יצא לי השבוע, במסגרת התרגיל הארצי של פקע"ר, להגיע לתל-גמה שעל נחל הבשור (ליד מושב אורים - לא לבלבל עם התל בשם זה שנמצא ליד צומת קמה). התל מרשים מאוד, עליו מעט מאוד חפירות החושפות מה שנראה כשרידים של קירות מלבנים אפויות (לעיני הממש לא מקצועיות). התל מלא בשברי חרסים וצדפים, מהסוג שמוצאים על חוף הים בארץ. חלקו המערבי של התל קרס לתוך הנחל. תוך יצירת "מצוק" מרשים ביותר.
מישהו יודע לספר משהו על ההיסטוריה של המקום? ומה, לעזאזל, עושות שם כ"כ הרבה צדפים?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

זוהה בתחילה עם גרר ובהמשך עם ירזה. ירזה מוזכרת במכתבי תל אל עמראנה וברשימות תחתמס כעיר הדרומית בכנען.
פטרי זיהה 5 מפלסי ישוב שבנמוך שבהם - נמצו חרסים פלישתיים ומיוחס לתקופה הישראלית. שכבות עמוקות יותר לא נחפרו על ידו.
[לקסיקון ארכ' של א"י]

תל גמה (תל ג'מה)

מבוא על תל גמה
נ.צ 097/088 . תל גמה שוכן כ-10 ק"מ דרומית לעיר עזה. על גדתו הדרומית של נחל הבשור. גודלו של התל כ-50 דונם. תל גמה מזוהה עם העיר ירזה ממכתבי אל-עמרנה.

חפירות ארכיאולוגיות בתל גמה
1926-1927 בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה במצרים בראשותו של פ.פיטרי.
1970- המוזיאון הסמיתסוני בוושינגטון בראשות ג.ו ון ביק.
תולדות הישוב תל גמה
תקופת הברונזה התיכונה 2 בתל גמה נוסדה עיר גדולה ומבוצרת שהתפרסה על התל כולו. תל גמה בתקופה זו קשור כיתר תלי הדרום החשובים, בפרעוני החיקסוס שביצרו את האזור כולו כמערך עורפי לשלטונם בדלתא. בעיר נחשפו שלוש שכבות משנה. כמו כן נמצאו באתר כלים קיפריים מיובאים המעידים על קשרי החוץ של העיר, וכן כלים מטיפוס תל אל יהודיה.
אין עדות ממשית לישוב מתקופת הברונזה המאוחרת שלב 1, וכלל הנראה יש פער ישובי בין תקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת.
תקופת הברונזה המאוחרת שלב 2 העיר בתל גמה בשיא פריחתה. ישוב זה גדול ואינטנסיבי ולא פחות משמונה שלבי בניה מעידים על ההתפתחות והשינויים שחלו בעיר בתקופה זו.
במאות ה- 13-14 לפנה"ס הוקפה העיר שוב בחומות. בין הממצאים הרבים והמגוונים שנתגלו בשכבה זו יש לציין כלי חרס רבים מיובאים מקפריסין וממקניה וכן כלי חרס מקומיים עם עיטורים וציורים יוצאי דופן. מבנה מגורים גדול מטיפוס "בית המושל" נחשף בשכבה זו והוא משויך למאה ה-13 לפנה"ס. שכבה זו חרבה בשריפה.
תקופת הברזל 1 בתל גמה נוסד ישוב פלשתי כפי שהדברים עולים מהממצא החומרי.
ישוב זה היה מבוצר. ראוי לציון כבשן משוכלל לצריפת כלי חרס, היחיד שנתגלה עד כה בשכבת ישוב פלשתית. בין החרסים הפלשתיים הרבים שנמצאו, לא נמצא ולו חרס אחד עם מוטיב הציפור השכיח כל כך בכל האתרים הפלשתיים בארץ ישראל.
תקופת הברזל 2 השכבה הראשונה בתל גמה מאות 9-10 לפנה"ס, הממצא החומרי דל יחסית. נחשפו בתים מסוג "ארבעת המרחבים" האופייניים מאוד לתקופה זו, וכן כבשן גדול המיוחס לתקופה ושימש ככל הנראה לעיבוד מתכת הברזל.
בשכבה הבאה מהמאה ה-8 לפנה"ס, בתל גמה נחשפו מבני מגורים, וכן חומת העיר מטיפוס "חומת הסוגרים". עיר זו חרבה בשריפה ע"י האשורים.
השכבה הבאה משלהי המאה ה-8 לפנה"ס. בתל גמה נבנית עיר אשורית חדשה שהוקפה אף היא בחומת סוגרים. מהעיר האשורית נשתמר מבנה קמרונות מרשים וייחודי הבנוי לבנים (תוכנית של המבנה דומה מאוד לתוכניתם של מבנים שנחשפו במספר ערים באשור).
במבנה נמצאו שפע של כלי חרס בסגנון אשורי מובהק, תכשיטים, חרוזים ושני אוסטרקונים המכילים רשימת שמות (הדעות חלוקות אם השמות אשוריים או פלשתיים).
מבנה זה היה ככל הנראה מקום מושבו של אישיות רמת דרג במנהל האשורי .
השכבה הבאה מקבילה למאות ה-5-6 לפנה"ס. תוכניתו של הישוב בתקופה זו בתל גמה אינו נהיר, וכן לא ברור מי היו תושביו וכיצד הסתיים .
התקופה הפרסית הישוב בתל גמה הוא מהמאות ה-4-5 לפנה"ס. בתל נחשפה מצודה אדירה עם חצר מרכזית ומסביבה שורות חדרים. כלי החרס כוללים כלים מקומיים, וכמות רבה של כלים מיובאים מיוון.

מתוך: http://www.bibleage.com/

[ויש מידע אפילו בויקיפדיה]

תודה! ראיתי את הויקי, לא מי יודע מה מעמיק . אני מבסוט מהזיהוי של קירות הלבנים, אבל עדיין תמה לגבי הצדפים. למ ה שיהיו שם?
אגב, נדמה לי שאנחנו אחד המקומות היחידים בעולם שבהם משאירים מבנים בני 3000 שנה להתפרק ללא שום עניין... כמו אזור השער הכנעני (אאל"ט) בתל גזר. חבל.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

של המסעדה הים תיכונית ע"ש טטיס שכיסתה את רוב ארצנו. זה בענין הצדפים.

* לענין השם 'תל גמה' להלן מספר אפשרויות מתוך 'ספר השמות הבלתי גמור של זאב וילנאי':

[1] תל גמה הינו למעשה עיוות הבטוי "תע'ל יא ג'מע". ותיקי הפלמ"ח זוכרים עדיין את הנקודה החביבה עליהם לקומזיצים וכאשר היה מישהו בנגב אומר 'תע'ל יא ג'מע' כולם היו מבינים כי הם מוזמנים לזלול תרנגולות בתל החביב

[2] מקור השם תל גמה הינו בשיבוש המילה 'גמע'. בסמוך לתל זה גמע אלעזר מן הכד שהגישה לו רבקה בבואו ללבן הארמי. חדי העין וזקני תל גמה זוכרים את הסלע הלבן המזוהה עם קבר לבן.

באתר דבקה מצאתי: 'תל גמה' קיבל את שמו לאחר ניסוי סודי אשר ערך חיל המדע בקרני גמא בבסיס הסודי הסמוך 457 של יחידה 807 אשר הוקמה לצורך איתורו של עימאד מורניה העומד מאחרי רצח לבן הארמי

בספרו של ספי בן יוסף 'מה שבראש' מתואר מקום שמו של התל הציורי 'תל גמה' שהיה מוקף שדות וכרמים ואשר בלילות הסתיו ניתן היה להבחין מראשו בקרני השמש הכתמתמות המשתברות מעל חופי הים הכחול ווהנקי של עזה. מקור השם 'גמה' הינו בשיבוש המילה 'גמל' והכוונה במקרה זה הינה לגמלו של עיסאם, שומר היערות הפלשתיני-מוסלמי של האיזור אשר כיהן במשרה זו עוד תחת המושל הכנעני תחת השלטון הפרעוני. עיסאם שמר על האיזור וטיפח את היערות העבותים בהם הילכו דובים. משמת עיסאם, הוריש את גמלו לבנו 'איבן-עיסאם' ומשמת איבן עיסאם עבר הגמל לרשות נכדו וכן הלאה... הפסטורליה נשברה רק משהגיעו אנשי אורים ורעים וגרשו את איבן-איבן-איב...-עיסאם מאדמתו. הם כרתו את היערות בכדי לחרוש ולזרוע והאכילו את הדובים בדבש עד שקיבלו כאב בטן. איבן-איבן-איב... עיסאם עלה עם גמלו מרוב צער לתל ותלה עצמו [זהו כמובן מקור המילה 'תל']. הגמל הנאמן נותר ליד אדונו התלוי עד שהפך לחלק מן התל שהיה קרוי בתחילה תל גמל. המתיישבים הארופאים אשר השפה העברית לא הייתה שגורה על פיהם שיבשו כמובן את השם לתל גמה וכו'

לא יודע איזה פטריות אשתך אכלה במסעדה היוונית ההיא, אבל הים הוא איזה 10 ק"מ משם
ברצינות, הצדפים הללו לא מאובנות, הן באותו המצב שתוכל למצוא על החוף היום. מי שהיה אתי על התל טען שהן הגיעו עם הנחל (כנראה שפעם הנחלים זרמו מהים ליבשה...). חוצמזה שאין שום סיבה גאולוגית מיוחדת, להבנתי, למצוא אותן דוקא על תל מעשה ידי אדם.

אהבתי מאוד את ההסברים לשמות... אני רק מפחד שאיזו מדריכה בחלה"ט תקרא את השרשור הזה, ואז באמת ישתרש הסיפור על עיסאם והגמל.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בכל אופן, הגברת למדה בין היתר גם קצת גאולוגיה ואומרת ש10 ק"מ זה מרחק קטן על המקצוע הזה. כנסיבות מקלות היא מציינת שבגדת נחלים תתכן הבאה של מצבורי משקעים מאזורים מרוחקים יותר אבל גם לשם הם הגיעו כמשקעים. דרך אגב, הצדפים ה'טריים' שאתה פוגש בשפת הים - ברובם שייכים לסוג נעמית אשר נכחד לפני למעלה מ5000 שנים. מצבורי הצדפים מונחים אי שם על הקרקעית ומובאים אלינו כמתנה רומנטית מהגלים והזרמים. [ולעולם אל תבזבז פטריות על חביתה!]

משהו בסגנון ריצוף הפסיפס (הלבן והגס) של התקופות המאוחרות יותר. בכל מקום שהיה מספיק קרוב לים בכדי להביא אותם - השימוש היה מאוד נפוץ. פרט לכך הם שימשו לעוד דברים (כמו תכשיטים ואפילו למירוק, כגון מירוק פן חיצוני של כלי חרס מסויימים המכונים לכן "ממורקים"), אבל המאסה העיקרית מקורה בחומר בניין. אגב: במקומות מסויימים יכול להיות שצדפים היו מעורבים בעפר שהובא לתל (למרות שלא בדקתי את זה במקרה של תילים המרוחקים מהים יותר מכמה מאות מטרים). סוד "מקצועי" הוא שרוב תילי הארץ, ןבכלל בלבנט, קיבלו את צורתם ה"תילית" לא רק בשל ההשתכבות של מאות שנים של בנייה בלבנים וחורבן, אלא לא מעט בשל עבודות פר עצומות שעשו הפסיכים שחיו בתקופת הברונזה התיכונה, ואשר הסוללות שבנו (כמו בחצור) כמו גם שפכי העפר שעטפו בהם את התילים (וזו הסיבה שתילים קטנטנים כמו תל קשת (דרומית לקריית גת) או תל קשיש (בעמק) קיבלו צורת תל שבחיים לא יכלו לקבל רק מחורבנות של היישובונים שעליהם), מספקים עד היום הרבה חומר לעבודות סמינריוניות, כמו אלף מאמרים סותרים, שכל אחד מהם צודק.

לגבי קירות הלבנים? תל ג'מה אינו גן לאומי, אבל זה לא ממש משנה כי גם שם לא משמרים לרוב. הארכאולוגים בארץ מאוד קנאים בעניין השחזורים ולא יקבלו משהו פחות מ-100% נאמן למקור (אולי הגזמתי... 95%). איש לא יעז להרוס קיר לבנים שאין מצב לעצור את התפוררותו ללא השקעה של הרבה מליונים ולבנות במקומו רפליקה. התוצאה היא שלא עושים לא לפה ולא לשם.

קבל קיר לבנים משכן של תל ג'מה - תל פרעה הדרומי (הידוע גם כתל שרוחן - גם הוא ליד נחל הבשור), סופ"ש האחרון:

.

חן חן על התשובות!

ציטוט:

[ולעולם אל תבזבז פטריות על חביתה!]

ישראלה, האם אני מזהה הפניה ל"אסטריקס באולימפיאדה"??

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il