|
בריחה מהמציאות הכואבת, כל האמת...
שלום לכולם,
מי מאיתנו לא הגיע למצב שבו לא יכל להתמודד עם המציאות יותר, וחיפש דרך לברוח ממנה או להכהות אותה?..
ובכן, אני יכול להתחייב לכם שכל אחת ואחד מכם, חווה או יחווה את המצב הזה לפחות פעם בחיו אם לא יותר...
לצערי, נפל בחלקי להיות במצב הזה פעמים רבות, ואמנם אני עדיין לא יכול להקרא "מומחה" לעניין או להציע לכם פתרון קסם כלשהו.
אבל אני יכול לשתף אתכם בידע והניסיון האישי שלי בעניין, ולקוות שלא תגיעו לפינות האפלות שאין מהן מוצא...
אם כך, מהי בריחה מהמציאות?
ובכן, בריחה מהמציאות היא תגובה שלנו, בין אם תת הכרתית או מכוונת לטראומות בחיים שאין אנו מסוגלים לשאת בכלים שברשותנו.
היא יכולה להופיע כהתעלפות, כהסתגרות, כציניות, כאדישות, כחיפוש סכנות וריגושים, כהוצאת אגרסיות, או ע"י דברים אפילו יותר קיצוניים כמו חיתוך בבשר, כאב ועוד ועוד.., אבל הגרועה שבהם היא התמכרות...
הכלי הכי חזק שיש לאדם הוא כוח הרצון שלו, והוא הדבר העיקרי אם לא היחידי שיכול להחזיק אותו במצבים הכי קשים.
בריחה מהמציאות היא כלי לגיטימי כדי להגן על עצמנו, אבל היא אינה פתרון ובסופו של דבר היא דווקא זו שתהרוס אותנו...
לכן, השאיפה המרכזית שלנו צריכה להיות התמדה והתמדדות עם המציאות על אף הקשיים, אחרת לעולם לא נמצא שקט ושלמות אמיתיים, ואיש לא יוכל לעזור לנו.
הסכנה והטעות הכי גדולה בבריחה מהמציאות טמונה בהתמכרות...
לא בהכרך התמכרות לחומרים, אלא גם התמכרות לסכנות וריגושים, או כאב, אבל כאשר מדובר בחומרים הסיפור הרבה יותר מסובך...
אם נתבונן כרגע על הצד הלגיטימי של בריחה מהמציאות, אז גם לו 2 צדדים, כאשר הלגיטימי הוא הצד בו הבריחה מהמציאות אינה מסכנת אתכם ו\או את הקרובים לכם, והשלילי הוא המסוכן.
התמכרות לחומרים, אני ירחיב דווקא בנושא הזה כיוון שהוא הכי כואב..
אם אתם עומדים בפני השאלה של האם לקחת מהחומר או לא, הנה העובדות הקשות שעליכם לדעת:
הבריחה מהמציאות שהחומר מציע לכם היא אשלייה בלבד, כאשר בפועל הוא רק מעמיק, מחמיר ומדגיש את הדבר ממנו אתם מנסים לברוח, וככל שהשימוש יגבר כך תגבר העוצמה של הסבל הנלווה פי עשרות מונים, והנזק שיגרם הוא לא כמו של בריחה לגיטימית אלא בלתי הפיך...
בהנחה והוא לא יהרוג אתכם מיד, הוא ישאיר אתכם בעולם של סיוטים ובלבול עד סוף ימייכם...
שלא נדבר על מה זה יעשה לקרובים לכם.
ועכשיו לשאלה הכי הרת גורל בנושא התמכרות לחומרים, "מה אם רק פעם אחת?"
ובכן, לא.. חד משמעית לא.
גם אם מה שתארתי קודם לא יקרה מיד, החל מהרגע שלקחתם אפילו קצת, הפכתם את כל מה שאמרתי לעיל לאפשרות קיימת.
זה יכול לקרות מיד, זה יכול אחרי שבוע, אחרי שנה, אחרי 10 שנים, אחרי שבניתם משפחה וחיים ב2 ידיכם זה יכול לבוא, ללא אזהרה, ללא סיבה נראית לעין, ולהרוס הכל במכה אחת...
או, שזה לא יקרה בסוף, אבל זה יהייה תלוי כחרב דמוקלס מעל צווארכם לכל החיים.
אני לא יגיד לאיש מכם מה לעשות, אני אפילו לא יבקש מכם, כי אם תבחרו בדרך האפלה הזו אחרי מה שקראתם כאן, כל מה שנשאר לי לעשות הוא להשתתף בצערכם...
ראיתי ואני רואה את זה קורה לאנשים הקרובים לי, אני אפילו עובר את זה בעצמי..
אבל למרות הכל, וכאן אני פונה לאלו שכבר נפלו...
גם אם הכל נראה שחור, גם אם לא רואים את הסוף באופק, תזכרו שגם המומחים הגדולים עדיין לא יודעים הכל, ותמיד יש שמץ של תקווה שהעניינים יסתדרו לפחות לרמה סבירה.., ושווה להאחז בתקווה הזו בכל הכוח, כי כוח הרצון של האדם הוא הכוח הכי חזק שלו...
יש אמרה ישנה שמסכמת הכל.. "גם כשהכל נראה אבוד, התקווה היא זו שמתה אחרונה..."
מקווה שהארתי את עינייכם אפילו מעט,
אשמח לתגובתכם,
DarkWatcher
נ.ב.
שכחתי להתייחס לחלק של שיתוף...
מי שיש לו משפחה וחברים ואין מניעה קריטית שישתף אותם, עדיף יותר שישתף על מנת לסייע לו לעבור את זה, כי לבד הרבה יותר קשה...
נערך לאחרונה ע"י DarkWatcher בתאריך 15-04-2007 בשעה 18:32.
סיבה: תוספת.
|
ראשי
צ'אט
15-04-2007, 18:05
מצב כלאיים
