הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש זה בשם אנונימי בן 15 .
להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות :

שלום, אני ילד בן 15+, גובה 160+ (נמוך אני מניח).
אז ככה, בעבר הייתי בהרבה דכאונות בגלל הגובה ועוד מהרבה דברים מסביב.
בשנה האחרונה שמחת החיים שלי לאט לאט חזרה (יצאתי מהדכאון כמעט לגמרי).
אני אישית מרגיש חתיך, שרק אם אני רוצה אני יכול לכבוש את העולם.
בכל מקרה מה שמפריע לי זה מצבי הרוח, נגיד אני מגיע למקום חדש, עם מצב רוח טוב-מעולה, אני אשכרה יכול לכבוש את העולם, להרשים ולהתחיל עם בנות חח, פשוט לא יודע.
כמו שהבנתם הבטחון העצמי שלי עלה ואפילו יש לי אוברדרפט (בדיוק כמו בימים הטובים), עכשיו אני לא חושב שלבעיה שלי יש פתרון.
לפעמים יש לי מצבי רוח, אפילו תקופות שבהן אני מרגיש שפתאום מוחת עליי מצב רוח מזופת, וזה לא כי אני לא נהנה מהדברים הקטנים בחיים או שוקע במחשבות, את האמת אין לי מושג כל כך למה.
עכשיו המצבי רוח האלה מלווים משום מה בירידה פתאומית בבטחון העצמי, מעין פיצול אישיות חח אני בן אדם שונה ממי שאני כשאני עם מצב רוח מעולה.
במשך הזמן כשאני משתקע במקום, מתרגל אליו (הכיתה למשל), אני מתחיל להתנתק, מצבי רוח מזופתים לרוב וכשאני נוחת על מצב רוח טוב כבר אין לי כמעט עם מי לדבר, בכיתה (דברים כאלה מרחיקים אנשים...).
כל הדבר הזה קצת מסובך ואני מרגיש די חסר אונים ואני צריך להשים את המצב רוח שלי ביד הגורל (והמצב רוח ממש לא תלוי בסביבה זה משהו כמו יום כן יום לא).
יש תקופות של מצבי רוח טובים נגיד, שבהם אני מצליח בערך לתקן את מה שנהרס , לא יודע אני פשוט אני.
אני באמת מרגיש כאילו יש לי פיצול אישיות ואני לא יודע מה לעשות

אוקי, קודם כל, אם הדיכאונות נובעים רק מהגובה, צר לי לנפץ לך, אבל זאת פשוט סיבה ממש ממש מפגרת.


דבר שני, גם אם כן וגם אם לא- מצבי רוח יש לכולם, אני מציעה לך שכשיש לך יום מזופת, נסה לא לשקוע בו, כי זה ממכר ומעייף ומייאש. כשאתה במצב רוח רע פשוט תחפש דברים טובים, נסה לרסן טיפה את האנטי ולהשתדל לא להפיל את זה על אנשים אחרים.. בסך הכל, זה קורה לרוב האנשים. כשלי זה קרה, ניסיתי להלחם, בסוף התקופה הזאת נגמרת.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

מצבי רוח משתנים מאדם לאדם מנפש לנפש ומרגשות.

הקטע הוא שלכולם יש מצבי רוח אך אנשים מתמודדים שונה עם התכנים של המקרים.

אני אקח לדוגמא ברשות הגברת פאקטשלי את מה שהיא רשמה.

היא רשמה שהיה לה מצבי רוח והיא נלחמה ובסוף התקופה עברה,

זה קרה בגלל שהיא לוחמת (במובן המנטלי) שזה דבר טוב וזה תלוי בסוגי האנשים.

כמו שהיא אמרה אל תשתקע בדכאונות כי זה הדבר הכי קל.

אתן דוגמא אישית,

אני למשל כיום יש לי הרבה תכנונים לחופש הגדול ועוד דברים שפשוט לוחצים ולוחצים חזק,

ופשוט אני נלחם בזה בכך שאני מתכנן לי לוח זמנים מתי אני עושה מה, כל אחד עם הדרך התגוננות שלו.

פשוט תקשיב למוזיקה משמחת, תשקיע בעצמך, תאכל גלידה, לך לבלות!

א' הגובה שלך מצוין אתה לא נמוך ולא גבוה יש לך מספיק זמן לגבוה אחי

דבר שני בקשר למצבי רוח גם לי היו וסתם פשוט הייתי מתחיל להתבאס אתה צריך להבין שאתה תמיד צריך לחפש לך סיבות לחייך בכל שניה שבא לך להיות עצוב

כפי שכתבתי ורובכם לא הבנתם הגובה שלי כבר ממש לא מפריע לי, ואפילו לא הייתי מוכן להחליף אותו בשום גובה אחר, אני פשוט אוהב את עצמי.
כאני מדבר על מצב רוח רע אני מדבר על עייפות מעורבת עם ביאוס.
לפעמים אני מצליח לצאת ממנו במשך היום אם סתם דברים קטנים באמת משמחים אותי, זה לא שאני חלש מנטלית, אין פה מה "להלחם".
אני לא יודע איך להסביר את זה אבל בסופו של דבר כבר הפסיקו להיות מסביבי דברים קטנים ומשמחים, כמו שאמרתי בגלל המצבי רוח לאט לאט התנתקתי מחברים\ידידות וזה שפשוט כשאני מדבר איתם או משהו אני נראה מבואס לפעמים ולפעמים עם יותר מדי מרץ, אשכרה פיצול אישיות.
אני רק רוצה להדגיש שאני לא רואה הכל שחור, להפך.
זה יכול לנבוע מהרבה דברים, אבל הבעיה היא לרוב לצאת מזה כשאין כל כך עזרים מסביבך...
נגיד בתחילת שנה הייתי מבואס על הבוקר, שתי שניות באו כל הידידות שלי וכו' וחזר לי החיוך על הפנים.
עכשיו זה כבר קשה.
אני בערך עונה לעצמי אבל העיקר לשפוך :|

גם לי זה קורה, אני שונא את זה
תיארת את זה בדיוק כמו שאני הייתי מתאר את זה
פיצול אישיות
יש דברים שאני עושה כשזה קורה לי
לא תמיד זה עוזר, אבל שווה לנסות
תנסה לחשוב על דברים שאתה אוהב
אני תמיד מתחיל "לנגן בראש" שירים שאני אוהב ומשמחים אותי וזה בד"כ עוזר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי משתמש אנונימי 1. כאני מדבר על מצב רוח רע אני מדבר על עייפות מעורבת עם ביאוס. לפעמים אני מצליח לצאת ממנו במשך היום אם סתם דברים קטנים באמת משמחים אותי, זה לא שאני חלש מנטלית, אין פה מה "להלחם". אני לא יודע איך להסביר את זה אבל בסופו של דבר כבר הפסיקו להיות מסביבי דברים קטנים ומשמחים, כמו שאמרתי 2. בגלל המצבי רוח לאט לאט התנתקתי מחברים\ידידות וזה שפשוט כשאני מדבר איתם או משהו אני נראה מבואס לפעמים ולפעמים עם יותר מדי מרץ, אשכרה פיצול אישיות. אני רק רוצה להדגיש שאני לא רואה הכל שחור, להפך. זה יכול לנבוע מהרבה דברים, אבל הבעיה היא לרוב לצאת מזה כשאין כל כך עזרים מסביבך... 3.נגיד בתחילת שנה הייתי מבואס על הבוקר, שתי שניות באו כל הידידות שלי וכו' וחזר לי החיוך על הפנים. עכשיו זה כבר קשה.

לזה אני מתכוונת.
1. מכירה את מצבי הרוח האלה, הייתי במצב הזה במשך שנתיים שלמות (במשך השנה הזאת זה היה אפילו יותר רציני משנה שעברה), גם אני, בדיוק כמוך, הצלחתי לצאת מזה בגלל קטעים קטנים אבל זה שב וחזר להעיק. כשסקיי ריידר אמר "חזקה מנטלית" >ד"א, תודה < הוא לא התכוון שאתה חלש מנטלית. הכוונה פה היא שתלחם בזה, תלחם, אל תתייאש.

2.אז נסה שלא. תמנע מזה, תעבוד על זה חזק, תעשה מזה מיני פרוייקט. זה יהיה חבל לשני הצדדים אם תתנתק מהחברים שלך ואני לא צריכה להסביר למה

3. זה קשה, אני יודעת, סופר סופר קשה. אם תשתף חברים קרובים שאתה סומך עליהם והורים >מציעה, יש כאלה שפחות קשורים לאמא ואבא, אבל למה לא? זה התפקיד שלהם< ההתמודדות תהיה קלה יותר ואולי הם (חברים והורים) אפילו יתנו לך עצות טובות וינסו לעזור לך. למה לעבור לבד?

בהצלחה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

האם הבעייה היא העובדה שמצבי הרוח שמצבי הרוח הם קיצוניים? האם היית מעדיף מצבי רוח - גם שמחים וגם דיכאוניים, אבל יותר מתונים?
האם מה שמפריע לך הוא הפער בין שני מצבי הרוח, עד כדי כך שאתה מרגיש כאילו אתה שני אנשים שונים שאין קשר ביניהם?
האם מה שמפריע לך הוא שאתה לא מסוגל לשלוט על מצבי הרוח - לא על זה השמח ולא על זה הדיכאוני?
האם הבעייה היא העוצמה של המצב רוח המזופת כשאתה נכנס אליו, עד כדי כך מזופת שבאמת נהרסים לך כל מיני דברים כמו קשרים וחברויות?

נכון, לפעמים נופלים עלינו מצבי רוח דיכאוניים בלי סיבה. לא בעקבות משהו. זה יכול לקרות. מכיוון שאני מקבלת דיקור סיני, קצת הכרתי דברים ואני הבנתי שיש קשר בין רגשות לבין תקינות האיברים. ברגע שאיברים מסויימים לא תקינים ולא מתפקדים כמו שצריך - זה משפיע על הרגשות, וכמובן אחת האפשרויות היא דיכאון, איבוד ביטחון עצמי וכו' וכו'. אם האיברים תקינים ופועים כראוי, אתה מרגיש שאתה יכול לכבוש את העולם, ממורכז, שלו, שולט במצב.

לי קרה שבוע שעבר פעמיים מה שאתה מתאר. באופן כללי אני בסדר, אבל נכנסתי למצב רוח כזה טוב, שלא הכרתי את עצמי. בגלל הידע שלי וכמו שאני מכירה את עצמי - מיד התחלתי לחשוש שמשהו איתי לא בסדר. כי כשמתחיל לעשות לי החום, פתאום אני נהיית יותר חיובית, אני יותר על תדר אלפא - ממש מתחיל להיות אותו מצב רוח נהדר שאתה מתאר.
אבל גם קרה לי שנה שעברה תקופה שבה נכנסתי לדיכאון רציני, שהרגשתי כל כך נטושה, רציתי לבכות כל הזמן.

אם אתה רוצה עצה לגבי מצב הרוח הדיכאוני - אני מצטרפת לקודמי. למרות שזה ניראה ומרגיש קצת בלתי אפשרי, הדרך היחידה היא להלחם באותו דיכאון בכל דרך אפשרית. זה יכול להיות גם לשבת מול הטלוויזיה שעות לראות סרט משעמם אחרי סרט משעמם, לשחק עד מיאוס בכל מינ משחקים, לעשות משהו - לא משנה מה.
העיקרון השולט כאן: הוא לעשות כל דבר שיסיח את דעתך מהתרכזות במצב הרוח המזופת. מצב הרוח לא ישתפר, אלא כשהוא יחליט לעבור, אבל עד אז חשוב מאוד לא להתרכז בו, כי התרכזות בו רק מגבירה אותו.
וסתם עצה לגבי מחשבות - נכון שאין לך, אבל למי שיש (כמו שלי היה) הדרך להלחם בהן זה פשוט לא להאמין לאף מחשבה שאני חושבת. לסתור אותה. להגיד לעצמי שזה לא נכון. להביא הוכחות מדוע מה שחשבתי לא נכון (למשל מחשבה דיכאונית: אף פעם לא איכפת לו ממני... מחשבה סותרת: לא נכון! הוא עזר לי הרבה פעמים וכו' וכו')
לגבי הרס הקשרים, במצב של מצב רוח מזופת, אתה חייב ללמוד לתת למוח לשלוט על הגוף וההתנהגות שלך. כשאתה במצב רוח הזה, אתה מתנהג בצורה מסויימת, וזה מרחיק אנדים ופוגע בהם, אבל מצב שני, אתה מכיר אותם טוב, ורגע לפני שאתה מגיב אתה יודע שזה יפגע בהם או ירחיק אותם. אז אם אתה יודע את זה, תתן למוח לשלוט ותתנהג אחרת. כן, זה מאוד קשה. לפעמים צריך לבלוע הרבה צפרדעים, אבל לפחות הקשרים לא נהרסים, כי קשה לתקן.

אם אתה רוצה לטפל בזה באופן מקצועי אני ממליצה ללכת לפסיכולוג או ללכת לדיקור. אני בטוחה ששתי האפשרויות יוכלו לתת לך מענה ואולי לעזור לך לפתור את מה שמפריע לך.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אחיי יש לי בדיוק אותו דבר...אני מאמין שלהרבה יש את זה!
היה לי משהו כמו חודש שפשוט הייתי מבואס מהתחת לא יודע למה לא קרה לי כלוםםםם...סתם קמתי בוקר אחד וככה חודש הייתי מבואס ואתה יודע שאתה מבואס אתה לא מושך מי יודע מה אנשים אליךך..אז בעיקרון אתה עוד יותר מתבאס מזה!!! וגם לי מדי פעם אני קם ואין לי מצב רוח ואז אני מהר לפני בצפר פותח תמחשב שם איזה שירר יפה כזה שמכניס לי מצב רוח והולך! חייבים להלחם בזה! ותנסה כמה שיותר להיות שמח מבפנים כי כשאתה שמח מבפנים היופי יוצא החוצה!!

לך לפסיכולוג....