משפחה שכזו: האב מחמאס, הבן בפתח

העימות בין חמאס לפתח לא פסח גם על בית משפחת אל-קטאווי במחנה הפליטים בלאטה בשכם.
האב הוא איש חמאס ותיק ובנו פעיל בכיר בגדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של פתח. ynet
הפגיש את השניים למפגש שהפך עד מהרה להחלפת מהלומות - מילוליות בלבד - והסתיים בחיבוק
חם. האמא, אגב, שומרת על נייטרליות


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3421910,00.html

--------------------------------------------------------------------------------------------

ובכן, עלי כמובן אינו מפתיע. תמיכתו העקבית במחבלים, היא מן המפורסמות. הוא לא מתכחש לה,
וזה לזכותו - דומה לשלומי אלדר, שבספרו כתב ביושר על חברותו עם בכירי פת"ח ברצועה.
לגיטימי לחלוטין שיחוש כך. הרבה פחות לגיטימי שעיתון ישראלי יסקר באהדה מצוקתם המשפחתית העזה של מחבל קשיש ובנו, המחבל הצעיר - ואף יהיה זה שינסה לחדש את הקשר
ביניהם.
היה ראוי שעורך שמכבד עצמו, יזרוק את הכתבה הזו ברגע שיגיע למשפט "'סוכנים של ישראל',
מטיח האב בבנו, שעונה לו 'אתם סוכנים של איראן'". איכשהו, אותו עורך (או עורכת) לא ראה
בעייתיות בכך שעיתונו מארגן מפגשי פיוס של מי שרואים בנו סוג של קללה...

מגיע צרור ברכות לאתר האינטרנט של ה"עיתון של המדינה" שעושה מאמץ אדיר לסדר לשלדון
אדלסון כניסה חלקה לשוק התקשורת הישראלי. עוד מאמץ קטן בכיוון האנטי-ציוני, ואדלסון אפילו
לא יצטרך להשקיע בקמפיין פרסום - העיתון שלו יהפוך לברירת המחדל: היחיד שלא רואה בעצם
קיומנו, סוג של פשע...

הרי למי אכפת מה אנשי פתח וחמאס חושבים עלינו, על הבעיות בחברה הפלסטינית, איך נראית משפחה ערבית, הרי זה לא משפיע עלינו, נכון? נכון?

אגלה לך סוד, הבן ה"מתון" הוא מחבל מבוקש, והאב תומך בארגון שרוצה בהשמדתנו. לעקוב אחריהם מודינית, ולטפל בהם במידת הצורך, זה דבר מתבקש והכרחי. לעומת זאת, לפייס ביניהם,
כאשר הדבר היחיד שעוד מחבר את עברייני פת"ח ומחבלי חמא"ס, הוא השינאה אלינו - זה צעד
מטומטם במקרה הטוב, ונפשע במקרה הרע. נכון? נכון?...

ynet מנסים להשכין שלום בין אחים, ומעוררים את חמתם של אנשים ....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.