|
רפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/959220.html
רפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת אמיר אורן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
פעמיים ניסו רא"ל איתן ולוי לסכל את מינויו של דן שומרון לרמטכ"ל בהאשמות שווא לגבי זהותו המינית. שומרון, שמת השבוע, לא סלח
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגיות: הומוסקסואליות, משה לוי, דן שומרון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P290208/f.0.2902.60.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
דן שומרון. זעם | תצלומי ארכיון: אליהו הראתי, עוזי קרן וירון קמינסקי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
דן שומרון ישב בדירתו של צביקה שילר ברמת השרון, ולא ידע את נפשו מרוב זעם. מה שנרמז לו שבועות ארוכים, אך לא פוענח, נפרש בפניו במלואו. תגובתו היתה קשה ובוטה. "אני לא אוותר לו", אמר. "אדרוש חקירה. ואם רבין לא יסכים - לא אהיה רמטכ"ל". שילר, תת אלוף באמ"ן, היה אז מידידיו המעטים של שומרון בצבא.
יצחק רבין היה שר הביטחון שהמליץ לממשלת יצחק שמיר, וקיבל את אישורה, למנות את שומרון לרמטכ"ל מאמצע אפריל 1987. זה היה אחד מרגעי השיא של פרשת תככים ויצרים בפיקוד הבכיר של צה"ל, עם שומרון בתפקיד הקורבן שיצא להתקפת נגד. במאמץ לסכל את מינויו לרמטכ"ל פעלו בזה אחר זה שני קודמיו בתפקיד - רפאל איתן ומשה לוי. המערכות הראשונות של הפרשה נמשכו ארבע שנים 1983, עד 1987. המערכה האחרונה הסתיימה רק עם מותם של לוי, בחודש שעבר, ושומרון, השבוע. שילר, משחקני המשנה בעלילה, ירד מהבמה יחד עם לוי.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P290208/f.0.2902.60.2.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
שומרון מקבל דרגת רב אלוף מידי יצחק שמיר ויצחק רבין. אפריל 1987
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
שלשום חלף חיים בן עמי במכוניתו מול בית העלמין הצבאי בקרית שאול, השתהה לרגע ונסע לביתו שבסמוך, בתל ברוך. רק אז, לאחר יותר מ-20 שנה, גילה מי שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ לאשתו סוד כמוס: "הייתי קצין בודק בסיפור מסריח שניסו להדביק לדן שומרון. שפכו את דמו." לתפקיד בחר בו ראש השב"כ יוסף הרמלין ועל כתב המינוי חתמו שמיר ורבין. ראשון הנחקרים, לפי דרישתו, היה שומרון. בן עמי התרגש: כשהתגייס לצה"ל באמצע שנות ה-60 כבר נודע שמו של שומרון כמפקד בצנחנים. שומרון פשט את הסוודר הצבאי, בן עמי חיבר אותו לפוליגרף והציג לו שאלה ישירה: "האם אתה הומוסקסואל?"
שומרון החזיר לו מבט ישיר ויציב. "לא," ענה. בן עמי בחן את תגובת המחט. דובר אמת, קבע.
מי שניזון בשנים האחרונות מהמריבה הפומבית בין משה יעלון ליורשו, דן חלוץ, אינו יודע לאיזו עוצמה מסוגלת להגיע מלחמת רמטכ"לים; רק יחסי רבין -פרס מצליחים להשתוות אליה. המיוחד במזימה של איתן ולוי נגד שומרון הוא בהקשר המיני-הביטחוני שלה: המידע הכוזב שלפיו שומרון היה הומוסקסואל סמוי ועל כן גם סחיט. הסוף, לכאורה, היה טוב, אבל המסקנה המחרידה היא שאם דבר כגון זה היה יכול לקרות לאלוף כשומרון, זה עלול לקרות - ואולי גם קורה בסתר - לכל אחד. די ברצון רע ובשליטה במנגנונים אפלים.
לצוערי בית הספר לקצינים, שנולדו בעת ששומרון היה רמטכ"ל והנדרשים לשנן את רשימת 19 רבי האלופים של צה"ל, רצף השמות איתן-לוי-שומרון אינו אומר הרבה. כמותם כתלמידים אמריקאים המפזמים את סדרת הנשיאים וביניהם השני, ג'ון אדאמס, והשלישי, יריבו, תומס ג'פרסון. שבועות מעטים הפרידו בין סוף חייהם של לוי ושומרון, בנסיבות רפואיות דומות. אדאמס וג'פרסון מתו בו ביום, ועוד איזה יום: 4 ביולי 1826, יום השנה ה-50 להכרזת העצמאות של ארצות הברית.
ב-4 ביולי 1976, יום העצמאות ה-200 של ארצות הברית, יצא שומרון מאלמוניות של תת אלוף לתהילת עולם - סמל לנחישות, לתעוזה ולהצלחה בלחימה בטרור. הדכדוך של הנחתת מטוס אייר פראנס באנטבה, בפעולה של חוטפים ערבים וגרמנים בחסותו של שליט אוגנדה אידי אמין, התפוגג עם היוודע המבצע המדהים לחילוץ החטופים. הידיעה פשטה גם בנמל ניו יורק, שם צפו נכבדים במשט מפרשיות. את צה"ל ייצג באירוע אחד האלופים, שהגיע בטיסת לילה מאוחרת מחופשה בדרום אמריקה וטרם התעדכן. המוזמנים הרעיפו עליו איחולים, טפיחות שכם ולחיצות יד. הוא השיב לכולם בחיוך נבוך. "איך הם יודעים שנולדה לי נכדה?" השתאה האלוף באוזני ראש משלחת משרד הביטחון, יוסף צ'חנובר.
במהרה למד שומרון על בשרו לקח שהיה שגור בפיו של אריאל שרון: על כישלונות אפשר לסלוח, על הצלחות - לעולם לא. אנטבה הטריפה קצינים שראו בשומרון מתחרה על תפקידים או על מוניטין. יותר מכולם איתן, שהפך כדרכו מאוהב לאויב. בהיותו מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה 35 חיבב איתן את שומרון; הוא ואיציק שגב היו בעיניו מפקדי הפלוגות הבולטים בחטיבה. על שניהם היה עתיד לאסור מלחמת חורמה. זו מסורת הצנחנים: אחד נגד כולם, כולם נגד אחד.
כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, בתחילת שנות ה-70, היה איתן פטרונו של רובה הסער מתוצרת ישראל, מחווה לקלצ'ניקוב הרוסי, הגליל. מומחה תע"ש שפיתח את הרובה, ישראל בלשניקוב-גלילי, נהג לספר כי בעת הניסויים בגליל יצא בנו של איתן, יורם, לשחיית חישול בכנרת כשידו האחת חותרת והשנייה מחזיקה ברובה. איתן ליווה אותו מהחוף, כמטחווי צעקה. המאמץ היה קשה מדי והנער, על סף טביעה, קרא לאביו הקשוח לעזרה. "זרוק את הרובה", התרכך איתן. לאחר שלושה שבועות בבוץ נמשה הנשק. "הרובה ירה!" התפעל מפתחו.
לוי מדלג
איתן הגיב באכזבת נבגד, לאחר מלחמת יום הכיפורים, כאשר קצין החי"ר והצנחנים החדש, שומרון, תמך בהצטיידות באם-16 האמריקאי ולא בגליל הישראלי. שומרון שם עצמו בכך על הכוונת של איתן, אלוף פיקוד הצפון במטכ"ל של מוטה גור.
אם לא היה די בכך, באה אנטבה. עד למבצע לא היו עוררין על גדולתו של איתן כמחולל הפשיטות הנועזות ביותר של צה"ל, המובהק בקציני הקומנדו של ישראל. לפתע צץ גיבור חדש, ולמרבה העלבון איתן כלל לא היה שותף לאנטבה. אפילו שותף סוד לא היה. דבר המבצע נודע לו באקראי מקצינה שביקשה ממנו הסעה ולא העלתה בדעתה שהוא - ממודר, בהוראת גור. זו היתה מירי שומרון, אשתו הראשונה של דן.
בעקבות הצטיינותו כמפקד חטיבת השריון 401 בסיני, הפיקוד על אוגדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, ההישג הייחודי באנטבה ופיקוד על אוגדה משוריינת סדירה בסיני, הוצע לשומרון לקבל דרגת אלוף ב-1977, הוא סירב, בתערובת אופיינית של יושר ותמימות, כי התפקיד הראשון שהתפנה היה של אלוף פיקוד המרכז - החזית השקטה מכולן, מול ירדן. המלחמה, אם תתחדש, תיערך עם סוריה או עם מצרים, בניצוחם של אלופי הפיקודים בצפון ובדרום. שומרון העדיף להמתין.
בזכות ויתורו על פיקוד המרכז הוענק התפקיד ללוי, שהיה מבוגר ממנו בשנה וקדם לו במקצת בדרגת תת אלוף. שומרון לא התפעל ממסלולו הצבאי של לוי, קצין מטה מיומן ובן חסותו של האלוף רחבעם זאבי. שומרון התקדם בנתיב המרכזי של הפיקוד הקרבי. לוי נע אל אותו יעד בנתיב צדדי. אם שומרון היה מפקד הגדוד הסדיר 890, לוי הסתפק בפיקוד על בית הספר לצניחה; אם שומרון היה מפקד חטיבה סדירה, בכלל זה במלחמה, לוי היה רק מפקד חטיבת מילואים (ובקעת הירדן במרדפים); ואם שומרון היה מפקד אוגדה סדירה שתירגלה ללא הרף בסיני והיתה אמורה להתנגש שוב בעוצמה המצרית, לוי פיקד על אוגדת מילואים.
בקיץ 1977 נכנס לזירה שחקן נוסף: עזר ויצמן. שר הביטחון החדש טרף את הקלפים שהכין הרמטכ"ל גור בשנה הרביעית והאחרונה בתפקיד. ההנחה היתה שהרמטכ"ל הבא ייבחר מבין שני אלופים, יקותיאל אדם והרצל שפיר, שהיו ראשי אגף המטה ולמעשה סגניו של גור. ויצמן נטה לשפיר, אלוף פיקוד הדרום, אך בניגוד לדעת גור דרש לבחון בתפקיד ראש אג"ם אלוף שלישי, איתן. העברתו למטכ"ל פינתה את פיקוד הצפון. גור רצה להציב שם את שומרון ולמנות את בן-גל למפקד גייסות השריון. ויצמן התעקש: בן-גל יהיה אלוף הפיקוד אחרי איתן. שומרון יחליף את שפיר בצאתו מהדרום בתחילת 1978 - ללשכת הרמטכ"ל או הביתה.
כך, בהבל פה, סייע ויצמן להכשיר את הקרקע למלחמת לבנון 1982, אף שלמלחמה עצמה - כמו להרפתקאות אחרות וביניהן תקיפת הכור העיראקי - התנגד. כשהתכעס על עמדותיו של שפיר במגעים עם מצרים, לאחר ביקור אנואר סאדאת, החליט ויצמן להמליץ על מינוי איתן לרמטכ"ל וקבע בכך כי בצפון ינהל הצמד איתן-בן-גל מדיניות לוחמנית, שהתבססה גם על הידוק הקשר עם הנוצרים בלבנון. אלוף מתון כשומרון לא היה נותן לכך יד. לימים יאמרו בצה"ל שהליהוק התבלבל - אילו היה שומרון המאופק רמטכ"ל בלבנון ואיתן מהיר-הקטל רמטכ"ל בפרוץ האינתיפאדה, שתיהן לא היו מתרחשות.
איתן מצותת
לרשות איתן עמדה יחידת ההאזנה "עיט", שנועדה לפקח על ביטחון קשר, כדי לצותת לאלופים, וביניהם ידידו בן-גל: הוא השתוקק לדעת מה הם מרכלים עליו. שילר, קצין מודיעין ראשי, סירב להיות אחראי לפעילות זו של "עיט". כך גם ראש אמ"ן, אלוף יהושע שגיא. על כן הפעיל אותה ראש מחלקת ביטחון שדה בכפיפות ישירה לרמטכ"ל. איתן אגר תמלילים ודיווחים אחרים, רבים מהם שמועות ללא ביסוס, לשימוש עתידי.
כשהתלבט מי יהיה הרמטכ"ל לאחר איתן, ויצמן לא חשב על לוי, שהתאים בעיניו יותר לראשות אמ"ן. בפתח חדרו, בעוד אורחיו על המפתן, נהג שר הביטחון להטיח בהם שאלה - "דן או יאנוש". לוי לא היה גורם במשוואה, אך פתרונה נחסך מהשואל כשהתפטר. בפני שומרון ובן-גל גם יחד נחסמה התחנה ההכרחית בדרך לרמטכ"ל - תפקיד סגן הרמטכ"ל או ראש אג"ם. איתן סירב להעניק מינוי זה לשומרון ושר הביטחון הבא, שרון, לא הסכים למסור אותו לבן-גל, שאותו הזדרז להוציא מהצפון.
מההפקר נהנה שוב לוי, שהתמנה לסגנו של איתן לקראת השנה החמישית, חסרת התקדים, שחילץ הרמטכ"ל מראש הממשלה מנחם בגין. זו היתה מקדמה, אך ללא מחויבות לקידום נוסף של לוי. שומרון ובן-גל יצאו ללימודים בארצות הברית, עם מינויי חירום כמפקדי גיס (שרון רצה בברק, האלוף החדש שמינה וששקל להקפיץ לרמטכ"ל, אך ויתר והסתפק במינוי ברק לסגנו של בן-גל).
בהפסקה שבאחד מכנסי הפיקוד הבכיר לתחקור מלחמת לבנון ביטא שומרון בקול את דעתו על אמינותו של איתן. בין השומעים היה קצין רפואה ראשי, תת אלוף ד"ר ערן דולב. גם לאיתן נודעו דברי שומרון, וכשחלף לידו לא התאפק והבטיח תגובה נאותה. איתן חשף את הכוונה, אך לא את השיטה: הרתעת שר הביטחון הבא, משה ארנס, ממינוי שומרון לרמטכ"ל.
ארנס, שהתמנה בפברואר 1983 לאחר הדחת שרון בעקבות דו"ח ועדת כהן, התלבט בין האלופים הבכירים - שומרון, בן-גל ולוי. בן-גל לא הצטיין במלחמת לבנון. הגיס המערבי של שומרון, שנועד לפעולה בצפון לבנון, בואכה טריפולי, לא הופעל. לוי היה שותף לכישלון המטכ"ל. ארנס התייעץ. הוא גילה כי הווטו ההדדי מהסבב הקודם, שבו הוחלט על מינוי סגן הרמטכ"ל - שרון התנגד לבן-גל, איתן לשומרון - נשאר בעינו. רבין התבקש לחוות את דעתו והשיב כי עקרונית רצוי למנות את הוותיק ולהשאיר את הבא בתור לפעם הבאה. ויתורו של שומרון ללוי על הבכורה, במינוי לאלוף פיקוד המרכז ב-1977, קיבל פתאום משמעות חדשה: לוי עכשיו, שומרון אחריו.
לתוך התלבטותו של ארנס הזריק איתן מנת רעל. הוא שלף מתיקי מחלקת ביטחון שדה דיווח על שומרון כהומוסקסואל, והעבירו לארנס באמצעות מבקר מערכת הביטחון, האלוף במילואים מאיר זורע. גלגולו של הדיווח מלמד עד כמה קל לייצר שקרים מפלילים, במיוחד כאשר אלה עוטים סודיות.
במועד כלשהו ב-1980 או 1981 נאסף טרמפיסט, רב טוראי מפיקוד הדרום, למכוניתו של אזרח, איש מילואים של ביטחון שדה. הנהג דובב את הנוסע ורשם מפיו שמועה: מספרים שאלוף הפיקוד, שומרון, הוא הומוסקסואל. כך, על סמך אמרת אגב של רב"ט, נבנה תיק נגד שומרון.
מקור השמועה, ככל הנראה, בנכונותו של שומרון לקלוט בדרום, כסגן מפקד הרפואה הפיקודי, את הרופא הצבאי דורון מייזל, הומוסקסואל מוצהר, שמפקד חיל הים זאב אלמוג נרתע ממינויו לסגן קצין הרפואה החילי שלו. אלמוג, ששוחח עם מייזל, טען שהפריעה לו אמינותו ולא מיניותו, אך לשמע הדיון התערב שומרון והתנדב למנוע קיפוח של קצין ראוי. מעשה פשוט אך יקר של נדיבות נאורה.
רבין מטאטא
ארנס הגיב על דיווחו של זורע בחצי התחשבות, חצי התעלמות, בלי לבדוק עד מיצוי אך גם בלי לגרוס את השמועה לפתיתים. זה היה עוד גרם על כף המאזניים שנטתה נגד שומרון, בעיקר בגלל הווטו של איתן, עצת רבין והרצון למזער את הזעזועים במטכ"ל. תגובתו המיידית של שומרון למינוי לוי היתה החלטה לפרוש מצה"ל. "אני בן 46", נד לעצמו, באוזני קומץ מנחמים בדירתו שבנווה אביבים. "משה יהיה ארבע שנים. אם אשאר עד אז, יגידו שאני תרח זקן". אחר כך נמלך בדעתו: אין אלוף המוותר בנקל על הסיכוי להיות רמטכ"ל. ארנס גם לא חסם בפניו את הדרך, אלא רצה בו כאלוף היבשתי הבכיר במטכ"ל של לוי, באחד משלושה תפקידים - סגן הרמטכ"ל, ראש אמ"ן או אלוף פיקוד הצפון.
עוד שומרון מתלבט ביניהם, ולוי סירב לכל השלושה. ליתר ביטחון גייס מהחיים האזרחיים לתפקיד סגן הרמטכ"ל את מפקד חיל האוויר לשעבר, דוד עברי, שכמו ארנס היה תומך נלהב במטוס לביא. הוא הסכים רק למינוי שומרון לתפקיד חדש, שהוצע תחילה לבן-גל (שסירב) - הקמת מפקדת חילות השדה. תיק שומרון הוחזר לכספות, בלשכת הרמטכ"ל ובמחלקת ביטחון שדה, לשימוש חוזר בהזדמנות נאותה.
זו הגיעה ב-1985, לקראת מינוי שומרון לסגן הרמטכ"ל. ארנס כבר לא היה שר הביטחון. במקומו ישב רבין - אותו רבין שהציע, כאשר לא חלם שהוא גם שיידרש לממש את העצה, להשאיר את שומרון לפעם הבאה; וגם רבין, ראש הממשלה הספקן, נושא נטל ההכרעה הגורלית, מכיר התודה ללוחמים ולמפקדיהם, במבצע אנטבה. הוא טיאטא מעליו ניסיון לאוורר את תיק שומרון. על הפרק הרי לא עמד מינויו לרמטכ"ל, אלא לתפקיד שלישי של אלוף. התיק יכול לחכות.
בסתיו 1986, לקראת סוף שנתו הרביעית של לוי, גבר המתח במטכ"ל. שני אלופים נחשבו מובילים - שומרון וברק. סיכויים פחותים יוחסו לסגן הרמטכ"ל אמיר דרורי ולאלוף פיקוד הצפון אורי אור. היה גם מועמד חמישי, לוי עצמו, ששאף לחקות את תקדים איתן ולזכות בשנה חמישית. עד אז התמלא המטכ"ל באלופים שקודמו בזכות לוי - אמנון שחק, אורי שגיא, עמרם מצנע, יצחק מרדכי.
השמועות פשטו: לוי ינסה להכות את שומרון מתחת לחגורה. מכר ששוחח עם שומרון, אך לא העז להציג לו שאלה ישירה, תהה אם שומרון חושש מחיטוט בנושאים אישיים. שומרון סרק את חייו במהירות והשיב בשלילה תמהה. "מה זה יכול להיות? היתה לי פעם חברה, קצינה בקבע, וכשנפרדנו אמרו שלקחתי ממנה חלק מהרכוש המשותף. זה לא היה נכון וגם היא הכחישה". בן שיחו הבטיח לו שאין מדובר בחברה.
רבין התחייב לבחור במועמדו ולהביאו לאישור הממשלה עד סוף ינואר 1987. החודש עמד להסתיים והמינוי היה אמור לעלות בישיבת הממשלה ביום ראשון, 2 בפברואר. ללוי תוכנן מסע ארוך למזרח. אם יידחה המינוי, יגדל הסיכוי להארכת כהונתו. יש עוד בעייה אחת, אמר רבין לשומרון, ונרתע מלפרט; אולי קצת הסמיק. ביום שישי, ברגע האחרון, שלף לוי את הקלף המנצח מכיסו האחורי. הוא ביקש, וקיבל, פגישה עם ראש הממשלה יצחק שמיר. לעוזרי רבין נמסר כי נושא הפגישה הוא "מצבו הבריאותי" של שומרון. במקביל נשלח מכתב השמצה נגד שומרון בעילום-שם לאשת ראש הממשלה, שולמית שמיר.
לוי הביא איתו את קצין הרפואה, דולב. עם שמיר היה מזכירו הצבאי, תא"ל עזריאל נבו. כשיצאו לוי ודולב, שאל שמיר את נבו לדעתו. "קישקוש", השיב, ושמיר הסכים. התכסיס של לוי נכשל. מזכירו הצבאי של רבין, תת אלוף חגי רגב, ערך תחקיר מהיר והביא את ממצאיו לידיעת שומרון: לוי נשען על מידע שסיפק ראש מחלקת ביטחון שדה, אל"מ מוני בן-דור, שלוי הבטיח למנותו לצנזור הצבאי הראשי בדרגת תת אלוף. בן-דור התיימר להסתמך, בין השאר, על מידע של דולב. תת-אלוף שגב, שכמפקד עזה הדף בעזרת שומרון יוזמה של איתן לטפול עליו אשמה, התגייס עתה לסייע לשומרון. ד"ר מייזל הוזמן למשרדו של ידיד משותף, האורתופד פרופ' הנרי הורושובסקי, וארבע שעות רצופות סיפר כיצד שידלו אותו להעיד ללא בסיס עובדתי נגד שומרון. ניסו לפתותו, אמר במבוכה, בקידום לאלוף-משנה. דבריו הוקלטו בסתר ונמסרו לשומרון.
בבוקר יום ראשון, כשמישיבת הממשלה הגיעה הידיעה על מינוי שומרון לרמטכ"ל ה-13, איבד את שלוותו גם מקורבו קר הרוח של לוי, ראש אמ"ן שחק. אפשר שחשש כי שומרון יראה בו, כמפקדו הישיר של בן-דור, שותף לעלילה. שומרון התעלם מכל שחקני המשנה והתמקד ביריבו הישיר בדו-קרב. באותו יום, בדירתו של שילר, כשהמינוי כבר בכיסו וטקס העברת נס הרמטכ"ל מידי לוי מתקרב, נדר להקדיש את מרצו למיצוי החקירה, עד כדי ויתור על התפקיד.
רבין ניסה להניא אותו מתביעתו. שומרון לא ויתר. בן עמי התמנה לחקור ותישאל את שומרון, בן-דור, דולב, מייזל וקצין נוסף ממפיצי השמועות. בן-דור נאלץ לפרוש ללא קידום. כשהגיעה שעתו של מייזל להתקדם לפיקוד על בית הספר לרפואה צבאית העדיף שומרון שלא להיות מעורב בהחלטה; מייזל קיבל את הדרגה מרבין. במותו היה אלוף-משנה. תוצאה טבעית אך שלילית של הפרשה היתה נטייה של שומרון לראות בהאשמות נגד קצין בכיר הטוען לחפותו עלילה זדונית; לכן האמין לתומו להכחשותיו של תת-אלוף מושחת מחיל האוויר, רמי דותן. בחזית העיקרית הקפיד שומרון על שתיקה פומבית, אך הזהיר את רבין: אם רב-אלוף בדימוס לוי יקבל תפקיד ציבורי, אצא למלחמה נגדו. האיום השפיע כל עוד שומרון אייש את לשכת הרמטכ"ל. גם ב-17 השנים שחלפו מאז סירב למחול ללוי.
בחייהם ובמותם כן נפרדו. שלשום נקבר שומרון בקרית שאול, במרחק בטוח מלוי שנטמן בבית אלפא. |
ראשי
צ'אט
29-02-2008, 10:40
מצב כלאיים
