10-06-2007, 21:19
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
תודה לכולכם
האמת, אני מסכימה עם כולכם. אני כן התנצלתי בפניה. זה פשוט התפרץ מצידה היום בבוקר. אתמול היא הראתה כאילו הכל בסדר ואף אחד מאיתנו לא ידע שהיא צוברת בבטן. רק היום בבוקר זה התפרץ ובעת הריב התנצלתי בפניה שוב ושוב. ביקשתי סליחה שוב ושוב וניסיתי להסביר לה שבאמת לא התכוונתי לפגוע בה. זה חשוב לבקש סליחה בעת ריב, אפילו אם היא לא קיבלה את זה בעת הריב, אבל היא תזכור את זה אח"כ. ועוד יותר חשוב זה לסתור אותה. להזכיר לה שעשינו גם דברים יפים עבורה. שלא כל העולם שחור וקודר. להתנגד, לעצור את הר הגעש.
תמיד הבעת דיעה שונה הוא הקש ששובר את גב הגמל ואז מתפרץ כל הכאבים שהיא צוברת בבטן. אני מנסה תמיד לשמח אותה ולתת לה להרגיש שהיא מוערכת ואהובה לפחות מצידי. אבל יש דברים שתלויים רק בה, ואת זה אני לא יכולה לעשות בשבילה. ולכן, כמו שאמר נתנאל, עדיף להיות חכמה מאשר צודקת. אני לא יכולה לרפא את הפצעים שהיא עצמה צריכה לרפא. אני לא צרכיה לזרות מלח או לעורר אותם.
מצד שני, אמיר, אתה צודק - זה שאני צוברת בבטן ורותחת מבפנים זה כן מתפרץ, רק לא עליה. על אחרים או עלי - עצמי. כמו שאמרתי גם אני כמוה, אולי בגלל שזו הדרך שקלטתי מאז הייתי פעוטה וזה נטבע בי. אני אישית מנסה להתגבר על זה ולשפר את עצמי ולהבין, במילותיה של חיה_בשבילך (אני לא זוכרת אם קוראים לך מעיין או חיה, סליחה), להפנים, שיש מיליון דיעות וצריך לקבל את זה ולא להעלב. הדרך שלי להתגבר ולנסות לשפר את עצמי היא דווקא דרך הפורומים. לא תמיד מקבלים את הדיעות שלי, וחלקן, ניראות לפעמים מאוד משונות, מוזרות, והתגובות בהתאם. אז אני מאוד מנסה לקבל את זה, להבין את הצד השני. זו התחלה טובה בשבילי. בקשרים אישיים אני מאוד מנסה לא להיכנס לריבים, לא לדרוך על ביצים, וכן, אני יודעת שזה לא טוב. ריב הוא בשבילי משהו כמו סוף העולם. אחרי זה אני יכולה להיות ברוגז שנים, לא לחזור לדבר עם הבנאדם לעולם. זה ממש ממש לא טוב. דרך הפורומים אני מנסה לשפר את התקשורת הבינאישית שלי עם אנשים. מנסה להפנים שזה עובר, שיש אפשרות לנסות לפייס, לשכוח, אולי אפילו לסלוח.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|