היום, כז' בניסן, אנו מציינים את יום הזכרון לשואה ולגבורה, לזכר שישה מיליון היהודים אשר נספו במחנות ההשמדה, בגטות וכל מקום אשר ידם הארוכה של המרצחים הנאצים הצליחה להשיגם.

כז' בניסן, זהו התאריך שנבחר ע"י הכנסת עוד בשנת 1959. מאחר ומרד גטו ורשה פרץ בערב פסח (י"ד בניסן), הועלו בכנסת תאריכים שונים שאינם קרובים מדי לחג הפסח – אך שייכים לתקופת המרד בגטו ורשה. וכך נבחר יום כ"ז בניסן.

שואת יהודי אירופה תמה בשנת 1945. כלומר, לפני 63 שנים. המשמעות היא שכיום, דור ניצולים השואה הולך ופוחת. מספר האנשים שיכולים לספר את הסיפור - הולך ופוחת. הדבר היחיד שדואג שהסיפור יישאר - הוא אנחנו. אם אנחנו לא נעביר את הסיפור הזה הלאה, מדור לדור. העולם ישכח. אנו נשכח.

אסור שדבר נתעב שכזה יישכח. אסור שדבר כזה יחזור על עצמו, אי-פעם.


היום, יום אחד בשנה, תלמדו יותר. תכנסו לאתרים באינטרנט. תפתחו ספרים בנושא. ואם יש לכם את מי לשאול - אז כמובן שאין כמו אמת מיד ראשונה. תלמדו את הנושא. כי אתם לא תלמדו אותו - אף אחד כבר לא ילמד אותו.

יהי זכרם ברוך



יום הזכרון לשואה ולגבורה מתוך אתר הכנסת

האתר של "יד ושם"

מידע ומאמרים על יום הזכרון לשואה ולגבורה - ויקיפדיה

-חברי הפורום מוזמנים לשתף בסיפורים ובמאמרים .

יהי זיכרם ברוך

האמת היא שסבא שלי ניצול,והוא אפילו לא ראה חיילים נאצים מימיו וכל מה שהוא עשה זה לחפור בורות באדמה על מנת לעכב את התקדמות הצבא הסובייטי..
אבל הרבה מהמשפחה שלו נהרגו..יכלנו להיות משפחה גדולה =\
לקחו למשל את אח שלו עם כל משפחתו מרומניה לצרפת ברכבת בהמות והוא הוצא להורג מול כיתת יורים..ועוד הרבה הלכו.
יימח שמם

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

אני ממש מצטער על מה שקרה למשפחה שלכם..

יהיה זכרם ברוך

בהזדמנות זו, אני רוצה לפנות לכל חברי הפורום הקרובים לניצולי שואה ומכירים ניצולי שואה , או דור שני לניצולי שואה - קרובי משפחה, שכנים, מכרים.

אנא, שאלו אותם אם מילאו "דפי-עד"
דפי העד הללו הם מצבות הזיכרון לכל קורבנות השואה - הם הדרך שלנו לזכור ולא לשכוח!
וודאו כי יישאר זיכרון של משפחותיהם, של קרוביהם ושל כל מכריהם.

ככל שעובר הזמן, הולך לעולמו דור שלם שחווה זאת על בשרו.
חשוב מאוד שנירתם למען הזיכרון!

יהי זכר כל הקורבנות ברוך.



http://www1.yadvashem.org/heb_site/...emembrance.html

http://photo.fresh.co.il

במיוחד שזה יום השואה הראשון אחרי השיבה מפולין.
אבל במקום לחפור ולדבר המון, יש לי משהו קטן לספר.
סבא רבא שלי עלה לארץ עם חברתו, מי שתהיה אשתו לעתיד, עוד ב1935 (או 1934, ברח לי מהזיכרון). הם היו משפחה של 7 אחים ואחיות (או שמונה, בלק אאוט..), שכולם מלבדו, שהוא היה האח השני, ומלבד אחיו הצעיר, שהיה האח השישי. נספו בשואה.
על כל פנים, אחיו הצעיר, יצחק, עם פלישת הנאצים ימ"ש לפולין בראשון לספטמבר 1939 ברח בכל רחבי פולין במשך שישה שבועות, וכשחזר כעבור שישה שבועות לקראקוב, עיר הולדתו, שהוא כבר בן עשרים. עשרים שנים הוא חי בעיר הולדתו, ברובע היהודי (רובע קז'ימיש למי שמבקר בקראקוב במסע לפולין), והוא שב לביתו. פותח את הדלת, עולה במדרגות שאחרי הדלת כניסה לביתו.
אומר שלום לאימו, ושואל "היכן אבא?" ואימו עונה "הלך, ותכף ישוב".
עובר זמן מה, וכשיצחק בא לצאת אל הרחוב הפולני, אביו פותח את הדלת ונמצא בפתח הדלת.
הוא עמד מולו המום במשך דקות ספורות. למה? כיוון שאביו היה מגולח למשעי. כמו שבנו לא ראה מעולם, בכל עשרים שנות חייו.
ולאחר ההלם, וכשהתחבקו והתנשקו ודרשו בשלומו של כל אחד, וכשעלתה סוגיית הזקן שגולח. אביו אמר לו:
"באם יהיה עולם כפי שצריך להיות, הזקן שלי יצמח מחדש.
ובאם יהיה עולם כפי שאנו רואים שמתפתח להיות, אין ערך לזקן שלי."
זאת הוא אמר כשישה שבועות בלבד אחרי תחילת המלחמה, אמר ולא ידע עד כמה. עד כמה הוא צדק. יהי זכרו ברוך.

הערה קטנה:
זקנו של הסבא של הסבא שלי, לא גולח ע"י הנאצים ימ"ש. אלה היו תופסים מסכנים ברחוב, וגוזזים את זקנם בצד אחד, ומותירים את הצד השני. וכך האדם היה מסתובב בזוי ברחוב עם חצי צד של הזקן מגולח והשני לא. סבא של סבא שלי גילח בעצמו את הזקן. הוא לא רצה להיות מושפל ע"י הנאצים ימ"ש.
אותו יצחק לאחרי 10 ימים ששב לקראקוב ברח משם שוב מכיוון שהיה לו כל כך הרבה התקלויות עם הנאצים ימ"ש, והוא היה קרוב לא אחת לסכנת חיים. ואכן, מקראקוב ברח עד לגבול הרוסי, ועלה ארצה משם דרך טהרן. אבל זה סיפור על קצה קצה המזלג, וכל סיפור בריחתו מהשואה היא כתובה בידי חוברת מרתקת שכתב לפני כחמש עשרה שנים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם כן,
מה השם של הספר, והמחבר?

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

ובמשפחה הדפיסו אותה לחוברת מודפסת ויפה.
אבל זה רק בשביל למשפחה, למרות שאני מאמין שהיא יכלה גם להתפסם ברבים. סיפור מדהים.


ומה ששכחתי להוסיף בהודעה הקודמת, היא שבמהלך המסע כתבתי יומן מסע בן יותר מחמישים עמודים. ואם מישהו רוצה לקרוא, אני אשמח לעלות את הסריקה של מחברת יומן המסע שכתבתי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

יהי זכרם ברוך.

================
http://www.ben-shushan.net
http://blogs.microsoft.co.il/blogs/netanelb

אני משתתף בטקס מחר אני מקווה שלא יהיה איזה דפוק אחד שיצחק שם ביום כזה חשוב!

אני לא צריך חתימה