11-02-2005, 21:47
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
גם כמה ממנהיגי ישראל
(להבדיל אלף אלפי הבדלות) עסקו בהרג, גם של חפים מפשע, לפני שעברו לנהל מדינה דמוקרטית. גם חלק מההחלטות העכשוויות של מנהיגי מדינה (למשל - הוראה ל"חיסול ממוקד" תוך ידיעה שחפים מפשע יפגעו) נראות בעיני הצד השני כפעולות רצח.
אני כועס עליך על שאתה מחייב אותי להגיד את זה, אבל "שלום עושים עם אויבים", וחוששני שאין בצד השני מנהיגים שעסקו בסריגה אומנותית בזמן המאבק של עמם לחירות (או לפחות - מה שהם רואים כחירות).
לגבי רוצחים, כפי שכתבתי כאן מאות פעמים, אני בעד עונש מוות אחרי משפט זריז.
לא רק לרוצחים במו ידיהם, גם למי ששלח אותם, למי שסייע להם, למי שמימן אותם, ולמי שלא הסגיר אותם למרות שהיתה לו ידיעה ברורה שכך ימנע רצח חפים מפשע. אני גם בעד הריסת כפר/שכונה שממנו יצא מתאבד/קסאם - כאשר תג המחיר הזה מוגדר מראש.
דא עקא שמדינת ישראל חושבת אחרת והחליטה לאסור לתקופות ארוכות את מי שלא יצא לה להרוג, ועכשיו כולנו משלמים את מחיר הקייטנה הזאת לשארית חייהם.
עכשיו נשאר לי רק לשאול: האם יש איזשהו ערך למפלצות האדם הללו?! מסתבר שיש.
האם אתה מוכן לשחרר את סמיר קונטר תמורת החזרתו בשלום של רון ארד? ותמורת גופתו? ותמורת מידע אמין על גורלו?
האם אתה מוכן לשחרר רוצח על רקע לאומני תמורת הצלת חייהם הוודאית של אחרים? ותמורת הסיכוי הסביר להצלת חיים?
מה שווה בעיניך יותר: שמי שרצח לפני 30 שנה יסיים את חייו (עוד עשור) בכלא על חשבונך - או שתקבל תמורת עשור זקנתו את חייו של חייל ואת גפיהם של שני ילדים שלא יפצעו?
כל שאני טוען בשאלות הללו הוא שלא מדובר במפסק כן/לא, שחור/לבן, אלא בסקלה של שיקולים לאור המצב הנוכחי, כאשר תועלת גדולה + נסיון חיובי ואמון גוררים אותי לכיוון הוותרני, בעוד תועלת פוטנציאלית נמוכה + נסיון שלילי גוררים אותי לכיוון העמדה השוללת ויתורים.
אני לא מאמין בכניעה לחוטפים במו"מ, במתן פרס על סחיטה באיומים, ואפילו לא בהשארת רוצחים להזדקן בקייטנת השב"ס, אבל לצערי המדינה הזאת כן מאמינה בכך, ועכשיו נשאר לי לשקול כל מקרה לגופו.
הבעיה שלי אינה עם הויתורים שמדינת ישראל עושה, אלא עם העובדה שאין תג מחיר קטלני על כל הפרה של תנאי הויתור. מדוע אם כך אני סבור שיש לשקול בחיוב שחרור מחבלים "עם דם על הידיים"?! מכיוון שלדעתי עונש המאסר ממילא אינו ממלא את תפקידו בהרתעה, ומכיוון שגישתי הגורסת כי יש לקטול את כל המעורבים בפעילות טרוריסטית נגדנו לא התקבלה, אני מקווה שנשיג לפחות הטבה פוטנציאלית (מה גם שרוצח שיחזור לסייע לרצח בחוץ - מה שלא ממש רלוונטי לקשישים הללו - אפשר לפחות, סוף סוף, לחסל). האם אשחרר רוצח שנתפס אתמול תמורת סיכוי קלוש ששיחרורו ימנע פיגוע למשך שבוע? לא; אני ממקם את הסכמתי בנקודה בה הסיכוי שירצח שוב קטן יותר והסבירות שימנע הרג נוסף גדולה יותר.
אני מאמין שאנחנו חלוקים רק על הנקודה המדויקת על הסקלה (או שמא - השטח מעבר לעקומת הגרף) שלגביהם השחרור "משתלם", ולא על העיקרון.
|