03-02-2005, 21:14
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
על גרמנית בכנסת וגרמני ב"יד ושם"
קודם כל גילוי נאות והבהרות:
אשמת העם הגרמני גדולה מנשוא. לשיטתי, ראוי היה להוציא להורג מליוני גרמנים ומשתפי פעולה בתום מלחמת העולם השנייה, לא להשאיר שריד מהSS, הגסטפו וכל מי שהיתה לו יד ורגל בהשמדת יהודים.
להבדיל, אני אישית משמר את הזיכרון הזה - בין השאר - בהימנעות מרכישת רכב מתוצרת פולקסוואגן או מרצדס, ומאמין כי יש מקום לסחוב את המורשת הקשה הזאת עד דור אחרון.
עם כל זאת... כל פעם חוזר המופע העצוב-מביך הזה, אישיות פוליטית מגרמניה מגיעה לארץ הקודש - בד"כ לצורכי הזדהות, הבעת תמיכה או תיאומים בטחוניים/כלכליים, ומייד נגררת דרך אתרי הזיכרון לחטאי עמו, עם הצילומים השבלוניים המוצאים את דרכם למהדורות החדשות ולעיתונים "הגרמני מניח זר ביד-ושם", "הגרמני בראש מכוסה מביט מזועזע בתמונות הקורבנות" "הגרמני מאזין להסברי המדריך בפנים חמורות סבר" וכיוב'
בביקור האחרון הגדילו עשות והפילו על "הגרמני" תיק חדש: כן או לא גרמנית בכנסת ישראל.
זכינו לשלל הבטחות, לשמחתי לא מתלהמות יתר על המידה, להיעדרות מהמשכן ברגעים ה"מבישים" - ואין בליבי על החלטתם האישית של אותם חברי כנסת. הדרך בה בחר האורח המכובד והמכבד להתמודד עם הדילמה: פתיחת נאומו בכמה שורות של עברית פונטית. מעין עירוב של כבוד והשפלה שלא היינו מצפים מאף נציג זר אחר לקחת על עצמו.
עשית מאמץ ובאת לעיר?! אם כך מגיע לך גם לאכול את הדגים המקולקלים וגם ללקות .
זהו רכיב זניח בדיון, אבל לא עם השפה עצמה יש לנו חשבון. יהודים דיברו בשפה הזאת עשרות דורות ורבים מהם עודם משתמשים בה. גם האדון קלר, שהיה פעוט כשהנאצים השמידו את בני עמנו, אינו "אשם" ישיר.
מה שמפריע לי הוא הנטייה המוזרה הזאת למתוח את חבל רגשות האשמה הגרמנים עד סף פקיעה, להפוך כל חיכוך עם גרמניה ונציגיה להזדמנות פז לבדוק את גבולות ההשפלה. ובגדול, הנטייה הישראלית לשלוף את קלף "השואה" בכל פעם שיש מחלוקת עם גרמניה (ולא משנה אם מדובר במכירת נשק כימי לאוייבי ישראל - או בהיטל מכס על נרות נשמה).
לא שאיכפת לי מכמה שזה ממאיס את ישראל ואת זכר השואה על הגרמנים, אבל ההתנהגות הזאת שלנו מציגה אותנו - ולו בעינינו - כגוזרי קופונים, במליונים כמו גם באגורות, מסביב לאסון הנורא ביותר שארע לעמנו. כאמור, השואה היתה מעשה נורא כל כך שלא בטוח כי היה מקום לתת לעם הגרמני להמשיך לשגשג באותו עולם, אבל הפריטה הזאת של אשמתם לפרוטות בוודאי אינה תורמת לזכרון הנספים.
יאמר על האמת, מבין אומות העולם, תפקידה של גרמניה "החדשה" בתקומת ישראל שני (?) רק לזה של ארה"ב, ועל כך מגיעה לה תודתנו. הם לא זקוקים ליד-ושם בכדי לזכור שיש להם חוב לדורות, ואנחנו לא זקוקים לג'סטות משפילות בשביל להזכיר.
הגישה החיובית כלפי הפיצוי שהגרמנים החדשים מרעיפים עלינו הוכיחה את עצמה ככזאת שתסולא בפז (וקליטת עולים, וחיי חיילים, וצבא מודרני יותר וחזק יותר ועוד), הגיע הזמן לתת לעבר למלא את תפקידו בזיכרון שלנו ובמצפון שלהם ולהפסיק עם הגישה הסחטנית לנושא.
רוצים להחרים - בבקשה, אבל אם רוצים מערכת יחסים בריאה עם אומה בעלת עבר מפלצתי עדיף להפסיק להיפגש עימם כאשר תמונה של המפלצת טורפת את הסבא שלנו מודפסת על חולצתנו.
|