בהמשך לאשכול ה"אמת ושקר - אשכול הסיפורים".
עכשיו הגיע שלב החשיפות

כל אחד יחשוף את המשפט הנכון ויספר קצת על הנסיבות שהובילו לאירוע...

בשבוע הבא נרכז את התוצאות.

שלי- השני נכון. בכיתה יב' שלי נסעתי בכביש יקנעם- טבעון, כשפתאום ראיתי מכונית סוטה לתעלה ומתהפכת לתוכה. ראיתי שהמכונית מתחילה לבעור בטירוף, ולמרות שכן הספקתי לחייג למכבי אש, כמובן שהם לא הספיקו להגיע בזמן. כל המכונית נשרפה כליל.

יום אחר כך גיליתי שמדובר בבן כיתה שלי, שניסה לצאת מהאוטו אבל בגלל חגורת הבטיחות נתקע ולא הצליח להשתחרר. הוא נשרף למוות בתוך האוטו.

לפני כמה שנים טובות נכנסתי לחנות וככה חצי בצחוק דחפתי אצבע לכלוב של אוגר שכמובן חשב שזה : "אוכל!" והכניס לי ביס מטורף וצצו שתי חורים ממש, ודם ,ובעעהה
כמובן שהוא לא היה מחוסן - ואני עדיין חי בכ"ז..

---
לפני כמה שנים טובות מאוד הייתי בתיז אל נבי והיה שם גור של דוברמן -
וכמובן שהוא נשך אותי באצבע (שיניים מאוד חדות ,אגב)
וכמובן שהוא לא היה מחוסן -
במקרה הזה כן (וזה השקר בעצם-כי כתבתי שהוזרקתי בשניהם)
הייתי במשרד הבריאות -וקיבלתי זריקה(ביד)...

זה הסיפור.סה טו.

תכירו קרוב משפחה שלי מצב האמא-


למי שלא מזהה-
זלמן שז"ר ז"ל, הנשיא השלישי של מדינת ישראל

במהלך פעילות כלשהיא ביחידה התלוותי לאחד הקצינים ביחידה והלכנו למכולת הרס"פ על מנת להביא רכיב כלשהו,באמצע החיפוש אנחנו מגלים מלכודת נגד עכברים דביקה(הרגילה בצבע צהוב)ועכבר קטנטן וחמוד שמנסה לצאת ממנה,שנינו ריחמנו מאוד על העכבר אז החלטנו להוציא אותו החוצה לדשא,ולנסות לשחרר אותו,בהתחלה פשוט שמנו את המשטח על הקרקע ודחפנו את העכבר עם מקל,כשראינו שזה לא עובד לקחתי אחריות והתלחתי למשוך את העכבר עם האצבעות בזהירות ולאט.

לאחר שהצלחתי להוציא אותו העכבר הודה לי בנגיסה קטנה באצבע ונמלט מהמקום.

ירד טיפה דם,ובגלל שההיתי עייף העדפתי ללכת לישון ולא ללכת למרפאה-במידה וההיתי מקבלת איזה מחלה אז בטח לא ההיתי מרגיש טוב,אז כנראה שהעכברון שלנו היה עם פרופיל97 משום שעד היום אני בריא כמו שור :-)

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

מעשה שהיה כך היה
בכיתה ב'' אני וחברים שלי עברנו דרך המכולת ביום קיץ חם כדי לקנות משהו לשתות
באותה תקופה אלבומי הקלפים שהיו באופנה היו של לאקי לוק ותכננו לקנות כמה חבילות אבל זה נגמר
אז נתקלנו בפרסומת לטוטו והחלטנו למלא (להזכיר-אז לא היה חוק של מכירה מגיל 18 ומעלה)
לאף אחד מאיתנו לא היה מושג בכדורגל ומילאנו כל אחד טור נפרד
ידענו ש11 ניחושים זוכה אז אמרנו שסתם נסמן ומה שיהיה יהיה
להפתעתי יצאו לי 11 ניחושים ואז המוכר שבר לנו את הלב שאמר שחצי מדינה ניחשה 11 ולא זכינו בכלום
(למען האמת אציין שאין לי מושג עד היום אם זה נכון או שהוא סתם התקמצן על כמה שקלים)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רומק ...מעשה שהיה כך היה באופנה היו של לאקי לוק ותכננו...

לצעירים שבינינו- זה הוא לאקי לוק.. :-)

ציטוט:

לקראת סוף השירות הצבאי שלי, נחקרתי 6 פעמים ע"י אותו חוקר משטרה צבאית, כחשודה במעשה. הוא היה מילואימניק נחמד והרצנו צחוקים בחדר חקירות.

הכל נכון, פרט לעובדה שהיה מדובר ב 4 חקירות ולא 6

ציטוט:

בשבוע שעבר הייתי משוכנעת לחלוטין שאני בדרך למוות כואב ובטוח, עדיין מנסה להתרגל לרעיון שזה לא קרה בסוף.

עשיתי תאונה... די רצינית.
דרך אגב, יום למחרת- בחור אחר, בדיוק בגילי, נסע באותו איזור, עשה את אותה תאונה, שהסתיימה אחרת... ואיבד את חייו

ואיך את מרגישה עכשיו? (פיזית כי אני בטוח שנפשית עדיין קשה לעכל)

"יצאתי בזול"... דואגים להזכיר לי.
אין פציעות קליניות.
הייתי באימון ממש לפני שזה קרה, אז הגוף היה יחסית חם ו"מוכן" ככל הניתן לטראומה.
כל הרופאים שראו אותי היו קצת המומים שמתאונה שהתחילה ב 120 (אפילו 130) קמ"ש לא יצאתי עם איזה שלוש פריצות דיסק לפחות.

בעיקרון, ה"פציעה" הרצינית של הגוף הייתה שכל המערכות ניכנסו לשוק.
רק הרעיון של מוות, הפחד הבסיסי והנוראי הזה, גורם לגוף לגייס בפתאומיות 100% יחידות מוטוריות...
זה דבר שגוף לא מסוגל להגיע אליו בשום מצב אחר. (מפתחי גוף מקצועיים מגיעים בשיא שלהם ל 90% במיקרה הטוב)

אז הגוף ניכנס להלם, המפרקים בחגורת כתפיים, צוואר... הכל ננעל.
שרירים תפוסים, מערכת עצבים בטראומה ופריקות חוזרות של הכתף (חגורה).
כיף זה לא.

מאז היו מפגשי פיזיוטרפיה כואבים, טיפולי חשמל משתקים ולאט לאט אני מתחילה לחזור לעצמי.
השבוע התחלתי לחזור להתאמן טיף-טיפה ובעדינות, כי החוסר אונים הזה נורא מדכא.
מעבר לזה, הפיזיוטרפיסטית שלי דוחפת אותי לנסות פילאטיס וכל מיני סוגי ספורט שיקומיים.

זה טוב שאת ישר נכנסת למשטר כושר ולא נותנת לגוף לנוח קצת?
העיקר שתרגישי טוב ותתייעצי עם הפיזיוטרפיסטית כי חשוב לחזור מהר לשגרה

אני כמו שאומרים.... "מקשיבה לגוף"...
הכל מאוד באיזי... ובתדירות נמוכה מאשר הייתי רגילה בעבר.
זה אחרי 20 יום של הפסקה מוחלטת... וזה נורא קשה גם פיסית וגם פסיכולוגית פתאום להפסיק הכל.

הפיזיוטרפיסטית היא כרגע הגורו שלי... אל דאגה, מדובר בהתייעצות מלאה.

אכן חשוב לחזור לשגרה...

איך קרתה התאונה? היו עוד פצועים?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כביש מהיר, הרכב לפני בלם בפתאומיות... בתגובה אני בלמתי בפתאומיות עם נטייה לשוליים משמאל,
הרכב איבד שליטה (אין ABS)... ברגע האחרון שברתי ימינה, אבל בכל זאת נגחתי במעקה בטיחות, האוטו ריחף לו ובסוף החליט ליפול על הרגלים.
(למרות שבאותה מידה הוא היה יכול להתהפך לתוך התעלה משמאל, שם בדיוק חלפה לה רכבת... ספוקי...)

במזל לא היו עוד נפגעים (חוץ מההונדה )...
אחת הנשים, מהאנשים (המקסימים) שעצרו לעזור אחרי התאונה, אמרה שהצלתי אותה ועוד כמה מתאונת שרשרת בזה ששברתי הצידה.
חבל שלא היו שוליים ברוחב נורמלי... אולי זה היה יכול להיגמר אחרת.

בעיקרון, הבנתי שהונדה לא אמורה לשרוד תאונה כזו,
אבל במיקרה, נקודת הפגיעה הראשונית והקריטית הייתה ישירות לג'נט שמאלי קידמי,
מה שספג את המכה ודחף את כל הציר הקידמי ימינה, אבל לפחות השילדה, המנוע והגיר נישארו נקיים.

תרגישי טוב...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עד שמצאת אותה.
עכשיו נצטרך ללוות את התיקון שלה?

השאלה הגדולה למה אנחנו שומעים על זה רק עכשיו?!

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

ישבה כמעט שבועיים במוסך.
במזל מצאו לה כפיל בת"א ושלחו את החלפים + פחחות וצבע + משכנתא... והיא חזרה אלי יפה מתמיד.
ומבחינת מכניקה... כאילו לא היה כלום.

לא ממש הייתי בנויה לדבר על זה כשזה היה טרי...
זה היה יוצא אשכול שחור ודיכאוני ברמות שהפורום לא ידע.

שם זה היה אשכול ורוד

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

רציתי לכתוב שזה היה יוצא אשכול שחור ודיכאוני ברמות של פורום מה שבלב...
אבל וויתרתי

במקרים הקשים, כאשר באמת צריכים תמיכה.

בכל מקרה, שמח שבמבט לאחור כל האירוע נראה כפסיק בחיים שלך, ולא כנקודה.

פרספונה מובילת המהפכה.

אהבתי את מה שכתבת "כפסיק בחיים שלך, ולא כנקודה"
ואכן זה מרגיש טוב שאפשר לשתף פה אתה חבר'ה


תודה

פרספונה מובילת המהפכה.

המשפט הנכון הוא השני.
לגבי הראשון, אומנם עשיתי הרבה נזק במהלך השירות שלי (על חלקו המפקד שלי נאלץ להמציא תירוצים) אבל מעולם לא הגיע לכדי משפט

השני (והנכון):
ביום העצמאות ה56 (שנת 2004) קיבלתי אות חייל מצטיין מהנשיא והרמטכ"ל (קצב ובוגי). במסגרת הטקס
נכחו אלופי צה"ל בעבר ובהווה, שרים ח"כים וכו'. אכלנו שם ארוחת צהרים (על בסיס בופה) והשרים והח"כים
מיד קפצו על השולחנות. אני ניסיתי להשיג להורים שלי שתיה, ונאלצתי להדחף בין השולחנות.
אולמרט עמד עם חולצה צהובה ודיבר עם מישהו (אאל"ט) וצמוד אליו עמד נתניהו ושתה אאל"ט. נאלצתי
להדחף בין שניהם, ובדרך מסתבר שדרכתי על סלע שזז . התברר לי שזו הרגל של אולמרט ברגע שהוא
הסתובב, הסתכל על ביבי ואמר "אכפת לך?" כמובן שרציתי לקבור את עצמי באותו הרגע .

אגב, סיפור משעשע נוסף מהטקס (ומאוד חסר טאקט מצדי) קרה עם שמעון פרס, אבל את זה נשמור לפעם אחרת .

דורון

בגלל הרגל שלך אולמרט וביבי התחילו לשנוא אחד את השני

טוב, המשפט הנכון שלי הוא השני.
בתחילת דרכי בעולם המחשבים, עבדתי עם תוכנה להלחנת מוזיקה (מבוססת DOS כמובן) בשם FASTTRACKER (כיום הגרסא החלונית שלה נקראת ReNoise).
חבר שלי מהקיבוץ, שאז (בזמן ביצפר) שידר ברשת ב' (ומאוחר יותר בגלגל"צ בשירות הצבאי וקצת אחרי) הזמין אותי לתחנה שינגן קצת קטעים שלי ושיראיין אותי קצת.

היה ממש מגניב. התקשרתי לכל החברים שלי שיקשיבו לרשת ב' (הייתי גם צריך לחפש ת'תדר של התחנה - מי לעזאזל יותר את התדר שלהם?!). אמורה היתה להיות לי הקלטה של התוכנית, אבל אין לי מושג איפה זה... אולי בארכיונים של התחנה יש משהו... לא יודע

אני זוכר שידידה שלי התקשרה אלי לנייד ישר אחרי שדיברתי, והיא לא חשבה שאני עדיין בחדר. הטלפון היה על "שקט" אבל את ה"ביפ ביפ ביפ" המעצבן של הקרינה שמעו בכל התחנה. כולם הסתכלו האחד על השני, ולא היה לי נעים לומר "מה לעשות שיש כמה בלונדיניות אצלי בטלפון..."

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

הייתי חייב להשוויץ

וכשאתה הורג אדם - אתה רוצח , הרוג הרבה -אתה כובש , הרוג את כולם - אתה אלוהים !
גבירותיי ורבותיי המושבעים - האם הגעתם להחלטה ?
כן , כבודו . מצאנו את הנאשם אשם בכל הסעיפים ,על פשעים כנגד כל האנושות.
על פי החלטת המושבעים הצודקת והכוח שהופקד בידי ע"י המדינה אני שולח אותך בזה למאסר בלי אפשרות לחנינה לכל החיים !
חיים ? מה אתה מתכוון חיים ? אין לי חיים !
ילד , הנשמה שלך מוטב כי היא שייכת לישו ,מממממ... כי הישבן שלך שייך לי !

It's Never Lupus

מבחינת שמיעה זה הטלפון הכי טוב שהיה לי עד היום . אומנם הוא היה רגיש לקילקולים כמו בחורה לפני מחזור , הסוללה הייתה מספיקה לשעה וחצי בערך והאנטנה שלו הייתה נושרת כל הזמן אבל הוא היה אחלה טלפון. תחשוב כמה הוא קטן אפילו במושגים של היום. אני מדבר איתך על לפני חמש שנים.
למה לא עושים טלפון שיראה כמוהו רק עם פיצ'רים חדשים ? אני הייתי רוכש .

וכשאתה הורג אדם - אתה רוצח , הרוג הרבה -אתה כובש , הרוג את כולם - אתה אלוהים !
גבירותיי ורבותיי המושבעים - האם הגעתם להחלטה ?
כן , כבודו . מצאנו את הנאשם אשם בכל הסעיפים ,על פשעים כנגד כל האנושות.
על פי החלטת המושבעים הצודקת והכוח שהופקד בידי ע"י המדינה אני שולח אותך בזה למאסר בלי אפשרות לחנינה לכל החיים !
חיים ? מה אתה מתכוון חיים ? אין לי חיים !
ילד , הנשמה שלך מוטב כי היא שייכת לישו ,מממממ... כי הישבן שלך שייך לי !

StarTac III MS900


http://gizmodo.com/gadgets/cellphon...rtac-239996.php

It's Never Lupus

יש כוכב חדש קוראים לו סוני אריקסון

וכשאתה הורג אדם - אתה רוצח , הרוג הרבה -אתה כובש , הרוג את כולם - אתה אלוהים !
גבירותיי ורבותיי המושבעים - האם הגעתם להחלטה ?
כן , כבודו . מצאנו את הנאשם אשם בכל הסעיפים ,על פשעים כנגד כל האנושות.
על פי החלטת המושבעים הצודקת והכוח שהופקד בידי ע"י המדינה אני שולח אותך בזה למאסר בלי אפשרות לחנינה לכל החיים !
חיים ? מה אתה מתכוון חיים ? אין לי חיים !
ילד , הנשמה שלך מוטב כי היא שייכת לישו ,מממממ... כי הישבן שלך שייך לי !

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jolynana יש כוכב חדש קוראים לו סוני אריקסון

לא נכון נוקיה שולטתתתת!!!!1.
NOKIA N95 אחד החזקים היום בשוק !
ואגב לנוקיה יש את התפריט הכי ידידותי שיש (מוטורולה פשוט דוחה את המשתמש מלגעת במכשיר)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אתם לא יודעים איזה צעצוע מפתה זה, חבל שסתם תלוי לו על התקרה. פשוט מזמין אותך להיתלות עליו... כמובן, למדתי בדרך הקשה למה לא עושים את זה. אני זוכר שנפלתי ולקח לי איזה עשר שניות להיות מסוגל שוב לנשום... אמא שלי היתה בטוחה שהילד מת לה בידיים וישר הטיסה אותי למיון... למזלי, לא קרה לי כלום ואני נשארתי בריא בגופי ובנפשי ולא נגרם שום נזק מוחי.

קולולולולולו פיייק פיייק פיייק טררררר טררררר מיק מיק מיק מיק ארררררררררווווווווו אררררררררווווווווו פצ פצ פצ פצ פצ ווואווו ווואווו ווואאווווווווו...

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

1. לפני 6 שנים הצלתי אדם משריפה בפלאפליה בחולון בשעה 3 לפנות בוקר, עוכבתי לחקירה במשך 3 שעות..

מקרה שקרה וככה זה הלך:3 לפנות בוקר...אני נוסע בחולון לכיוון ביתי אחרי משמרת מפרכת בת"א...
נעצר ברמזור....פתאום אני שומע "בומים"....אני מסתכל לכיוון...ואני רואה להבות מעל המבנה...חד קומתי..לא היה לי סלולארי באותו יום...השארתי את האוטו ברמזור ורצתי לכיוון המבנה...לחנות הפלאפל היתה דלת פח מהסוג שמגלגלים למעלה...היא הייתה מאובטחת במנעול רב בריח לרצפה...בתוך החנות היה בחור ערבי שצרח הצילו ודפק על הדלת מבפנים...רצתי לטלפון ציבורי שהיה ממש מטר משם והזעקתי מכבי אש,עליתי לבניין מגורים צמוד ודפקתי בכל הדלתות תוך כדי שאני צורח "שריפהההההההה שריפה....שמישהו יעזור....אני צריך פטיש....מהררררררררררררר"
בבניין הזה גרו אנשים בגיל 70 בערך....שיצאו מבוהלים, אני חושב שעברה אולי דקה ופתאום ניגש אלי זקן אחד והגיש לי פטיש, רצתי למטה והתחלתי להכות במנעול תוך כדי שאני מפוצץ את הבלטות ואת האצבע שלי...לא זוכר שהרגשתי משהו תוך כדי...אחרי מספר מכות המנעול נשבר ופתחתי את דלת הגלילה
הבחור יצא משם מפוייח גררתי אותו למקום בטוח תוך כדי שבקבוקים,פחיות שתייה ואריחי קרמיקה שהיו שם התפצפצו מהחום האדיר...הבחור לחץ לי את היד...ונשכב על הריצפה...
התיישבתי על הריצפה...ונחתי לי סוף סוף...כשפתאום שמתי לב מה קורה סביבי...
מכבי האש הגיעו 3 דקות אחרי שהוצאתי אותו מהמבנה...מסביב יצאו כל השכנים מהמרפסות (מרכז העיר) והסתכלו על המחזה כמו בסרט.
מה שקרה אחרי:
מסתבר שהאדם שהיה לכוד שם היה פועל ערבי שישן שם ושכח את הצ'יפסר דולק אחרי שעשה לו ארוחת ערב.
מכבי האש אמרו שאם לא הייתי מציל אותו הוא בטח היה נשרף או נחנק למוות.
המשטרה עיכבה אותי מספר שעות לחקירה, הגעתי הבייתה ב6 בבוקר מותש מפוייח ומסריח.
האיש שהביא לי את הפטיש סיפר שאין לו מושג מאין היה לו פטיש אבל פתאום הוא מצא אותו בבית
כשהמשטרה חקרה אותי בא איזה בחור שטען שהוא עזר לי בכל הסיפור, לא מובן לי עד היום.
חודש אחרי המקרה כשעבדתי עם אבי והייתי צריך לפתוח איזה מקום שהיינו אמורים לשפץ שכחתי את המפתח של המקום....הדלת הייתה נעולה במנעול רב בריח....לקחה לי חצי שעה לפרוץ את המנעול...ולא חצי דקה כמו בשריפה.

"...I'ma Shomer Shabes, Shomer fucking Shabes"

תדע שבמקרים כאלו מקבלים כוחות עילאיים !
אי אפשר להסביר את זה וכמו שאמרת איך פתאום היה לזקן פטיש שלא היה לו בכלל בבית?
איך שברת מנעול תוך חצי דקה ואחר כך שניסית שוב לקח לך חצי שעה?
הכל בידי שמיים חביבי, רק תאמין ותגיד תודה חחחח

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

באדרנלין שמופרש במצבי לחץ.

ללא כל צל של ספק "כח עליון" לא אדרנלין ולא בטיח!

ועוד מקרה שיראה על קיום השגחה עליונה:

הייתי בן 4 אולי...
הלכתי עם אימי לסיבוב בסוקולוב, הרחוב המרכזי בחולון
בדרך עברנו ליד חנות צעצועים וביקשתי פליימוביל (הזקנים שביננו ידעו על מה מדובר)
בכל אופן, אימי טענה שאין באפשרותה לקנות פליימוביל והתקדמנו לעבר הבית
לפתע...התחילו ליפול שטרות של כסף מהשמיים...שטרות כחולים..לא זוכר דיוקנו של מי היה שם
אבל המון שטרות התחילו להתעופף שמה, אני ואמא שלי התחלנו לאסוף הכל
אמא שלי...אשה הגונה...אני לא אשכח בחיים....עמדה שם עם סטיפה של שטרות ושאלה עוברים ושבים "אדוני..זה שלך?"....אחרי כמה דקות כשקלטה שאין דורש לכסף..הלכנו....
לחנות הצעצועים כמובן...שם קנינו את הפליימוביל הראשון שלי...
מי שחשב שכאן נגמר הפלא...אז יש לי עוד הפתעה...
בחנות הצעצועים צדה עיני דולפין פלסטיק שכשלוחצים עליו הוא מצפצף, "אמא אני רוצה גם את זה" והסתכלתי עליה בעיני עגל, אמא אמרה "לא, מספיק לך להיום, הולכים הביתה"
אני...ילד חמדן (עד היום אני כזה) הלכתי לי הביתה שמח וטוב לב עם הפליימוביל שלי כשעצב קל מלווה אותי, נורא רציתי את הדולפין המצפצף...
אוקי...הגענו הביתה..אני משחק לי בפליימוביל כשלפתע אבי נכנס הבייתה מהעבודה..."יניב...הבאתי לך מתנה" הוא אומר...והפלא ופלא מושיט לי דולפין מצפצף...בדיוק כזה כמו שראיתי בחנות הצעצועים.

עכשיו נעשה סדר בדברים..מדובר על שנת 81 בערך...לא היו פלאפונים...ובכל מקרה אמא שלי לא דיברה איתו מהבוקר עד לרגע שהגיע הביתה...הוא קנה את הדולפין על דעת עצמו.
אם תשאלו אותי, לא הייתי מאמין לעצמי....מדהים אותי כל פעם מחדש שאני מספר את הסיפור הזה..אני נזכר בכסף שירד מהשמיים...ובדולפין שליווה אותי שנים בילדותי...הזוי לחלוטין.

"...I'ma Shomer Shabes, Shomer fucking Shabes"

היום אם תמצא כסף 800 האנשים שתשאל יגידו לך שזה שלהם

אמא שלי מדהימה
לא מסוגלת לשקר אלא אם כן זה נוגע לפגיעה ברגשות אדם אחר.

"...I'ma Shomer Shabes, Shomer fucking Shabes"