. הסימפטומים במקרה השפעת גם מבעיתים פחות מאלה של המוות השחור. המגפה של תחילת המאה ה-20 התרחשה בחברה משכילה יותר, מודרנית יותר ונתונה פחות לחרדות מכוחות עליונים, ולכן מבחינה פסיכולוגית המימד האפוקליפטי שלה קטן בהרבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller המגפה של תחילת המאה ה-20 התרחשה בחברה משכילה יותר, מודרנית יותר ונתונה פחות לחרדות מכוחות עליונים, ולכן מבחינה פסיכולוגית המימד האפוקליפטי שלה קטן בהרבה.

הטיעונים הללו נכונים, אבל לא לכל העולם - בטח שלא לאמל"ט או למזה"ת/הרחוק האותה העת. מה גם שלא חייבים לראות במגפה את "קץ כל בשר" ע"מ לתעד אותה - ראה את זכרונות החלוצים בא"י ואת המקום הנכבד שהם מייחדים לקדחת.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

איני יודע איזה מחזור אתה, אך אני מניח שאם אתה זוכר את הקדחת שתקפה את החלוצים, אז אתה קרוב לודאי עם קידומית גדולה או שווה 5.
כמי שעוסק בחינוך צעירים, אני חושש שבספרי הלימוד לתיכון אין בכלל, או מאוד בקטן, איזכור של הקדחת שפקדה את החלוצים. למען האמת, גם אני כבר שכחתי מכך אלמלא הזכרת לי את הנושא.

הוספת לי 20 שנה לפחות בלי להתבלבל...
אני זוכר את הנושא דוקא מלימודים ביסודי (היה ספר היסטוריה מדהים לכיתה ה', הטוב ביותר שאני מכיר בארץ, על נושא העליות הראשונות וכמובן שמהסדרה המופתית "ארץ מולדת"). לימודי ההיסטוריה בתיכון בארץ הן ברמת... נו, אני מתאר לעצמי שאתה יודע לבד.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בכל מקרה, במסגרת לימודי התיכון העניין של הקדחת לא מוזכר. אני לא מקושר לחומר של בית הספר העממי ולכן איני יודע מה לומדים שם.
בקשר למיתוס של הקדחת, שהעלה חבר אחר. יש עוד כמה מקרים שהפכו מיתוסים ונעלמו עם הזמן. למשל תאריך הזכרון י"א באדר, שבזמני היה חשוב לא פחות מיום השואה או יום הזיכרון לחללי צה"ל, נעלם מהמפה. תלמידים אפילו לא שמעו עליו.

ציטוט:

תלמידים אפילו לא שמעו עליו.

הלוואי ואפשר היה להאשים אידאולוגיה כזו או אחרת במצב - למשל שלא מכירים את טרומפלדור כי עסוקים בלימודי מחמוד דרוויש. אבל היום פשוט לא מלמדים היסטוריה - למה זה חשוב?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

משום שהיא משרתת אתוס מסויים, ולא בהכרח בשל מימדיה.

העליה הראשונה לקרקע של פ"ת כשלה והחלוצים נזקקו לשבת באופן זמני "רחוק" משם ב"יאהוד" [לפחות יכלו לומר שגרו בסביון]. חדרה נדדה ממקומה לכיוון אולגה של היום. הקדחת הייתה חלק בשיקולי רכישת הקרקעות [הורדת מחיר מחד וחשש המתישבים מאידך].

בעיני משפחות קטנות החיות בתנאים קשים בראשית המעשה הציוני - אובדן של שכן אחד כתוצאה מן הקדחת, אולי אינו מרשים סטטיסטית אך בודאי היה בעל השלכות מורליות.

ביחד עם הקושי הכלכלי, העדר הנסיון החקלאי, התגרות עם הבדואים והרעב - הייתה עלולה הקדחת להיות בבחינת הקש ששבר את גב הגמל ולמוטט את ההתישבות הראשונית השבירה [בדגש על פ"ת וחדרה].

גם בעיני אנשי העליה השלישית ומתישבי עמק חפר היו הקדחת ויותר מכך איום הקדחת חלק מן החיים.
כן או אליקפטוס המקור [כמובן שלא], כן או לא ניקוז נחלי החוף והדוקטור על הסוס עם כדורי הכינין - הקדחת הייתה יותר מאתוס משרת. נכון שאת ההיסטוריה השלטת הרשמית כתבו חלוצי העליה השלישית אך אני לא חושב שהמקום שניתן לה היה מלאכותי.

לגבי "תל חי" - יש לראות הארוע לא בעיניים של "שמונה לוחמים נפלו בתקרית בגבול הצפון" כבימינו אלא מזוית של: אחד מהמנהיגים הבטחוניים הבכירים נפל, נקודת ישוב אחת מתוך מעטות - נהרסה, אבד חבל ארץ שלם מן הארץ אליה הגענו באומץ/אהבה/טרוף/פרץ משיחי/תבונה עמוקה/הקרבה

אמנם הקדחת הפילה חללים רבים אך גם כל מחלה אחרת עשתה כן. מותו של שכן ממחלה לא היה כה טראומתי כבימינו, משום אחוז התמותה הגבוה בכלל. פרט לשפעת הספרדית, שהיא לב האשכול, מתו אנשים ממחלות זיהומיות שונות מכל הסוגים והמינים. כל מה שמרפא הפניצילין תוך מספר ימים היה קטלני פעם.
אחוז תמותת ילדים היה מדהים באותה תקופה. מסטטיסטיקה שנעשתה במרכז אירופה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם עולה כי כ 50% מהילדים לא הגיעו לשנתם ה-5.
לכן, מות ממחלה היה הרבה יותר מוכר מהיום ולכן גם פחות טראומתי.