29-05-2007, 22:11
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.05.07
הודעות: 316
|
|
|
אמ...וואי זה קצת ארוך!
רק שתהיו בעניינים אני חדשה פה...
זה תאוריית עולם שבשבועיים האחרונים התפתחה אצלי אך רק במחשבה. החלטתי לכתוב על זה...ושוב אשמח לתגובות!
אתמול במיטה בסביבות 1 בלילה עצמתי את עיני בניסיון להירדם, וראיתי את עצמי, אך ראיתי שלכל יד ולכל רגל קשור חוט, גם לצוואר.
פתאום ידי מתרוממת בלי רצוני. אני מסתכלת עליה בפליאה וברצוני להוזיז את הראש אך הוא כבול.כולי כבולה!!
פתאום ראשי מתרומם -שוב- בעזרת החוט ולמעלה אני רואה את החוטים והחוטים, החוטים מוכרים לי ואז אני רואה ש
חוט אחד זה אבי, הוא מחייך אלי את חיוכו המבוייש
חוט שני זה כל הדודים הדודות הסבתא הפולניה שלי, בעלה שהוא במקרה סבא שלי כל המשפחה המורחבת שלי שם וגם אחיי. והם מחייכים... את החיוך הדבילי שלהם שאני כל כך שונאת שמשדר "את עוד קטנה" "את לא מבינה"
חוט אחר זאת מורתי היא גם מחייכת.. כל החוטים מחייכים!! אך חיוכה של מורתי הוא חיוך מנצח. את מי היא ניצחה?!
חוט אחר הוא מנהל בה"ס הוא מחייך את חיוכו הסמכותי שכל ההורים מתים על החיוך הזה שמקרין רוגע, הכל בסדר, הכל בשליטתי..
פתאום אני מבינה את עוצמת המילה שליטה. כמה אני, אני מיטל הפשוטה והזעירה אין לי שליטה.
החוט החמישי והאחרון זה שמחזיק את צווארי למעלה זאת אימי היא מחייכת כמובן, הכל טוב הכל יפה, למה שלא נחייך?
ופתאום, פתאום היא מדברת! היא אומרת לי "כשתגדלי, תביני!"
נראה לי שאני לא צריכה לגדול בשביל להבין! אני מזמן הבנתי!! הבנתי שאני מריונטה!! אני לא שולטת על כלום ממש שאני עושה!! מי החליט שעכשיו אני אוזיז את יד ימין? או לחלופין, מי החליט שעכשיו אני אלך ללמוד? המריונטה שזאת אני יכולה למצמץ, אכן, אני יכולה לנשום, תודה!!!
נורא נורא מסקרן אותי איך החוטם זזים, מי מחליט על החוטים שמחליטים עלי אני מנסה להסתכל אך אני מבינה ששם למעלה לא עומד אדם ולא שתיים גם לא קבוצה אלא העולם...כן כן הוא! הוא החליט ומחליט הכל!!
עכשיו-עכשיו גדלתי אמא! גדלתי והבנתי כמה העולם כובל אותי הוא גם כובל אותך!!ואת אבא...ואת אבא של אבא! אני מבינה שכולנו מריונטות!! והעולם שולט בי בעזרתך, ובעזרת אבא ובעזרת מנהל בית הספר שלי והמורה שלי כולם שפוטים של העולם בדרך זו או אחרת.
כי מי אם לא העולם החליט שצריך ללמוד כדי להצליח?
מי אם לא העולם החליט שצריך להתחתן ולהוליד ילדים?
מי אם לא העולם החליט שצריך גינה מאחורי כל בית פרטי?
רק הוא. ברגע שהתעוררתי מהחלום\דמיון הזה, בכיתי. כמו שלא בכיתי מעולם. בכלל אינני טיפוס שבוכה, אך מחשבה זו ייאשה אותי.
הדבר שהכי ייאש אותי הוא שידעתי, ידעתי שאין ביכולתי לחתוך את החוטים.
מיט=)
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
