פתאום הכל משתנה לי.
אמא שלי במשך השנה האחרונה חשבה לעבור לשנה לירושליים, עכשיו, אחרי שאבא שלי נפטר. הבית שלי הוא בית גדול, עם גינה גדולה (יישוב קהילתי) הכל כמעט נעשה ע"י אבא. עכשיו כשרק אמא שלי ואני נשארנו (האחים שלי כבר גדולים) הבית טיפה גדול עלינו, עם כל התחזוקה והמטען הרגשי.

כנראה בשנה הבאה נעבור לשנתיים לירושליים, אני אנסה להתקבל לביה"ס לאמנויות (לכן זה הפך לשנתיים, עד י"ב), נשכור דירה.


אני מתרגשת נורא, לעבור למקום חדש והפוך מהמקום בו גדלתי 17 שנה.. להכיר חברים חדשים. ביה"ס. בל זה גם מפחיד, פתאום המצב המשפחתי השתנה, המקום ישתנה, החברים שלי יהיו מאוד רחוקים ממני.. טוב מול רע.

זה נורא מפחיד שכל העולם שלך מתהפך פתאום, כל מה שחשבת שלעולם לא ישתנה..

אני אפילו לא יודעת מה אני מצפה לשמוע מכם, אולי סתם לפרוק..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

מאחל המון בהצלחה עם המעבר עם כמה שזה קשה במקרה שלך.. ואם את צריכה משהו בירושלים אני כאן לייעץ

ירושלים זאת עיר ממש טובה, ובכלל כשתתקבלי לאומנויות אז תראי שהאנשים שם ממש סבבה, זה בה"ס טוב! והאווירה המקבלת והישנה של העיר עושה תמיד טוב.. גם כשהמצב ממש גרוע.


אומנם המעבר שלכם מלא במטענים קשים אבל תראי שיהיה בסדר.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

את מכירה את ביה"ס שמה? יש שניים שאנחנו חושבים עליהם.


מה שמפחיד אותי זה המעבר מקהילה מוכרת ובועתית לעבור לעיר גדולה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ירושלמית.. אחותי למדה באומנויות ואל תפחדי מירושלים, זה מקום טוב, רק צריך להתרגל וזה בטוח יקרה מהר.


את בטח מתלבטת בין אומנויות לבין האקדמיה למוזיקה.. <אם את חושבת על בתי ספר שנוגעים בתחומים האלה>, וירושלים לא כ"כ גדולה, תוך רבע שעה כבר חרשת את העיר וראית את כל אותם פרצופים מוכרים

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הולי וירושלים לא כ"כ גדולה, תוך רבע שעה כבר חרשת את העיר וראית את כל אותם פרצופים מוכרים

ירושלים העיר הגדולה ביותר במדינה.
אז לא הייתי אומר שהיא "לא כל כך גדולה".

P:

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

מבחינת מרחב - כן, אבל חייבים לגור כאן כדי להבין.. <אלא אם כן נדפקת בקרית יובל, מעלה אדומים או מבשרת >.

ממש אין ממה לחשוש.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

מה יש למעלה אדומים בדיוק?!?!

מקום גרוע!! הנוער שם על הפנים <בלשון המעטה>, ה"קניון" עלוב.. ומה לא? חוץ מצמחיה אין שם שום דבר יפה.. אולי האוכלוסיה המבוגרת קצת יותר על רמה אבל הנוער ממש לא, מקום זוועתי <וזה בלי להזכיר את האוטובוסים המעטים והעובדה שזה רחוק וקשה למי שאין רכב>.

עידן בוא תמיד

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

חחחח תודה

אני בתור אחד שעבר הרבה פעמים ממקום למקום, יודע שבהתחלה זה קשה, אבל תמיד מסתגלים ומוצאים חברים חדשים (:

חשוב מאוד שתשמרי על קשר עם החברים הנוכחים שלך, אם זה במסנג'ר/אייסיקיו או סתם בטלפון.

שוב, בהצלחה!!!

אין ספק שזה לא מעבר דירה רגיל,
זה מעבר לעיר גדולה, למשהו זר לך.

אבל כמו כל דבר בחיים, מתרגלים לזה.
ובאמת אחרי זמן מה אני מאמין שאת תאהבי את ירושלים P:

בהצלחה (:

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

נשמהההה
דבר ראשון... בהצלחה... אני מאמינה שלאט לאט תתרגלי לירושלים...!

דבר שני גם אני מירושלים... אם תצטרכי משו.... - תמיד!!!!

אוהבת אותך המוןןןן!!!

מאחל לך המון הצלחה עם המעבר דירה
כותב לך פה אחד שעבר הרבה מאוד פעמים מעיר גדולה לישוב קטן ואז לעיר קטנה ושוב לעיר גדולה ובשנה הבאה אני עובר דירה שוב (אבל באותה עיר)
וגם למדתי סה"כ ב-5 בתי ספר ואני רק בכיתה ז'

מעבר דירה זה דבר לא קל אבל במידה מסויומת זה מאוד כיף , האריזה והפתיחה של הקרטונים
כמו שדרגון אמר מעליי חשוב מאוד לשמור על קשר עם החברים מהעיר הקודמת ו.....בהצלחה !

אבל זה 17 שנים במקום בועתי, עם אבא, חברים, סביבה תומכת ושקט..

אני ממש מתרגשת על המחשבה של מקום חדש, עיצוב חדר אבל אני כ"כ קשורה לבית שלי.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

זה בסדר להתרגש,

דברים מרגשים אותנו כאשר הם באים אלינו בהפתעה או לא בהפתעה והם דברים שישפיעו עלינו על המשך דרכינו, ישפיעו על השגרה באופן שונה מהרגיל.

"כדברי הזקנים: החלטות יש לקבל במהלך פרק של שבע נשימות. עניין של נחישות, ושל האומץ לפרוץ אל העבר האחר".

(לקוח מסרט גוסט דוג: דרכו של הסמוראי, כן, אני מושפע קצת )

העיקר שהציטוט נשמע חכם , אבל ברצינות, כאשר מקבלים את ההחלטה, צריך לחשוב היטב עליה להיות נחוש בה ולקבל אומץ לגרום להחלטה\שינוי להתבצע, רק לא הבנתי מה זה השבע נשימות, מה זה קשור?

ובהצלחה פאקטשלי.

כמו שאמרו מעליי , זה בסדר להתרגש

קשה מאוד לעזוב מקום ותמיד יהיו געגועים אבל אולי תצליחי יותר במקום אחר , אולי יהיו לך בירושלים יותר חברים וגם תמיד יהיו לך את החברים מהמקום הקודם , גם מהמעבר יצאו דברים טובים

בתור מישהו שגר 18 שנה ביישוב קהילתי ואז עבר לעיר(מודיעין), זה תהליך מאוד מאוד קשה, וצריך הרבה תמיכה מהסביבה, וגם פתיחות לסביבה בשביל לתת לה לקבל אותך.

אתה גר במקום שאתה מכיר כל פינה, ואתה עובר למקום המוני גדול ורועש . אתה גדל באווירה חברתית מאוד אינטנסיבית כלומר חברים מילדות, כל הזמן אחד אצל השני כמו אחים, ופתאום אתה עובר למקום שאתה לא מכיר בו אנשים כמעט. סוג החבר'ה שונה לחלוטין מיישוב לעיר. בקיצור זה תהליך מאוד מורכב, וצריך להשקיע בשביל להגיע לתוצאות, לא יודע מה היה קורה לי אם החברה שלי לא היתה כ"כ תומכת..

מצד שני זה יכול להביא להתפתחויות מאוד חיוביות. אולי זה טוב קצת להתנתק מהבית שמשדר אובדן ולעבור למקום חדש ויפה עם אנשים חדשים.. קיצר צריך להשקיע, ממש להשקיע.. שיהיה הרבה בהצלחה!

בכל סוף יש התחלה.

מאחל לך הצלחה במקום החדש, תהפכי לירושלמית (כמוני)

אחרי הכל, תחשבי שתכירי פי 2 אנשים ואל תשכחי את החברים הקודמים שלך



בהצחלה...

זה לא קצת מהיר מידי?

לא מזמן בכלל אבא שלך נפטר. למה כבר לעזוב?

לא מבין אנשים ומוות של קרובים, איך אתם יכולים להתנתק כ"כ מהר מכל הקשור ליצור החי שאיבדתם. לי אישיתי זה בדיוק ההפך. (מניסיון)

R.I.P.

אני מכירה מקרוב בחור שמס' שבועות לאחר פטירת אביו, הוא ואימו עברו דירה .
הם הרגישו שאין יותר מה שמחבר אותם למקום הפיזי ההוא ושאת הזכרונות הם יכולים לקחת איתם לכל מקום בו יהיו .

כן, זה מהיר


אבל מאיפה הגעת למסקנה שאנחנו מתנתקים ממנו לגמרי? הבית נשאר שלנו, אנחנו אפילו לא משכירים אותו. רק המחשבה שזרים יגורו בו עושה לי רע. בחופשים וסופי שבוע אנחנו נחזור אליו, אז הוא לא 'נמחק'.

הבית גדול מאוד בשביל 2 נפשות והתחזוקה גם נורא קשה. שנתיים ואז אנחנו חוזרים לכאן בחזרה.


(אז למה זה מפחיד אותי אם כך? כי זה שינוי מאוד חד ומהיר מהחיים שהייתי רגילה אליהם..)

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

פשוט כל הרעיון שרק בגלל שהוא עכשיו נפטר אז עוברים מיד כדי "להתנתק" איכשהו מכל העניין. לא אמרתי שאתם לא מתגעגעים חס וחלילה או שזה באמת מה שאתם מנסים לעשות (להתנתק) אבל ככה זה נראה לי - מעבר מהצפון לירושליים עקב מותו זה נראה דיי..אממ..קיצוני.

אבל אני מאחל לך רק טוב, שלא תחשבי אחרת.

R.I.P.

אנחנו לא מתנתקים. שוב, זה מעבר של שנתיים בלבד (בגלל ביה"ס לאמנויות) הבית נשאר שלנו ואנחנו לנבוא לצפון בחופשים, כדרך קבע.

הסיבה למעבר היא בגלל שאמא שלי נורא רצתה לגור טיפה בי-ם והבית גדול עלינו, בתום השנתיים, נחזור כי זה הבית שלנו ואין מצב שמשפחה אחרת תגור בו.. אני לא מסוגלת להתנתק נהבית הזה בגלל שהוא 'אבא'

המילה היא לא 'התנתקות' אלא 'התנסות', לנסות משהו חדש, כשבכל רגע נתון יש לנו אפשרות לחזור חזרה.



ותודה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אין ממה לפחד גם אני עברתי דירה בזמן האחרון לקרית אתא מחיפה לא רחוק כמוך אבל עדיין מעבר זה לא היה נורא יש לי חברים חדשים ביקרתי מקומות חדשים .
אולי המעבר שלך יותר קשה קצת בגלל שאת בבית ספר והמטען הרגשי שכולל עם זה אבל את תראי היה לך חברות חדשות בית ספר חדש שאולי תאוהבי יותר, מקומות חדשים, מועדונים וכו..
נ.ב.
יש לי שאלה לא קשורה כולכך למה דווקא ירושלים ולא עיר אחרת כמו תל אביב או חיפה וכו...?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=10%2F8%2F2005&end_date=10%2F8%2F2008]

ירושליים כי זאת עיר שאמא שלי נורא אוהבת, שנה שעברה היינו בסוף שבוע בעיר ואמא התאהבה בה נורא.

(חוץ מזה, תל אביב זה טיפה מגעיל, עם כל היופי שבה ולמה חיפה כשיש את היישוב שלי?)


אולי יהיו לי חברים חדשים, אבל אין סיכוי שאני אוהב אותם יותר.. אולי כמו, אבל לא יותר

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

שינויים הם תמיד מפחידים, אך בד בבד- מרגשים ומלהיבים .
אני יכולה להבין את הצורך שלכם לעבור ואני חושבת שהבחירה בירושלים הייתה טובה (אפשר להגדיר אותי כחצי ירושלמית ומכירה רק פסיק ממנה, אבל זו עיר חמודה ונראית לי אחלה למגורים בה) .
עצם זה שתתנתקו מהמקום פיזית, לא אומר שתתנתקו גם מזכר אביך, אותו את יכולה לשאת בלבך לכל מקום אליו תלכי .

בנוגע לבית ספר לאמנויות - אל תוותרי על זה בשום מחיר, לי הייתה הזדמנות בדיוק בגילך לעבור לבית ספר אחר עם מגמת מחול ולבסוף בחרתי שלא מסיבות שלא ברורות לי כרגע וטומנות בחובן הרבה צער וחרטה; אז אל תחזרי על הטעויות שלי...

אני משתתפת בצערך ושולחת לך חיבוקי עידוד גדולים !
רחלי .

אני חושב שאולי השינוי הזה בריא לכם ע"מ לא לשקוע בדכאון או בשאר מרעין בישין...

בכל מקרה המעבר מן הכפר אל העיר ועוד אל ירושלים אכן שינוי די מהותי...
אבל כמו לכל דבר לירושלים יש יתרונות-לדעתי יתרונות רבים.
אני אישית ירושלמי, וממש אוהב אותה.
אומנם אין מרחבים כמו בישוב קהילתי, ואין כ"כ הרבה ירוק ואין את הקבוצה של ה20 איש שכולם מכירים את כולם.
אבל כן יש אוכלוסיה נהדרת ברובה. אנשים עוזרים אחד לשני. יש אוכלוסיה מגוונת וניתן להכיר המוווןן אנשים חדשים.
יש אופציות רבות כמעט בכל תחומים...עבודה, לימודים, מגורים, חברים ועוד.
יש כמובן את הגאווה הירושלמית(זה יבוא עם הזמן..) יש קצת מקום לתייר..והכי חשוב כמובן.. שיש שווארמיות וסאביחיות משובחות..
ואם את מאמינה..יש גם את הכותל..מקום נהדר.(האמת..גם אם את לא מאמינה)

ויחסית ליישוב יש כמעט הכל ..(טוב נו, חוץ משקט)

אני מאחל לך שהמעבר יהיה רק לטובה ויעזור לך הכל התחומים.

וכמובן אם את צריכה משהו..אני מאד אשמח לעזור. ולא רק וירטואלית.

בהצלחה ושבוע נהדר !

גם אני עברתי מבית גדול במושב, שבו גרתי 15 שנה, לתל אביב בגלל שהבית היה יותר מידי אחרי שההורים שלי התגרשו.

ואני יכול להגיד לך שבירושלים יש מקומות עם אחלה אוכלוסיה.

וחוץ מזה.. כדאי לגוון קצת, לא? =)

נו, גם אני גר בירושלים... אל תפחדי, לא ננשך אותך

תבואי, נעשה לך יום "סיור" שכזה.

חח.. תודה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

עדכון!

התחלנו לחפש דירה, ליצור קשר עם ביה"ס, לדבר עם המפקח על י-ם והבנו שהמעבר יהיה לאו דווקא חיובי, לכן, ניסע לחודש לי-ם במקום, בחופש הגדול, ככה שבכל זאת לא ירדנו לגמרי מהרעיון.

תודה רבה על כל התמיכה, היא גרמה לי אפילו להיות טיפה מאוכזבת מכך שבסוף לא נעשה את זה

וערב טוב

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני בטוח לגמרי שתעברי גם את זה ותסתדרי מצויין בהצלחה במה שלא תחליטו לעשות בסוף!

בברכה, נעם בריקמן

noam906@walla.co.il

ולא יודע אם זה יעזור אבל.....
אני תמיד אוהב לקחת סיכונים ולעבור שינויים בחיים....הסכנה שאנחנו עומדים בפניה לפעמים (והיא לא חייבת להיות סכנה של ממש) מביאה לנו הרגשה של כיף של ניצחון, הרגשה טובה כזאת, כשאנחנו מצליחים לעבור אותה ולהתגבר עליה (ככה אני רואה את זה לפחות).....
אז אני מציע לך להסתכל על זה בתור אתגר - המעבר של מקום המגורים, וההתמודדות עם כל הקשיים - תחשבי על זה, אחרי שתעברי את זה את תחושי הרבה גאווה לא?
ואני מאמין, שאם תסתכלי על זה בתור אתגר - אין סיבה שלא תצליחי....כי אחרי הכל - את תעשי הכל כדי להוכיח לעצמך שאת מסוגלת להתמודד עם דברים לא?

בקיצור...לדעתי, את צריכה להציב לעצמך עובדה: את מסוגלת להתמודד עם הקשיים הללו. אחרי שעשית את זה לומר לעצמך - "אני לא מתכוונת לאכזב את עצמי בקטע הזה כי אני יודעת שאני מסוגלת לזה"

מקווה שעזרתי