לאומי זקוק לטלטלה
נראה כי רשות ני"ע טרם אמרה את המילה האחרונה בבנק לאומי והביקור אצל גלבוע לא היה האחרון
דפנה צוקר
10/2/2005



החוקרים של משה טרי לא נחים. למרות שכבר לפני חודשיים שיגר טרי לפרקליטות את התיק בנושא חשדות לעבירות על חוק ייעוץ ניירות ערך בבנק לאומי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.globes.co.il/serve/images/links/ticker_icon.4.gif]
, הוא אינו מרפה מהבנק. אין שבוע שעובר בלי שחוקריו שבים וצצים באחד ממשרדי קבוצת לאומי. יום אחד הם בפיא, אחר כך הם בפסגות, שבועיים לאחר מכן הם משוטטים בהנהלת מחוז השפלה של הבנק, השבוע - הם פלשו ללשכתו של הסמנכ"ל הבכיר, דב גלבוע והיום הם חקרו במשרדי הרשות את גלבוע וחבר הנהלה נוסף, דוד בר לב.

הדבר מתרחש על רקע חשדות של העדפת קרנות הבית, מה שמנוגד לחוק הייעוץ שדורש להעדיף את טובת הלקוח. המספרים היבשים מראים, כי בנק לאומי אינו שונה מהותית מבנק הפועלים. גם שם מוכרים יותר קרנות נאמנות של הקבוצה מאשר קרנות חוץ. זה לא סוד, וגם טרי יודע זאת. אז מה מחפש טרי דווקא בבנק לאומי?

אולי בבנק לאומי יש ממצאים מרשיעים יותר, איתם יהיה קל יותר ללכת לבית המשפט; אולי בבנק לאומי התגלו ראיות לעבירות נוספות על חוקי הייעוץ או חוקים אחרים; ואולי המנכ"ל גליה מאור והיו"ר איתן רף, שזומנו לשיחת אזהרה, פשוט עיצבנו את טרי כשחזרו על גיוסי העתק מיד לאחר השיחה. ההערכה החזקה ביותר היא זו שגורסת, כי במהלך החקירה הראשונית נתגלו חשדות לעבירות נוספות.

כך או כך נראה, כי רשות ני"ע טרם אמרה את המילה האחרונה בבנק לאומי, והביקור אצל גלבוע לא היה האחרון. ניתן להעריך, כי גם חוקרי הרשות להגבלים עסקיים שצוללים בין נבכי אלפי המסמכים וקבצי המחשב שלקחו מבנק לאומי, הפועלים, דיסקונט והמזרחי - עוד יחזרו לבנק לאומי.

לחקירות אלו, חלקן פליליות, מצטרפת שורה של פרשיות מביכות בהן נתקל לאומי בשבועות האחרונים: ממצאי בנק ישראל בגביית העמלות בלאומיפון, בגינן נאלץ הבנק להחזיר ללקוחות סכום חסר תקדים של 50 מיליון שקל; פסק דינה של השופטת ורדה אלשיך, לפיו הבנק ניסה לגבות שלא כדין 59 מיליון שקל מיהודית מתוק; ועוד. כל אלה יכולים להעיד, כי נראה שנסדק הניהול האיכותי של הבנק לאורך שנים, שהוכיח עד עתה, כי אפשר לנהל בנק ממשלתי ממש באותה האיכות של בנק פרטי.

לבהק לאומי אין בעל בית. זאת עובדה. עד עתה הראתה הנהלת הבנק, כי זה לא מפריע לה לנהל אותה בצורה טובה ואף להתחרות בצורה מכובדת במתחרה המופרט - בנק הפועלים. עכשיו, שרוי הבנק בצל חקירות כבדות ומביכות, שמעידות שהוא זקוק לטלטלה ניהולית משמעותית, מה שרק בעלים פרטי יכול לעשות.

בכל זאת, למשקיע כבר כתבנו כאן על הצוהר שפתחה ההפרטה המוצלחת של דיסקונט, להפריט את לאומי למשקיע בודד, ולא לחלק את מניותיו לציבור כפי שמתכננים באוצר לעשות. מאז קרו שני דברים שעשויים לחזק מגמה זו. האחד הוא המכה שקיבל המנוע שמאחורי תוכנית החלוקה, החשב הכללי ירון זליכה, שהפסיד בקרב המתוקשר שלו מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, על רקע ההסכם עם בנק דקסיה. דבר שני קרה בשארם אתמול. פעמוני השלום, לחיצות הידיים והתמונות ההיסטוריות הגיעו לכל העולם, ואולי יעודדו משקיעים גדולים לבצע השקעות בישראל ויימצא קונה ראוי לבנק לאומי.