01-04-2006, 21:14
|
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
|
OK - הפתרון
היורק ירה כשהוא יושב על הגרמני - מקלעי הבראונינג 0.303 שפורקו (כנראה) מספיטפייר (המקל"פים) - הותקנו על חצובה של מקלע שוורצלוזה. שאלה בנושא מקלע זה העליתי בפורום בעבר
ובריטים מגויירים - היו שם בשפע - התמ"ת כמובן - סטן מגוייר
יחד, כמו בתיבת נח, שכבו... - ראו להלן
כתבו דף של רעות ותהילה
"המצרי" - מטוס הפיירציילד ארגוס הנ"ל נלקח שלל ממבריח חשיש מצרי שנחת עמו בנגב. היה בפלמ"ח מטוס נוסף, ולכן לזה הודבק הכינוי "המצרי"
היעד בקצה האין-סוף נפל לידי כוחותינו - כמו שלבני כבר כתב - נחל קדש כונה בפי אנשי הפלמ"ח ואדי אין סוף
לסיכום:
כוחות הפלמ"ח ניסו לכבוש את מצודת המשטרה בנבי-יושע שלוש פעמים ונחלו בשניים מן הנסיונות מפלות קשות וכואבות.
בפעם הראשונה (15.4.1948) זוהה הכוח כשהתקדם ליעדו באוטובוסים ממוגנים. אחד מהם עלה על מוקש, והפריקה נעשתה מדלת שהיתה חשופה לאש מן המצודה. בתקיפת נפל זו נפלו 4 לוחמים.
בפעם השניה (20.4.1948) תוכננה מתקפה קרקעית משולבת על המצודה. התכנון לא היה מעשי, הביצוע היה אף לקוי ממנו. דרגש שאמור היה לשמש להנחת חומר הנפץ בגובה מסויים מעל לפני הקרקע - אבד עוד בדרכו למצודה. כשל אחד רדף את משנהו, והלוחמים - במקום להשלים את משימתם - התרכזו בעיקר בחילוץ חבריהם תוך ספיגת אבידות נוספות, וגילויי גבורה עילאיים. הפעולה נכשלה כשנהרגים בה מעל ל-20 מן הלוחמים.
הקרב השלישי (15-17.5.1948) כבר תוכנן על סמך תצ"אות (למרות שלא היו משובחות) ובעקבות תקיפה מן האוויר של אנשי טייסת הגליל - שהשפיעה בעיקר פסיכולוגית על הלוחמים הערבים - שמיהרו לברוח מן המצודה.
לוחם אחד נהרג בקרב לאחר שהמצודה נפלה בידי הפלמ"ח - כאשר פגז שנורה מאזור מלכיה - חדר את חלון המצודה והרג את הלוחם שנח מן הקרב שבליל הקודם.
סה"כ נלו בקרבות 28 לוחמים, ולכן נקראת המצודה - מצודת הכ"ח.
לרובכם היא מוכרת מתג השרוול של מג"ב - אבל זה כבר סיפור אחר.
לאחר השלמת כיבוש המצודה - יצאו אנשי הפלמ"ח לאתר את גופות חבריהם שנותרו בשטח לאחר הקרב השני, ונחרדו לגלות כי רוב החללים שכבו בשטח זוגות זוגות - פצוע - וחברו שסייע לחלצו מן האש.
רוב חללי הקרב נקברו בקבר משותף בחצר המצודה. האם כתוצאה מקושי בזיהוי החללים? האם כביטוי לרעות?
ב-9 באפריל יתקיים במצודת כ"ח טקס זיכרון לחללי הקרב.
סיפור הקרב ראה אור בספר "משטרה עברית" (הסיסמא שנקבעה לזיהוי אנשי הכוח) ובימים הקרובים תופץ גירסא מעודכנת בשם "מצודת כח - רעות תחת אש".
הספר נכתב ע"י יהודה דקל - איש פלמ"ח שנטל חלק בזיהוי ואיסוף גופות חבריו, והיה לי העונג לעבוד איתו, לאסוף קטעי עיתונות מן התקופה ואף להשתתף בראיון עם משה פלד ואברהם בלטיטא.
הספר סוקר את פרוייקט הקמת הגדר הצפונית ומצודות טיגארט, הקרבות על המצודה ו"כיבוש המצודה" ע"י מג"ב בעת הקמתו.
אני יודע שאני משוחד - אבל הספר מעניין ובהחלט מצדיק קריאה!
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
