20-06-2007, 20:51
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.06
הודעות: 165
|
|
בבאסה של החיים אני מרגיש כל כך פראיייירררררר
לפני איזה חודש אני יושב בתחנה של הבצפר שבו אני לומד במגמות, ואני רואה את הילדה הכי יפה שראיתי בחיים שלי, אני מתכונן ללכת אליה לדבר איתה ואז בגלל איזה משו שאני לא יכול לומר אני לא מצליח לדבר איתה באותו היום. אחר כך אני בא ביום אחר אני לא מוצא אותה, גם ביום אחר אחריו אני לא מוצא אותה, באתי יומיים לפני סוף הלימודים וחיפשתי אותה שוב ושוב לא מצאתי.. אני יודע שהיא לומדת שם, אבל אני לא מוצא אותה... אני מרגיש כזה פראייר ובכזאתי באסה שפספסתי אותה ושרק שנה הבאה אני אוכל לדבר איתה ולהכיר אותה.... =[[[[[[[[[[[[[[[
|