מישהו יכול להביא לי את פקודות מטכל לגבי חייל אשר מסרב פקודה בזמן קרב, סירוב הסתערות או משהו בסגנון?

אני מחפש את הפקודה עצמה.

שמעתי שיש הוראה שאפשר לירות בחייל אשר אינו מסתער בקרב, רציתי לאמת\לסתור את טענה זו.

תודה,

יש אנשים שפשוט אי אפשר להאמין להם כשהם אומרים לך "בוקר טוב".

בלי להכיר את ההוראה אני כבר יגיד לך שזה חירטוט אחד גדול, אם חייל מסרב להסתער, אני לא יודע מה יהיה העונש שלו, אבל ירי עליו, זה בטוח לא יקרה, אם חייל לא יסתער איתי שישאר מאחורה, אבל לירות בו, זה בחיים לא יקרה.

מה שכןף ההוראה היחידה שיש בסגנון של ירי על כוחותינו, זה במקרה שנחטף חייל, ההוראה היא לירות על החוטפים ולנסות להוריד אותם גם בסכנה של פגיעה בחייל הנחטף, וגם אם זה יהרוג אותו. עדיף שהוא יפצע / ימות מאשר שיחטפו אותו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=30/7/2006&end_date=30/7/2009&-=.jpg]

אוכלים חרא. נושמים אבק. חושבים גריז. יוצאים זבל. ישנים בעמידה. נלחמים בישיבה.
אם יש לך ביצים, בוא לשיריון.

סרט מומלץ when trumpets fade
מתאר את הקרב על הבליטה במלחמת העולם השניה

קבוצת לוחמים נשלחת לחסל סוללת תותחים שמפגיזה את הגדוד שלהם ,עם הם לא יצליחו כל הגדוד שלהם ימות
בשלב מסוים בהתקפה אחד החיילים בורח והמפקד חושש שכול הכיתה שלו גם תברח .




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הוא לוחץ על מוט קטן לצידו של הקנה. ולמרות הירי לכאורה כל האפארץ' שם לא זז מהרתע והיד שלו נותרת שלמה.

אם אני זוכר נכונה, הרעיון הוא למשוך בחוט המחובר למוט הקטן ולא לסכן את האצבעות בקרבה כזאת לתותח יורה.

ציטוט:

לפי סעיף 21 (7) בחוק השיפוט הצבאי, רשאי בית דין צבאי להטיל במסגרת סמכותו עונש מוות. לפי סעיף 43 יכול בית הדין לגזור גזר דין מוות על חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב או מסר לו מידע ובלבד שמעשה כזה נעשה בתקופת לחימה. לפי סעיף 493 (א) לחוק זה עונש המוות יבוצע בירייה.

סירוב בעת הסתערות יכול להתפרש כבגידה או עזיבת המערכה. אני מתאר לעצמי שאם יקרה מקרה, הוא יקרה רק בתנאים קיצוניים (חיל של צה"ל שמתחיל לרסס את חבריו).

If you sit, sit. If you walk, walk. Don't dawdle

שבית דין שדה שפט ודן למוות חייל על משהו כזה והוציאו אותו להורג , אני לא זוכר את שמו אבל מישהו בפורום בטח זוכר...

NZSAS

מאיר טוביאנסקי שמו. היה סרן והואשם בריגול ובבגידה. מאוחר יותר זוכה מכל אשמה ומפקד בית הדין שלו (איסר בארי אאל"ט) הורשע בהריגה, אבל קיבל עונש ממש מגוחך.

"Saying java is nice because it works on all platforms is like saying anal sex is nice because it works on all genders".

רוצה להצטרף??

אנ'לא מכיר פקודות , אבל מקרים יש - ולא צריך להרחיק יותר מדי :

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=52955

A friend in need - is a friend indeed

אירוני משהו שהוא רואיין דווקא ע"י אביחי בקר.

בכל מקרה, אני מכיר את אותו האירוע אבל בשם אחר....

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

משנה תורה/שופטים/הלכות מלכים ומלחמות/פרק ז/הלכה ו

"ומעמידין מאחורי כל מערכה ומערכה, שוטרים חזקים ועזים, וכשילין של ברזל בידיהם. וכל המבקש לחזור מן המלחמה - הרשות בידן לחתוך את שוקיו, שתחילת נפילה - ניסה."

תודה

זכויות ל- RedBlossom

זה כתוב בעברית. איזה חלק לא הבנת השוטרים, מוטות הברזל או המכות לשוק ? מותר בזמן מלחמה להעמיד בריונים אשר יכסחו את מי שמבקש לברוח, זה ברור יותר ?

כפי שכבר משתמע מכמה תשובות כאן, בצה"ל אין פקודה או הוראה שמתירה לירות בחייל המסרב להילחם, זה אכן היה נהוג בצבאות מסויימים בהיסטוריה ואנחנו ממש לא רוצים להיות שם.

העונש על בגידה או סירוב פקודה בזמן מלחמה יכול להיות גזר דין מוות, זה לא בוצע מעולם במדינת ישראל, זה קרה לא מעט פעמים לפני קום במדינה, בעיקר ע"י המחתרות שהוציאו להורג מי שנחשד כמשתף פעולה.

בשורה התחתונה, לקום ולהסתער היא פעולה המנוגדת לאינסטינקט הבסיסי של "שמירה על חיי", מה שגורם לך לקום ולהסתער הוא בראש ובראשונה החברים ("הם יפגעו אם אני לא אקום"), במקום השני עומד הכבוד העצמי ("מה יגידו עלי"), ורק אחריו נמצאים הפטריוטיות והשמירה על המולדת.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 בשורה התחתונה, לקום ולהסתער הוא מנוגד לאינסטינקט האנושי של "שמירה על חיי", מה שגורם לך לקום ולהסתער הוא בראש ובראשונה החברים, הם יפגעו אם אני לא אקום, במקום השני עומד הכבוד העצמי, ורק אחריו נמצאים הפטריוטיות והשמירה על המולדת.

נעשו המון מחקרים בנושא וקשה להגיד שיש תשובה מוגדרת בנושא, הגורמים שציינת הם רק חלק מהכלל.

בכל מקרה, העובדה שזה מנוגד לטבע האנושי זה ידוע, אבל זה לא טענה שפותרת את ה"סרבנים" מעונש, בנאדם שסירב להסתער עם חברים שלו צריך להיענש בצורה חמורה וייצוגית ולא צריך להסתפק בתקווה שהוא יתבשל במיץ של עצמו כל החיים על כך שבאשמתו חברים שלו מתים, לא בטוח שאיכפת לו כ"כ.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

זה הרבה יותר פשוט

מדובר באינסטינקט שמכונה "הילחם או ברח",במצב שהמוח מגדיר כסכנה הגוף מתמלא ממריצים,משחרר כמויות אדירות של סוכר לדם, מגביר אספקת דם לגפיים ולראש,מחדד שמיעה וממקד את הראיה במקור הסכנה("ראיית מינהרה").

עכשיו ההחלטה שבאה לגבי מה לעשות עם מסת האנרגיה הזו תלויה במצבו של האדם.

אדם שחש מספיק ביטחון ועליונות יסתער
אדם שחש בנחיתות יברח

ויש מצב שלישי "קפיאה",משהו בסגנון "תתעלם ממני אני לא פה,אתה בכלל לא רואה אותי"

אחרי שהכוחות מסודרים במתווה צבאי (מחלקות, פלוגות, גדודים), שמים מאחוריהם יחידת שוטרים צבאיים חזקים וגיבורים, עם קרדומי ברזל בידיים. אחרי שהמלחמה מתחילה ויש מי שרוצה לברוח מהקרב - הרשות בידם לפגוע בו, כי הוא מסכן את כל המלחמה, תחילת המפלה בקרב היא הבריחה והוא יגרום לבהלה אצל שאר הלוחמים.

יש לציין שלפני תחילת המלחמה הודיעו לכל העם שמי שמפחד(בלשון התורה "הירא ורך הלבב") נדרש לעזוב ולחזור הביתה.

כך שהיא לא כך כך רלוונטית לדיוננו

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy