לאחרונה יצא לי לקרוא מעט על מלחמת ההתשה, ועלו אצלי כמה שאלות,שאשמח אם אנשים כאן יוכלו או לענות לי עליהן, או להפנות אותי לספרים או מאמרים המכילים תשובות עליהן.
הייתי רוצה להבין יותר את האינטרסים של נאצר ביציאתו למלחמת ההתשה, מה למעשה הייתה מטרתו במלחמה? מה היה מיקומה של המלחמה כחלק מן המלחמה הקרה? מה היו האינטרסים הסובייטים בלהתערב במלחמה? והאם הסובייטים בכלל רצו להתערב במלחמה? יצא לי לשמוע שמצד אחד בתחילת המלחמה הסובייטים שלחו למצרים ציוד ישן ונאצר היה צריך להתחנן בפני המנהיגים הרוסים שייתנו לו נשק ועזרה, ומצד שני שמעתי כי לקראת סוף המלחמה הרוסים לחצו על נאצר שיקבל מהם יותר ציוד, יותר אנשים ושיהפוך את עזרתם לגלויה.
בנוסף, גם מעניין אותי מעמדו של נאצר בעולם הערבי, תפקידה של ישראל בפוליטיקה הערבית והאסטרטגיה הערבית במהלך מלחמת ההתשה (מבחינה צבאית ופוליטית).

תודה רבה מראש.

השאלות שלך הן סילבוס (=תוכנית לימודים) לקורס שלם באוניברסיטה, כך שזה לא יהיה רציני להשיב עליהן במסגרת פורום. אתה מוזמן לפנות לספרות קיימת בנושא-אותה אפרט בהמשך. אבל בקיצור נמרץ ולא ממצה - רק כדי לתת מושג:
מלחמת ההתשה (-מושג שתבע נאצר עצמו) היתה חלק מהנסיון הערבי להתמודד עם התבוסה במלחמת ששת הימים. הערבים הבינו שבשדה הקרב הם לא יצליחו להכריע את ישראל ולכן ניסו לחולל סדרה של ימי קרב במטרה לגרום לאבדות יומיומיות בצד הישראלי, מתוך ידיעה שהחברה הישראלית לא תעמוד בדיווחים יומיומיים על הרוגים בתעלה, תיגרם שחיקה בכח העמידה של הציבור הישראלי ויופעל על הממשלה לחץ לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמה.ה"מלחמה" הזאת היתה בעיקר ימי קרב ארטילריים, בהשתתפות חיל האוויר ו"עקיצות" של יחידות מיוחדות. בפועל יכולת העמידה של הציבור הישראלי היתה חזקה מכפי ששיער נאצר ולא רק שלא היה לחץ על הממשלה להתקפל (מלבד תנועות שמאל קיקיוניות, מה שרוג'ר ווטרס כינה בלעג "the bleeding hearts and artists") אלא דווקא אנטי ערביות בולטת.
ספרות בסיסית בנושא:
"אבני דרך" של משה דיין.
"עם כלביא יקום" של חיים הרצוג.
"המאבק לבטחון ישראל"-מחברים שונים.
"עטלפים בים האדום" - על שייטת 13 במלחמה זו, ספר מאת זאב אלמוג.
וכמובן סיפרו החדש של דימה אדמסקי על האסטרטגיה הישראלית והסובייטית במלחמת ההתשה "מבצע קווקז"

ורק להוסיף, ספר שאני למדתי אותו בקורס (יחד עם המחבר) רלוונטי מאוד לשאלה :
מהנכבה לנכסה: הסכסוך הערבי-ישראלי והבעיה הלאומית הפלסטינית 1967-1957.דרכו של נאצר למלחמת ששת הימים
משה שמש


הספר יכול לתת רקע טוב מאוד לשאלות המעניינות שנשאלו

לא קשור למלחמת ההתשה אלא לנסיגה החלקית מסיני אחרי מלחמת יום כיפור.
תמיד עניין אותי איך ישראל ב75 הסכימה לנסיגה חלקית בסיני כאשר מצריים נחשבה עדיין למדינת אוייב
איך ישראל הסכימה לוותר על חצי מסיני ולאפשר לכוחות מצריים להכנס אליו כאשר לפני כן בסיום המלחמה צה"ל שלט לא רק על סיני אלא גם על חלקים מהגדה השניה של התעלה.

האם ישראל התקפלה רק כדי שניתן יהיה לפתוח שוב את תעלת סואץ בשליטה מצרית מלאה?

על רגל אחת:
אחרי מלחמת יוה"כ היתה מלחמת התשה, במקביל למו"מ על הפרדת הכוחות.
נראה שהישגי מלחמת יום הכיפורים עצמה לא היו "קלפי מיקוח" טובים דיים במו"מ להחזרת המצב של 5/10/73 למול הלחץ המתמשך של אבידות וגיוס מילואים ניכר וארוך, והתיקווה כי דווקא החזרת שטחים למצריים ולסוריה תעודד אותן לשמור על שקט.
למול ההישגים הישראליים, המצרים הרי טענו כי יש להם 2 ארמיות במצב טוב בסיני- ולכן אין סיבה שיסכימו לסגת לצד המערבי של התעלה.
להבנתי, בגולן הנסיגה לא היתה משמעותית (קו התילים נשאר בידינו)
בסיני הנסיגה היתה משמעותית (אבד קו התעלה, שהיה מכשול משמעותי)- אולי כבר החל מו"מ חשאי לשלום?

גם השאלות שלך רציניות ומעמיקות מכדי שניתן יהיה להשיב עליהן על רגל אחת. מלבד זאת, הכתובת היא המדינאים ופחות הצבא. השיקולים לתת למיצרים מחצית משיטחו של סיני היו פוליטיים ולא צבאיים.לישראל הובהר (ע"י ארה"ב) שהיא תהיה חייבת להפגין "נדיבות של מנצחים" ולתת לסאדאת להביא לעמו איזשהו ניצחון, שכן כל מטרתו של סאדאת היתה להניע את התהליך המדיני. כמובן שלישראל היה אינטרס רב לתת לו את השטח הזה, שכן קווי האספקה הארוכים היו אחד מנקודות התורפה של צה"ל והסד"כ שצה"ל הקצה לשמירת כל חצי האי היה מעבר ליכולותיו (תשאל את בני הדור ההוא כמה ימי מילואים היו עושים אז בשנות השבעים ותבין את גודל המעמסה).. כמו"כ צריך לזכור כי חצי האי סיני הינו מפורז ולמיצרים אסור להכניס לשם צבא. (מצרים נתלית באילן הזה כשהיא מסרבת לשלוח לאזור חיילי עילית במטרה למנוע הברחות נשק לרצועה. לפני כשנתיים הכריז מובאראכ ב"תמימות" כי הוא יותר מישמח לדאוג להברחות אם ישראל תסכים לשינוי הסעיף האוסר עליו להכניס צבא לסיני...).

ישנם ספרים ..(בעיקר פרקי זיכרונות) של אנשי מפתח בזירה המצרית..

ראשית ספרו של נאצר ..בו הוא מפרט את האידיאולוגיה שלו.. הוא נמצא בכל ספריית מזה"ת בכל אוני'..

שנית יש את הביוגרפיה על נאצר של ג'ון לא'קוטיר..

אני במסגרת לימודיי באוניברסיטה כתבתי עבודה על נאצר אם זה מעניין אותך אני יכול לתת לך לעיין בה.

בעבודה שלי התמקדתי בנאצר ושלושה מעגלים בהם פעל כמנהיגה של מצרים..האפריקני הערבי והמוסלמי...

עין הסערה..רואים הכל ..ולא מאמינים.