אוף, בזמן האחרון יש לי המון תחושות מעצבנות, אני מרגישה שאם אני לא אהיה שמחה אני אהיה ממש עצובה (יש רגשות באמצע, בין השתיים..)

יש לי יותר מדי רגעים שבהם מגיעות לי מחשבות לא טובות לראש, החלומות שלי גם כן אובדניים טיפה, וזאת לא אני. אני 99% מהזמן שלי שמחה, ועכשיו הכל נפול כזה.

אני עובדת ממש קשה עם עצמי כדי לסלק את המחשבות האלו, יש לי דיאלוגים בראש של עידוד עצמי, ויש לי סביבה תומכת, אבל עדיין מגיעות הדמעות האלו. המצב בבית לחוץ בגלל המחלה של אבא שלי (שהחריפה למצבים לא זוהרים במיוחד..) וכל המשפחה תומכת, כולם מסייעים.
אבל עדיין, איך אפשר לצאת מזה, מהמחשבות האלו, שאולי אתה הולך לאבד מישהו שיקר לך, שמישהו שאתה אוהב סובל, ואתה רואה את זה, כל יום.

זה מצב שבו רק הזמן יכול להגיד, אני לא יכולה לחשוב על עוד משהו שיכול אולי לעזור.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני מאחל לו בריאות מכל הלב.. לו לך ולכל המשפחה שלך


אין לי הרבה מה להגיד :/

האיחול הזה לא ממש יועיל לו כבר..

איך אפשר להתמודד עם הידיעה שיש לך כמה שבועות להפרד ממישהו? מישהו עבר דבר דומה ויכול לעזור?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יכול להיות שמדיטציה יכולה לעזור.
ניסיתי כמה פעמיים ברגעים שבהם המחשבות הסתובבו לי בראש כמו הודעות איסיקיו שיא אפשר לעצור.
קחי פסק זמן שבי בשקט במקום תעצמי עיניים ונסי לחשוב על דברים שהיית רוצה (חיוביות).
התרגיל מצויין לעידוד חשיבה חיובית

אם את רוצה להירגע מן המחשבות יש לי שיטה מצוינת עצמי עיניים שבי זקוף
כול מחשבה שעוברת לך בראש תמחקי בין אם זאת מחשבה טובה או רעה נסי לא לחשוב על כלום.
פשוט להירגע ,תתרכזי בנשימה.
תעשי זאת במשך יומיים שלושה ואני מבטיח שתרגישי בהבדל.

מקווה שעזרתי יום טוב

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

מדיטציה זה רעיון מעולה. אני אנסה, אבל לא חבל למחוק את המחשבות הטובות כשהן סוף סוף מגיעות?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אם יש לך עומס במחשבות (כפי שציינת) עדיף שבמשך 15 דקות תמצאי את השקט הפרטי שלך.
כול הרעיון הוא פשוט לנקות את המוח ממחשבות כדי שתוכלי להתרכז ולהיות ממוקדת במשך היום.

מחשבות חיוביות זה תמיד טוב ומצוין תמשיכי לחשוב מחשבות חיוביות תמיד
זה רק יוביל אותך בעתיד למקומות עוד יותר טובים.

מחשבות חיוביות זה תוצאה של תירגול
יש אנשים שמתורגלים לחשוב מחשבות שליליות

לדוגמה: "את וחברות יושבות בים.
את אומרת: "כמה כיף לשבת בים כול כך שקט ורגוע האוויר נעים ,מזג האוויר מצוין".
החברה אומרת: "כמה מעצבן החול נדבק לגוף ,אני מרגישה מלוכלכת ,בא לי הביתה".

הישמרי ממחשבות שליליות הם מדבקות ,מחשבות מציפות אותנו בחיי היום יום שלנו בכול רגע. שמחשבה שלילית נכנסת לראש תמחקי אותה ותדמיני במקומה
תמונה שאת אוהבת. על תיתני להמחשבה לגדול זה ידביק את שאר המחשבות שלך.
טפלי בבעיה שהיא קטנה וכך תחסכי לעצמך כאב ראש בעתיד.

זהו מקווה שעזרתי העצות האלא הם ממש עצות משפרות חיים.
בעזרת תירגול של כמה דקות ביום תוכלי לתת לעצמך שקט פנימי להמשך היום.

שמחתי לעזור ,אני מקווה שאביך יבריא במהרה. (אני יוסיף גם אמן לבקשה)

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

עם תמצאי פיתרון לזה אני ישמח גם לדעת אותו
הראש תמיד עובד ודיי קשה לשנות לו את הכיוון שלו.

המוח הוא שריר ברגע שתאמן אותו הוא התפקד יותר טוב.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

יעל,

קשה לקבל או לעכל את דרכם של החיים שלנו, קשה להבין את הדרך הזו שבה אנו הולכים - או לאן אנו הולכים.
אני עצמי כתבתי בעבר שחוויתי דברים דומים - כאשר אחי חלה בסרטן ונפטר מן המחלה וכשאחותי נפטרה בפתאומיות מסיבות רפואיות.

קשה עבורנו לראות אנשים קרובים לנו סובלים - ובמיוחד האנשים הרגישים יותר לסבל (כמוך, כמוני וכמו רבים כאן בפורום). אנו חשים לעתים תחושת חוסר-אונים
את לא חייבת לשמור אותה בבטן.

למען האמת, עצם העובדה שכתבת את התחושה הזו כאן מעמידה אותך בעיניי כ"גיבורה", כאחת שמתמודדת עם המצב בגבורה למרות החשש.
גיבור הוא לא אדם שניחן באומץ... אלא אדם שלמרות חששו ממשיך קדימה, שמסייע לאחרים ולעצמו - כך אני רואה אותך.

את אחת החברות הפעילות בפורום ואחת מבין אלו המסייעים כאן לאחרים. התחושה הזו כי איננו לבד, כי אין אנו צריכים לעבור הכל לבד - היא חשובה.

אנחנו כאן כולנו כדי להטות אוזן, לסייע ככל האפשר... להקשיב, להיות שותפים לרגעים טובים ולרגעים טובים פחות.


מדיטציה או "מסעות נפש עצמים" טובים פחות בעיניי... משום שיש כל כך הרבה אנשים מסביב להיתמך ולהסתייע בהם. חברים, בני משפחה, ידידים - שיכולים להדגיש עבורנו דווקא את הסיבה שאנחנו לא צריכים לעבור את הדברים לבד.

לא קל לעבור לבד את החוויות הללו. אני עצמי עברתי את החוויות שציינתי לבד, משום שלא ידעתי, לא הייתי כלל מודע לכל האנשים שמסביבי. לא הייתי צריך לעבור את הדברים האלה לבד, כשם שאת אינך צריכה לעבור דברים לבד.



לא לפחד להישבר.. לא לפחד לבכות... מותר וצריך לבכות.
בכי מביא איתו שחרור מסויים של כאב שכרגע עצור בך בפנים.

חשוב שתהיי שם בסביבת אביך, עבורו, יחד עם המשפחה הקרובה והחברים.
דווקא ברגעים האלה מתקרבים ומגלים את הצדדים שמעולם לא הכרנו, מעולם לא ידענו שקיימים במשפחה.


אחד הספרים האהובים עליי הוא "ימי שלישי עם מורי" (/מיץ' אלבום) והוא עוסק בקשר הזה המיוחד ובתקופה שאינה קלה - סוג של מסע אליו אנו צועדים כולנו בשלבים מסויימים בחיינו.


יעל, את צריכה לזכור - את אינך לבד... את מוקפת באנשים שמעריכים ומעריצים אותך ( אני אחד מהם ) ואנחנו כאן עבורך בכל דבר ועניין. אנו נשמח אם תשתפי אותנו. אם לא תחליטי לעבור את הדברים לבד... משום שאין צורך בכך כלל.




מאחל רק טוב.

http://photo.fresh.co.il

ואוו rgrg עברת די הרבה.
לא הייתי משאר שאדם יכול לעבור כאלא דברים
גם שמחת החיים שלך שמוקרנת בפורום לא הייתי בחיים מנחש שעברת כאלו דברים.
אני מצטער בשבילך זה בטח כאב עצום ,אישית אני לא יודע אם הייתי יכול לסבול כאב
כזה של איבוד אח ואחות (אני מקווה שגם לא הצטרך).
אתה אדם בעל אופי חזק ,מאנשים כמוך צריך לשאוף השראה בזמנים קשים.
אני מאחל שאתה וכול שאר הפורום ועם ישראל לא ידע עוד צער.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

תודה רבה על הכל. אני לא עוברת את זה לבד, יש לי את החברות שלי ואת המשפחה שלי, שתומכת כ"כ.

לא עוברת את זה לבד, אבל בכל זאת אני צריכה גם חלק קטן להתמודד לבד. אני אאמץ את הרעיון של מקס, ואני מודה לך (לשניכם) מאוד על התמיכה, היא בהחלט עודדה אותי (rgrg, אתה צריך ללכת לער""ן..)

תודה רבה לכלכם, באמת, אבא שלי לא יבריא, זה חלק מהעניין, שצריך להפרד. אלו המחשבות שכואבות לי כ"כ.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני יכול להמליץ לך על מסגרת כלשהי. אני מצאתי אחלה של מסגרת בקורס הכנה לצה"ל.
זה גורם לי לכמה שעות ביום לשכוח מהמצב (גם אם הוא קשה וגם אם הוא קל).
תנסי למצוא לעצמך משהו להעסיק את עצמך קצת ביום יום וזה יגרום לך לשכוח קצת מהמחשבות הטורדניות האלה.
בקשר למחשבות האלו עצמן - אי אפשר לעזור כל כך, אולי פסיכולוג יכול לעזור אבל אני בטוח שמתישהו הן יחלפו.
בהצלחה.

יעל, תשמעי... קודם כל אני רוצה לאחל לאבא שלך רק בריאות. אני לא יודע למה את אומרת שזה כבר "לא יעזור", אני מניח שאת יודעת משהו שאנחנו לא, אבל בכל מקרה - אף פעם לא לאבד תקווה.
אני אף פעם לא עברתי דבר כזה, כך שאני אולי לא האדם הנכון לייעץ לך איך להתמודד... אבל אני חושב שזאת התקופה לבלות המון זמן עם המשפחה שלך, בייחוד עם אבא שלך.
תהיי חזקה.

ונכון שאם אני אשים בננה רוקדת זה קצת ישפר לך את המצברוח ? שווה לנסות !

הרופאים אומרים שזה עניין של כמה שבועות, לכן אני אומרת את זה.


וכן, הבננה בהחלט גרמה לי לחייך, תודה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

את יודעת מה כתוב על חלק מהחלוצות של מסיימי מסלול .."זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.." (במובן החיובי של הדבר !)

להתעלם מהמציאות זה טפשי.
לקחת אותה מידי קשה זה גם קצת לא בריא..

יש לי הרבה להגיד לך..אבל אני באמת קצר בזמן..

אם זה היה תלוי בי..הייתי נותן לו שנה מהחיים שלי. ולו רק בגלל כמה שאת טובת לב.

אני דתי, מאמין. אשתדל להתפלל בשבילו. מקווה שאלוקים יקציב לו קצת יותר מכמה שבועות. ולו רק בגלל הנשמה הטובה שלך.
ממילא אין לי הרבה מה לעשות.

יש לי משהו להגיד לך..הוא קצת כואב(ויש יגידו טיפשי) אבל לפעמים כך אני רואה את החיים.
כשלקרוב שלי קורה משהו או כמעט קורה משהו..אני אומר לעצמי וואלה אלוקים קח את זה ממנו ותן את זה לי.
ואז קורה לי משהו ואני נהרס ואני מקלל וכל הטקס.
אז אני אומר לעצמי יש דברים שקורים לאנשים מסויימים ולא לאחרים. כי אולי רק הם יכולים לקבל את זה, אנחנו לא.
גם אצלך, אם חלילה חלילה וחס יקרה כזה דבר, אני בטוח שבמקרה דנן זה ודאי דוגמא טובה.
אם זה חלילה היה קורה אצלי ואצלך אותו דבר..אני כנראה הייתי כבר חצי מת אם לא מת..את לעומת זאת עדיין חייה נושמת בועטת ולא רק זה..את גם עוזרת ותומכת.
את בחורה עם לב זהב, מרגישה פה בפורום את כולם. תומכת עוזרת ומסייעת. ועם כל הבעיות שלך את מתמודדת כמו שצריך, ולכן אני בטוח שגם עם זה תתמודדי טוב.

ליבי ליבי איתך.

ואני לא אומר מילות נחמה מכיוון שכל עוד זה לא קרה, זה לא קרה מבחינתי.

אם את צריכה משהו, כולנו פה בשבילך. אפילו אם זה

תודה רבה, באמת תודה רבה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

בואי נגיד שהלוואי והייתה לזה "תרופת קסם"... לצערנו צריכים להתמודד עם הכל... מה שכן כל אחד מאיתנו מתמודד עם זה בצורה שונה... בגדול... איבדתי את המשפחה היחידה שלי - את אחי (ז"ל) הוא היה זה שגידל אותי וכן... לא ידעתי איך להתמודד עם כל זה גם לא היה מי שיכוון אותי... אני יודעת מה המשמעות של סביבה תומכת במצבים כאלה... אני מקנאה בך כי לי לא היה את זה!!! מה שכן... תנצלי את הזמן להיות איתו אין מה להגיד במצב כזה נשמה רק שאני פה בשבילך תמיד!!! שולחת חיבוק ונשיקה... :-*

טוב, היום בלילה נפטר אבא שלי (אגב, יום הנישואים שלו ושל אמא)
השלמתי פחות או יותר עם המוות.

תודה על התמיכה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

בובה... אני מצטערת... אני יודעת שלא משנה מה כל אחד מאיתנו יגיד... זה לא יעזור!!
אני מקווה שתמצאי את הכוחות להמשיך מפה בדרך הכי טובה שיכולה להיות.. את התמיכה יש לך ואם לא... אנחנו פה(יש פה הרבה אנשים שיסכימו איתי...) אנחנו אוהבים אותך מאוד נשמה!!

מצטער לשמוע, אם תרצי עזרה כל שהיא או גב תומך בכל זמן שהוא אני פה...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=318895