ריק בחדר ורק הצלליות של הטריסים על הקירות,והן זזות על התקרה ומשתנות ומתעוותות ויש להן חיים משל עצמן.אני רק גוף שריק מרגשות...רוח קרירה שוכנת בלבבי...וכלום לא מרגש וכלום לא משמח.
אולי רק לפעמים עולה לו החיוך המזוייף.וכל דבר גורם לבכי וכל מילה פוגעת עד העומק של הלב.
הראש מלא במחשבות על פספוס והחמצה אבל של מה?איני יודעת...הראש חושב שהוא מחמיץ אבל הלב אינו מרגיש כבר צורך.הגוף חושק לאיזה מין מגע...מגע של חום ואהבה,ולעיתים קרובות עוברת בו צמרמורת של אילו עכשיו הייתה נוגעת יד ומלטפת ברכות את שיערי...ואז תחושה של ביטחון וחום שהפכה להיות ככ זרה.

Lost and Delirious

אני לא יודע מה ניסית להגיד כאן.. אבל בטוח שזה לא דבר טוב

אני רק יכול להגיד שאני מקווה שיהיה לך טוב.. ואם אתה כל כך בודד אולי כדי שתצא קצת

שבוע טוב

זה מצחיק....שאם מיליון אנשים יעמדו ויטבוננו בדבר מסויים....על אותו הדבר יהיו מליון תגובות שונות....זה מעניין שכל אחד רואה משהו אחר.....כל אחד והמחשבות שלו ....העבר שלו....דברים שהוא חווה וזכרונות שמלמדים אותו איך להתמודד עם עתידו...

Lost and Delirious

אני חייבת להגיד לך שהכתיבה שלך יפיפיה, וקראתי את זה כמה פעמים, ובכל פעם תהיתי אם לא התבלבלת ורצית לפרסם את זה בפורום של כתיבה וספרות, ובטעות זה פורסם אצלינו. זה ממש יפיפיה. אם תירצי - כדאי לך לפרסם שם, לקבל תגובות לגבי הכתיבה שלך. זה מאוד יפה וזורם כזה, מתאר את הרגשות כפי שהם ניראים מבפנים, וקשה לתאר ולשקף את הרגשות שרצית לתאר. אני גם מניחה שמי שלא חווה אותם מעולם - סביר שיתקשה להבין. אהבתי מאוד את התיאור בהתחלה של החדר, והצלליות. זה שיקוף יפה מאוד וכמו הכנה למה שיבוא אח"כ.

כן, אני יודעת שעניתי לך כאילו אני בפורום לספרות, אבל הייתי חייבת להגיד לך כמה זה יפה, ואל רק להגיב על הרגשות שלך.
כל מילה שכתבתי - אמיתי ובאה מהלב

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

תודה מריאל =)

Lost and Delirious