12-04-2007, 11:00
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.05.06
הודעות: 7,610
|
|
קצת מוקדם אמנם, אבל שבת שלום גם לך!
קודם כל, הייתי רוצה לתקן את השורה החמישית בבית האחרון - "אותו איש לא יזכור".
בשיר דיברתי על חללי השואה, ולא על חללי מלחמת-העולם השנייה. חללי השואה הינם רובם ככולם יהודים. ציינתי דרכים למותם, הכנסתי תיאורים על הסבל - שלהם ושל הוריהם שרואים אותם. אך הבית האחרון היה בעצם הסתירה, סתירה חזקה בפרצוף של העם היהודי. בבית האחרון הזכרתי את זה שאנחנו מקדשים ובוכים רק את היהודים שנספו. אמנם היהודים שניצלו מקדשים יומם וליל את אותו הבחור האמיץ או אותה הגברת האיתנה שהחביאו אותם כנגד הוראות השלטון הנאצי, אך רוב שאר אחינו בית ישראל לא חושבים עליהם כמעט ביום הזכרון לשואה ולגבורה. אני יודע שיש המון טקסים ושבחים לזכרם של אותם אנשים דגולים שהצילו יהודים, ולו נפש אחת - כלומר עולם ומלואו. אבל בלב, בלב ליבם של אותם הבוכים והמקדשים והמברכים והמתפללים - כמעט ולא מוזכר איזה קמצוץ רגש כלפי אותם אנשים גיבורים שלקחו תחת חסותם את היהודים.
puzpuz.
|