ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי or_bahalool
"לדעתי הרבה יותר מעניין לראות קונספט ורעיון ביצירה שאתה יודע שהאמן הקדיש לה מחשבה."
נכון, זה באמת יפה...אבל הרעיון בציורים אקספרסיביים ציורים מהראש ומהדמיון מעבירים לצופה מחשבה בסיגנון אחר.
אתה הצופה צריך לקחת את הציור לאן שאתה רוצה! אתה רואה מה שאתה רואה ויכול להיות שאתה תראה דברים מסויימים שאחרים לא היו שמים לב אליהם אף פעם, יכול להיות שאתה תקבל מסר מסויים מהציור שהאומן שיצר את הצירה בעצמה לא שם לב אלייה.
זה לדעתי הרבה יותר יפה, זה גם יותר טבעי כזה.
"אתה מנסה לשבור את החוקים כשאין לך מה לשבור"
וואו כמה שאני לא מנסה, אני מציייר כמו שאני מצייר כי זה הדבר היחידי שאני יודע לצייר, ככה ציירתי מהרגע הראשון, וזה מה שאני הכי אוהב...מין הסתם בנאדם שיצר סיגנון מסויים אמור לאהוב אותו אם לא הוא היה מנסה לשנות אותו :|~
"ובאשר לך- הסיגנון שלך לדעתי מזכיר סיגנון של ילדים קטנים בשל היעדר יכולות טכניות. אני לא -לא
מקבלת אמנות שהיא יותר "ילדותית", אני פשוט אקבל אותה כשהיא באה מילדים או כשהיא באה מאמן
שאני יודעת שיש לו יכולות טכניות והוא בחר בכוונה לשבור את החוקים".
רק לפי הדיבור הזה אני מבין ממך שהחשיבה שלך לגבי אומנות היא חשיבה אטומה, לא בגלל שאת חושבת שהסיגנון שלי הוא ילדותי, בכיף זה נשמע מגניב ומעניין מאוד כשמישהו בן 18 מצייר משהו שנראה ילדותי זה מעניין, אבל כשאת חושבת שזה אמור לבוא בכוונה מהאמן זה קצת מבאס.
כשזה בא בטבעיות זה הרבה יותר יפה מה לעשות אנחנו חושבים אחרת לגמריי.
לא יודע מה גורם לך לחשוב שאני לא מכיר ציירים אחרים וסיגנונות אחרים, אבל אני כן...אולי לא כמוך כי את היית בטח במגמת אומנות בביצפר ואולי גם אחרי הצהריים אבל אני מכיר הרבה אומנים אחרים גם מהתקופה שלנו, והם לרגע אחד לא גרמו לי לחשוב שג'קסון נופל מהם אדרבה הם רק הוכיחו לי עד כמה הוא שונה ופשוט לא רואה אותם ממטר.
|
קודם כל- לגבי זה שאמרת שיש לי גישה אטומה, באמת שהיא לא, אני פתוחה לרוב הסיגנונות ואני
משתדלת להרחיב את הידע שלי על הסיגנונות השונים כמה שיותר, אוליי לך היא נראית ככה כי הדעות שלנו ניפרדות, אבל לדעתי באמת שאין תיחכום כל כך רב ביצירות כמו של ג'קסון חברך הטוב.
שנית, אתה לא שמת לב שמה שכתבתי על התת מודע, כתצבתי שהוא בלתי ניפרד מהיצירה, כך שגם
מאחורי קונספטים בעלי מחשבה יש איזשהו התחברות לתת מודע , הרעיונות לא עולים סתם ולכל אחד יש אוצר ויזואלי אינדיבידואלי משלו.
לדעתי דרך הציור אפשר להיתחבר מאוד עם התת מודע ולא לתת לו רק לפרוץ, אלא גם לנסות להבין
אותו תוך כדי תהליך העבודה ולהביא אותו אל המודע.
זה ברור לי למה אתה אוהב אבסטרקטים- כי הם מאוד פתוחים, נותנים חופש רב בחשיבה עליהם וכל
אחד יכול למצוא בהם דימויים משלו. אפשר להיתווכח האם ביצירה מה שהצופה הוא חשוב או האם
המסר שהאמן מנסה להעביר הוא זה שחשוב יותר והאם הוא הצליח או נכשל בהעברת ההרגשה
שהוא רצה ליצור. (אבל אני לא מתכוונת לפתוח בדיון על זה )
אני מבינה גם את הרגש שאתה רואה באבסטרקטים, זה לא נשגב מבינתי או משהו כזה, אני מאמינה שגם לא מאחרים, זה מאוד קל כביכול לדעתי להיתחבר ליצירה כזאת, שוב, בגלל החופש שבה והדימויים שיש לכל אחד. אבל לדעתי יצירות אלה הן כלליות מידי, וכמו שכתבתי בהודעתי הראשונה, הם רק תוצאה של צורות אמורפיות, קווים וצבעים, כך שממש קשה לכוון למטרתו האמיתית של האמן אשר יצר אותם, וזה פיספוס לדעתי, כי האדם הוא חלק בלתי ניפרד מהיצירה.
אך מצד השני, אל תטען שיצירות שהן לא אבסטרקטיות לא ניתנות לפירושים רבים, כי הם כן, והם לא פחות מעניינות מאבסטרקט.
לגבי הסיגנון שלך שאמרת שאתה אוהב אותו ולא רוצה לשנות אותו- זה חשוב לאמן להיתנסות בדברים שונים, יש דברים שיוסיפו ליצירות שלך, ולדעתי היתנסות בסיגנונות ציור חדשים זה מאוד חשוב בשביל שבסופו של דבר ההתפתחות שלך לא תהיה רק למקום אחד אלא היא תהיה מגוונת ומושפעת מדברים רבים. אני בעצמי, לדוגמא, ציירתי גם קצת אבסטרקטים - תתפלא, ודברים שאני גם לא אוהבת לעשות כל כך.
ואגב, אני כרגע לומדת במגמת אמנות בבי"ס רגיל (מקיף), שזה לא לימודים אינטנסיביים מידי ואת רוב הידע שלי אני יכולה להגיד שצברתי לבד בלי מיסגרת כלשהי.
ודוגמא לך- פרוייקט של שני אמנים (בני זמננו) , חלק מהעבודות הינם נוטות לכיוון יותר אבסטרקטי וחלקן לכיוון יותר ראליסטי, ולדעתי זה לא סותר ולא נוגד את זה שאמן יעסוק בשני התחומים:
http://www.politewinter.com/
נערך לאחרונה ע"י noalina בתאריך 16-05-2007 בשעה 18:55.
|
ראשי
צ'אט
12-05-2007, 19:08
לקח לי קצת זמן אני מודה משהו כמו חודש אבל העיקר שיש תוצאה סופית ושאני מרוצה :]
מצב כלאיים
