היי כולם,
טוב זו כבר יצירה שנייה שאני מפרסם כאן...מחפש ביקורות בונות: איך זה לדעתכם ודברים לשפר.
הפעם זה כבר סיפור אמיתי, שקרה לי באופן אישי...אולי כעת הצלחתי להעביר יותר טוב את הרגש והמסר...ה"שיר" ארוך הייתי אומר לכן לא ידעתי אם להגדיר אותו כך...תנו דעתכם:

גם הניסיון לעיתים עולה כסף

אני זוכר את אותו היום
כאילו היה אתמול,
הייתי בכיתה ט'
והתחלתי איתה לצאת
היא באה אלי
ושפכה את לבה בפני,
ואני, עניתי לה בטיפשותי:
"ננסה, מה כבר יכול לקרות?"

חברה ראשונה לי היא הייתה
והיה לי איתה – קשר ממש נפלא,
שלושה שבועות, שהיו מאוד מהנים,
ומיד אחר כך - התדרדרו היחסים:
פתאום פחתה כמיהתה אלי
והשתנה יחסה כלפי
ולא הבנתי מדוע זה קרה,
כי לא עשיתי לה משהו רע.
ואכן, הבעיה הייתה אצלה,
הייתה זו היא שחשבה שאותי אהבה
ופתאום לאחר אותם שלושה שבועות
היא התחרטה,
וחשבה שבי לשחק - היא יכלה.

חודשיים שלמים ערכה ה"חקירה",
ורק לאחר שמערכת היחסים הסתיימה
קלטתי מה כאן קרה:
איך שאותי היא סובבה,
איך שאני הייתי כלי המשחק שבידה!
נפגעתי קשות,
אך התאוששתי די מהר -
חזרתי להיות ה"אני" הקודם
ורק אז התחלתי לראות
עד כמה גדולה –
הטעות שעשיתי בבחירה!

נדהמתי לשמוע מחברי -
על דברי שלא אמרתי,
על מקרים שלא קרו,
על מעשי שלא ביצעתי,
והכל, הבנתי – היה קשור בה:
היא סיפרה לחבריי,
שהיו גם חבריה ,
על אותם "אירועים" ו"מעשים":
צעקתי עליה,
דרשתי ממנה דברים,
התנהגתי ב"אגרסיביות" כפי שאומרים -
כך היא ספרה – וכך גם שמעתי
בהקלטה שהייתה - בפלאפון שלה

חשבתי על כך רבות,
ונזכרתי שאת תחום התיאטרון
היא מאוד אהבה
אולם אף פעם לא הבנתי
איך אליו היא קשורה
אך אז נפל לי האסימון:
באותו היום הבנתי
עד כמה שהיא שחקנית טובה...

הזדעזעתי מכך
אך כל שנותר לי לעשות באותם הימים
הוא להפיק לקחים
להזהיר את "קורבנותיה" הבאים
וללמוד מכך -
לפעם הבאה!