 |
30-03-2007, 13:16
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
|
תחקיר מעריב - כך התגלגלנו למלחמה שלא רצינו.
תחקיר: כך התגלגלנו למלחמה שלא רצינוהרמטכ"ל דרש להחשיך את לבנון מהאוויר. פרץ התנגד אך קיבל את עמדת הצבא. השרים לא הבינו על מה הם מצביעים. איש לא ראה את התמונה הכוללת, והתגלגלנו למלחמה. היום הראשון
מקור
עמיר רפופורט
30/3/2007 11:56
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ביציאה מחדר הדיונים בלשכת הרמטכ"ל התקרב ראש אגף המבצעים, אלוף גדי אייזנקוט, לראש אגף התכנון, אלוף יצחק (חקי) הראל. זה קרה ב-12 ביולי ,2006 סמוך לחצות. דקות אחרי שהרמטכ"ל דן חלוץ מסר דיווח על החלטת הממשלה לפיה צה"ל יתקוף משגרים של רקטות בלב כפרים בדרום לבנון. חייבים לעצור את הכל, לחש אייזנקוט המודאג. הם לא מבינים את משמעות ההחלטה שקיבלו, אמר האלוף על השרים. התחקיר אודות היום הראשון למלחמת לבנון השנייה מובא היום במוסף השבת של מעריב.
לאייזנקוט לא היה ספק: חיזבאללה יגיב על התקיפה בכפרים בירי רקטות לעומק העורף הישראלי, ובכך תיפתח מערכה קשה. מאוחר מדי, ענה לו אלוף הראל, אי אפשר כבר לעצור את המטוסים. כל אחד מהגורמים שקיבלו את ההחלטה על התקיפה נמצא בתוך תמונת עולם משלו, הוסיף. המקסימום שאפשר לעשות הוא לנסות להשתלט על האירוע, כדי שיהיה לו סוף.
כאשר חלפו האלופים על פני לשכת הרמטכ"ל התפזרו איש איש למשרדו, בטנם התהפכה. בבסיסי חיל-האוויר ברחבי הארץ כבר היו בעיצומן של ההכנות האחרונות למבצע תקיפת הפאג'רים, אבל אף אחד לא ראה תמונה שלמה וברורה. ישראל עמדה לצאת למערכה בלבנון מתוך תחושה קשה של השפלה ודחף עז לנקום, ללא תוכנית ברורה כיצד להשיג יעדים בגובה השמים וללא לוחות זמנים.
ובאמת, כפי שאמר האלוף הראל, כל גורם שהיה מעורב בהחלטות שהתקבלו ביום הגורלי ראה תמונה אחרת. השרים, שאישרו את התקיפה בעקבות חטיפתם של חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר באותו בוקר ללבנון, אפילו לא ידעו שצה"ל לא המליץ על ביצוע המבצע. הם פשוט שימשו חותמת גומי להחלטה מבושלת שהובאה בפניהם. מבחינתם, צה"ל עמד לצאת למבצע שיימשך כמה שעות, לכל היותר כמה ימים. הם לא יכלו להבין כי למעשה החליטו על מלחמה.
התוכניות המוקדמות של צה"ל למקרה של מלחמה בלבנון היו שונות: הן כללו תקיפה של יעדי תשתית כדי לאלץ את ממשלת לבנון לפעול בעצמה נגד חיזבאללה, ומהלך קרקעי להרחקת הקטיושות מהגבול. אבל תוכניות המגירה הללו עוקרו: מצד אחד, על ידי הדרג המדיני שלא אישר פגיעה במטרות תשתית; מצד שני, על ידי הרמטכ"ל חלוץ שפסל על הסף את האפשרות לפעולה קרקעית בלי שהציג תוכנית אחרת. אלופי צה"ל והרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה והשרים - איש לא ידע מה יהיה השלב הבא אחרי תקיפת הפאג'רים.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
פרץ: מה זה "לבנה"?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הידיעות הראשונות על אש בצפון הגיעו לקריה כאשר בלשכת שר הביטחון עמד להתחיל דיון על תקיפה שבוצעה בעזה לפנות בוקר. זה היה הניסיון לחסל את ראשי הזרוע הצבאית של החמאס אחמד רנדור ומוחמד דף. החיסול נכשל - הם רק נפצעו.
כ-15 מבכירי מערכת הביטחון, ביניהם הרמטכ"ל חלוץ וראש השב"כ יובל דיסקין, התיישבו באותו בוקר מסביב לשולחן הארוך. במכשירי הזימונית שלהם התקבלו הודעות על פצצות מרגמה שנפלו במוקדים שונים לאורך גבול הצפון. הנטייה הראשונית היתה לחשוב שמדובר בשחרור קיטור מצד חיזבאללה בתגובה על ניסיון החיסול של דף ורנדור, אבל הלב ניבא רעות והעלה את האפשרות שהירי משמש הסחה לפעולת חטיפה.
ראש אגף המבצעים אייזנקוט נטש לכמה רגעים את הדיון כדי להתעדכן בטלפון בנעשה בצפון. מהר מאוד חזר לשולחן עם הודעה דרמטית: הדבר החמור עכשיו הוא שאין לנו קשר עם "לבנה", דיווח. מה זה "לבנה"? שאל פרץ. בדרך כלל מדובר בטנק ובנגמ"חון (נגמ"ש הממוגן בגחון שלו מפני מטענים – ע.ר), השיב אייזנקוט כמו מורה לתלמיד. יכול להיות שכרגע הם עסוקים ולכן אין קשר איתם, אבל הכרזנו "חניבעל". פרץ כבר הכיר את המונח הזה, בעקבות חטיפת שליט: לפי פקודת "חניבעל", במקרה של חטיפת חיילים מנסה צה"ל לחסום באמצעות אש מהאוויר את דרכי המילוט של החוטפים ולרדוף אחריהם.
איפה זה קרה בדיוק? שאל פרץ. סגן הרמטכ"ל אלוף משה קפלינסקי הציג על גבי מפה שהונחה על השולחן את הקטע בין נקודות הדיווח 104 ו-105 של גדר המערכת, מצפון למושבים שתולה וזרעית, שבו אבד הקשר עם "לבנה". זו שעה סבירה לחטיפה? שאל פרץ. כן, ענו לו אנשי הצבא.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
נסראללה מלגלג
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הדיון הראשון היה התייעצות מצומצמת בין שר הביטחון פרץ לרמטכ"ל חלוץ. בשלב הזה החיזבאללה כבר הודיע כי חטף שני חיילים ישראלים שהועברו ל"מקום בטוח". במקביל מסר הארגון כי תמורת החיילים שבידיו הוא ידרוש לשחרר אלפי אסירים.
יחד עם פרץ וחלוץ השתתפו בהתייעצות המצומצמת העוזרים האישיים. לכולם היה ברור שצה"ל אינו עומד בפני מהדורה חוזרת של תקיפת מטרות נקודתיות בדרום לבנון בלבד. האירועים החדשים בצפון גרמו לתחושה כי ההרתעה הישראלית כלפי שכניה נשחקת עד דק, הופכת לאבק.
חלוץ היה להוט להסב נזק כלכלי כבד ללבנון. למרות האסרטיביות, לא זרם פרץ עם הראש של הרמטכ"ל. כבר בהתייעצות הראשונה עלתה השאלה אם צריך לגייס אנשי מילואים. המזכיר הצבאי של שר הביטחון, תא"ל איתן דנגוט, אמר שלדעתו גיוס מילואים הכרחי לאור האפשרות שהעימות יתרחב. חלוץ שידר בשפת הגוף שלו שהוא אינו אוהב את ההתערבות של דנגוט וחתך: אני כבר נתתי הנחיה לא לגייס אף אחד.
אחר הצהריים חגג מזכ"ל חיזבאללה את החטיפה במסיבת עיתונאים בביירות. נסראללה נראה זחוח, אבל ניגב זיעה מדי פעם. אולמרט טירון, שר הביטחון טירון, והרמטכ"ל חדש, לגלג. אני מציע שלפני ישיבת הקבינט שלהם יתייעצו עם קודמיהם מה לעשות. בביירות, בירושלים, בתל-אביב - השאלה לא היתה אם ישראל תגיב, אלא איך.
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
