בשנת-1962, הביא העם האלג'ירי 132 שנים של כיבוש צרפתי לידי סיום פתאומי. ב-45 השנים שחלפו מאז, המשחררים הפכו למדכאים. לחבורה זעירה של 1.5 מיליון אנשים יש עכשיו מונופול על 90% מנכסי המדינה. לאחר שעלו לשלטון, אלו שנלחמו בגבעות - ומהגלות - הכריזו מיד על אלג'יריה כעל מדינה אסלאמית של לאומנות וסוציאליזם ערבי. אבל היא לא הייתה. לאחר מכן הם הוציאו את החינוך בשפה הצרפתית, אבל נכשלו בהחלפתו עם מקבילה שוות ערך בשפה הערבית. בתוך עשור, כל מערכת בתי הספר קרסה והמסיימים את הלימודים היו אנאלפביתים שלא ידעו לדבר ערבית או צרפתית.

בטוחה בשליטתה, החליטה האליטה השלטת בשנת 1991 להתנסות במראית עין של דמוקרטיה. נערכו בחירות חופשיות במידה-מה, כאשר המנצחים הגדולים היו "חזית הישועה האסלאמית" - נצר של תנועת האחים המוסלמים. האליטה השלטת ביטלה מיד את תוצאות הבחירות והחרימה את המפלגה המנצחת. ב-16 השנים שחלפו מאז, מתו יותר מ-100,000 אלג'יריים במלחמת אזרחים, נורו על ידי הצבא או נקצצו לחתיכות על ידי ג'יהאדיסטים עם חרבות בשם אללה.

לכתבה

וככה גם כל שאר המדינות הערביות...לא אכפת למנהיגים מהציבור אלא מהכסף שלהם..
ואיך הם מונעים את המרידות?..בזה שהציבור ישאר טיפש+דיכויים אכזריים

אני מתאר לעצמי שבאלג'יר מתגעגעים ל"כיבוש" הצרפתי לפחות שם דאגו להם לחינוך ולעבודה נורמלית
עכשיו??..הם חיים בימי הביניים