08-05-2007, 15:53
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
כרגע, מה שביילין דיבר עליו זה ביטול גיוס החובה הכולל, וכרגע זה בעיקר רעיון באוויר, שנועד להזכיר לבוחר הישראלי שיש איש כזה שקוראים לו יוסי ביילין ושהעמדות שלו הן מהסוג המכונה "שמאל יוני" (להבדיל משמאל ניצי, ימין ניצי או ימין יוני - וכן, יש חיה כזאת ימין יוני, מסתבר).
איך תיראה מערכת הגיוס הישראלית ביום שאחרי ביטול גיוס החובה? זאת כבר שאלה מעניינת ואפשר לשער בנושא כמה השערות (אני לא מתיימר להמליץ המלצות, ומניח שמקבלי ההחלטות גם אם הם קוראים את הפורום בשעות הפנאי לא בהכרח מקשיבים לאלמונים עם כינויים מוזרים).
הנחת היסוד: החברה הישראלית על אילוצי הביטחון שלה לא יכולה להסתפק בצבא מתנדבים בנוסח הבריטי. אם בבריטניה הגדולה הצבא קטן יותר מצה"ל וסובל ממחסור כרוני בקצינים, אפשר רק לנחש אילו השפעות מזיקות יהיו לשיטת גיוס כזו על הסד"כ הצבאי בישראל.
פתרונות הביניים שאולי ייושמו:
א) גיוס ישיר ליחידות מילואים - שירות חובה קצר שמתמקד בהכשרת יסוד (כנראה קצר יותר מהטירונויות והמסלול של ימינו - אם צבאות אירופיים מצליחים להכשיר חי"רניקים ושריונרים בפרק זמן של כחצי שנה פלוס-מינוס כנראה שטכנית זה אפשרי).
ב) עם או בלי יישום סעיף א', הקמת גרעין של צבא מקצועי המבוסס על מתנדבים-שכירים, שישא בעיקר עול הבט"ש - הבעיה העיקרית היא שעול הבט"ש כרגע די כבד, ואולי לכאן מכוון מר ביילין - יצירת צבא שכשיר אולי ללחימה, אבל לא למשימות השיטור והאבטחה בשטחים ובכך ליצור תמריץ לסיום השליטה בשטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון.
ג) גרעין מש"קים - עם או בלי קשר לסעיפים הקודמים - צבא מצומצם אבל איכותי - כל חייל מוסמך כמש"ק (או קצין) שבחירום מסוגל לפקד או להכשיר מגוייסי חובה או מגוייסי מילואים. הבעיה העיקרית היא כיצד להשיג כוח אדם איכותי כזה במקרה שהשירות יהיה התנדבותי. האם "איתור אישי ישיר" מלווה בפיתויים שונים הוא הפתרון?
ד) מסלולי "הסדר אקדמי/עתודה" - משהו שדי דומה למודל המילואים/משמר לאומי האמריקאי או למשהו בין המסלולים של ישיבות ההסדר והעתודה האקדמית כיום - שירות צבאי מפוצל או חלקי, המשולב בלימודים שמסובסדים במידה מסויימת או מלאה (מה שיכול להפוך לאטרקטיבי במקרה של ייקור שכר הלימוד...).
ה) איזרוח חלק גדול מתפקידי הצבא - לאו דווקא לוגיסטיקה בדרגי השדה כמו שיש הממליצים (מלחמת המפרץ השנייה הוכיחה שקבלן אזרחי יעדיף לשלם קנס ולברוח מאשר להסתכן יותר מידי) אבל כן את רוב המשימות אם לא כל המשימות של חיל החינוך, כמה מהתפקידים של אמ"ן (מחקר וסיגינט, למשל) ואולי אפילו חלק ממשימות השלישות והרפואה.
שוב - אני לא אומר "זה מה שצריכים לעשות" אלא "זה מה שאולי יעשו". אם להסתמך על נסיון העבר של מרצ כאמצעי לחיזוי הנושאים שיהיו בקונצנזוס בעוד כמה שנים, זה לא דיון דמיוני כל כך.
|