שבוע טוב, קראתי לאחרונה את ספרה של עמיה ליבליך על ילדי כפר עציון ותהיתי האם יש עוד סיפורים על אלמנות ויתמות קולקטיבית שכזו?

לא היו עוד מקרים ידועים לי של טבח כמעט כל הגברים בלבד בקהילה שלמה.
בחו"ל יש להניח שיש לא מעט, בעקבות מלחמות העולם, בפרט ברוסיה, אבל אני לא בקי בנושא.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

למשל באי קאסוס, שבו ב- 1824 נטבחו כל הגברים ע"י התורכים העותומנים והנשים והילדים
נלקחו לעבדים ולשפחות.

כשגדוד אחד כזה, שהיה שייך לאיזור קטן יחסית, הושמד, כל המשפחות של הקהילה הפכו שכולות, כשהבנים\אחים\אבות נפגעו כולם בקרב אחד. בהשוואה נגיד לגדוד רגיל שמורכב מחיילים שגויסו מכל המדינה, שכשהוא נדפק השכול "מתחלק" ולא נופל בבת אחת על קהילה קטנה.

.

היו שם גם כוחות אזרחיים שהושלכו לטבח, גם גיוסים של מבוגרים - בקצרה, לא מעט מקרים שכנראה יתאימו למה שהוא מחפש.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

מדובר בפלוגה E של הגדוד החמישי ברג'ימנט THE KING'S OWN SANDRINGHAMS.
הפלוגה גוייסה לראשונה ב1908 לבקשת אדוורד השביעי ובראשה הועמד מנהל משק הבית שלו,
פרנק בק, שקיבל דרגת קפטן. מאה המגוייסים היו עובדים בתפקידים שונים במשק הבית של המלך.
הגדוד הגיע לגליפולי בתחילת אוגוסט 1915. ב-12 באוגוסט הם עלו לכיוון החזית (הם היו למטה,
התורכים היו למעלה...), בהסתערות מלחמת עולם ראשונה קלאסית. ההר היה אפוף ערפל. בסוף
היום היה ניצול אחד אחד, נער בן 14, פצוע. כל השאר נעלמו. חקירות שבוצעו גם ע"י משפחת
המלוכה, אחרי המלחמה, לא גילו איך ומתי נהרגו, אבל הגדוד נמחק כולו מהמצבה - ורבים מאנשיו
היו בעלי משפחות (למשל, בק עצמו ושני בניו, שגם היו בעלי משפחות - אביהם כבר היה בן 54).
ההערכה היא שהם נכנעו, אך מכיוון שלתורכים לא היה זמן ומקום לקחת שבויים, הם כנראה ירו בכולם,
קברו אותם - ואח"כ התכחשו לסיפור.

אך גם במקרה הזה לא מדובר בקהילה אחת. מה שמעניין בספר מעבר לסיפור המזעזע, הוא המחקר הפסיכולוגי שנעשה בעקבותיו והעובדה שרק לאחר כל כך הרבה שנים יוצא ספר שכזה.