|
07-11-2006, 17:29
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.06
הודעות: 75
|
|
מעתיק פה את המאמר של הבחור:
טירונות מוד"ש
אז הגעתם למודיעין שדה – מזל טוב !
עיצה אישית , לפני הכל :
הצבא הוא מעכשיו , בין אם תרצו או לא – החיים שלכם . אתם תעסקו בו ובטירונות יום-יום , שעה שעה . לכן , העיצה שלי היא ללמוד , למרות הקשיים הראשונים , לאהוב את הצבא . נכון , יש קטעים מסריחים ( ואני לא מדבר על משמעת או הקפצות , אלא על חוסר-צדק ) .. אבל הכל שטויות . הכל עובר . תאהבו את איפה שאתם נמצאים , לא משנה באיזה חיל , גדוד , פלוגה או מחלקה אתם . תאהבו את איפה שאתם נמצאים – והזמן יעבור בטיל .
ועכשיו , קצת על מוד"ש . החיל הוקם בשנת 2000 , ונועד לתת מענה לצורך במידע בזמן-אמת על האויב . בחיל 3 גדודים :
גדוד שחף , שפועל תחת פיקוד צפון ומכסה את כל הגבולות עם לבנות וסוריה . גדוד שחף הוא גם הגדוד היחיד שמקבל הכשרת יחמ"מ ( יחידת מודיעין מטרה ) , שלא אפרט עליה מפאת ביטחון שדה .
גדוד ניצן , שפועל תחת פיקוד מרכז , ומתפקד בכל גזרת איו"ש .
וגדוד נשר , שאחראי על כל איזור עזה ודרומה לה , למרות שרוב פעילותו , באופן טבעי , מתבצעת בעזה .
בטירונות עצמה הטירון מוכשר לרובאי 04 . למה רק 04 , אתם בטח שואלים .
מכיוון שבמודיעין שדה לא עובדים ברמות של מחלקה ( 35-50 איש ) וברמות של פלוגה ( 100-200 איש ) , אין צורך בתרגילי מחלקה ופלוגה , שהם בדיוק הדבר שמבדיל בין רובאי 04 לרובאי 05 . ברובאי 04 תוכשרו בתרגילי פרט , כיתה וחולייה בלבד . הטירונות נערכת בביסלמ"ש , ביה"ס למודיעין השדה , נמצא ליד קיבוץ צאלים , אי-שם ליד עזה ומצריים .
קצת על הבסיס .
הבסיס עצמו איננו גדול במיוחד , והאווירה בו די ביתית ואינטימית . בסה"כ יש בבסיס 6 פלוגות . 2 לאימון המתקדם , 2 לבנות ( לוחמות איסוף ותצפיתניות , למיטב ידיעתי ) , פלוגה אחת ללוחמי איסוף ופלוגה אחת למש"קי מודיעין , קציני מודיעין ורקוניסטים . ישנו חדר אוכל אחד לכל הטירונים , מה שאומר שלפחות בזמן הארוחות יצא לכם לראות קצת בנות . לא שזה משנה , הסגל מאוד לא אוהב הורמונים וידבר הרבה על " כמה אסור להתקרב לפלוגות ג' וד' " .
הטירונות
את הטירונות שלי התחלתי ב-24.7 , או במילים אחרות – מחזור אוג' 06 . משך הטירונות – 14 שבועות , במסגרתם תעברו על הרבה מאוד תכנים , בין אם פיזיים או תיאורתיים . כמעט בכל שבוע יהיה מסע , אשר יתארך ככל שהטירונות תתקדם . מד"סים יהיו פעמיים-שלוש בשבוע , ושמנ"שים באותה כמות בערך . על כל אלה אני אפרט בהמשך . לכל המאורגנים וההיגייניים שביניכם – תהיו מודעים לעובדה שסדר והיגיינה אינם , ואני מדגיש אינם מהמאפיינים של הטירונות . תתרגלו לא לדעת בבירור איפה הציוד שלכם , להסתדר עם תיק הפוך לחלוטין , לבלות חצי שעת ט"ש בניסיון לארגן אותו , לקום לא נקיים , לאכול מלוכלכים וללכת לישון מטונפים . הטירונות עצמה מכריחה אתכם להתמודד עם מצבים כאלה - אני רק מתריע . אל תפחדו , בסופו של דבר הכל נחקק בזיכרון כהנאה צרופה . מבטיח .
* הסדר של השבועות הוא ע"פ הסדר הכרונולוגי שלהם במציאות .
טרום טירונות
השבועיים הראשונים של הטירונות ( שבועות מינוס שתיים ומינוס אחד ) , נקראים , באופן אירוני משהו , "טרום טירונות" , או בשמם האחר "שבועות נהלים ושגרה". לטעמי האישי , אלה השבועיים הכי מגעילים בטירונות , אבל אי-אפשר בלעדיהם . בעיקרון ובקיצור , בשבועיים האלה תלמדו על כל נהליו של צה"ל , על זכויותיכם וחובותיכם כטירונים , תזכו להכיר אנשים מרכזיים בפלוגה ובבסיס ( רב ביסלמ"ש , קב"נית , מש"קית ת"ש וקצינת ת"ש , מד"סיות ועוד רבים וטובים ) וכו' וכו' וכו' . עוד תלמדו על מסדרי בוקר , גלח"צים למיניהם , עבודות רס"פ וסרס"פ ( כיף חיים *אהמ* ) ושאר פירות . עצה אישית : קחו את השבועיים האלה כהזדמנות להיכנס לראש של הצבא . במוקדם או במאוחר תהיו חייבים לעשות את זה , כך שהשבועיים האלה באים כסוג של ברכה . ככל שתבינו איך פועל הצבא ואיך חושבים האנשים שפועלים בתוכו , כך יהיה לכם יותר קל להסתגל למסגרת הזו .
בסוף השבוע הראשון שלכם בטירונות יהיה מסדר פאקים ראשון , שבו אנשים יחטפו שעות על ימין ועל שמאל , ושבת סליחות , אז תנסו לא לקחת ללב את הנקודות והשעות שאתם מקבלים .. עוד יותר חכם יהיה לא לקבל אותם מלכתחילה :] בכלל , עיצה אישית , תנסו לא להתבלט ולא להיות כוכבים . לא רק שהסגל מתעב את זה ( ובצדק ) , גם החברים שלכם למחלקה יסבלו בגלל זה , בסופו של דבר . אל תתחכמו , אל תהיו פעורים ואל תעשו שטויות .
שבועות קליעה 1 ו-2
הפלוגה יורדת לשטח בפעם הראשונה , למשך שבועיים רצופים . שבועות קליעה 1 ו-2 . "שטח" זו מילה יחסית , ותלוי מאוד לאן יורידו אתכם . בא"פ דרום הוא שטח כמו שסוויטה במלון דן היא צימר . התנאים מצויינים , ישנים בדיוק באותם אוהלים , ויש אפילו מקלחות ( אירוני – יותר מבבסיס ) .
בעיקרון לא חסרים מקומות לרדת אליהם , מכיוון שרוב שטחי הדרום הם שטחי אש . מה שכן , תישנו באוהלי סיירים ותחיו ממנות קרב . בהתחלה יהיה קשה , אח"כ מתרגלים ולומדים להעריך את האוכל בביסלמ"ש . תתפללו שתקבלו את מנות הקרב הישנות יותר ( 2003 לדעתי ) , ולא את ה"שוטף" החדשות , שמלאות בדיגומים לא נחוצים . במהלך שבועות הקליעה לא תתקלחו , תשנו באוהלי סיירים מצ'וקמקים שכאלה ותעברו את שיעור הקרב המגע הראשון שלכם , עם איזה מש"ק לוט"ר סוס עולם , וכמובן – תטווחו . תצפו מראש לבלאגן מטורף במאהל , איבוד ציוד אישי וכאוס טוטאלי באופן כללי . העובדה שאתם יוצאים שני אנשים על כל קיטבג א' גם לא מוסיפה לסדר . המקצים הראשונים יהיו מקצי איפוס , בהם תתאימו את הנשק לנתונים האישיים שלכם , ולאחר מכן מקצים יותר כיפיים ( מקצי שכב-חפה , מקצה לילה וכו' ) . כמו כן תתרגלו תפעול מעצורים , על יבש ועל רטוב . תשקיעו בכל המקצים , ותנו את הכי טוב שלכם . זה חשוב לאח"כ , למי מכם שירצה להיות קלע . במהלך השבועיים יהיו מסעות ( לא , לא תברחו מהם כ"כ מהר ) , מד"סים ושמנ"שים כרגיל . בסה"כ תירו בסביבות ה-100 כדורים בשבועיים האלה , לא ברוס ולא שמוס . אולי יצא לכם להיתקל במקצים מגניבים שיחידות אחרות עושות שם , דברים מעניינים בפני עצמם . בשבועות האלה חשוב , חשוב ושוב פעם - חשוב לשים לב להוראות הבטיחות . אנשים מקבלים שעות לפנים על שטויות מיותרות כמו הסטת קנה , שלא צריכות לקרות בכלל . תתכוננו להרבה אנשים שעושים בעיות עם הנשק ובהתאם – להרבה כעס בסגל . תדאגו , מראש , שלא אתם תהיו אלה שעושים את הבעיות . במהלך השבועיים מתרגלים גם הרבה מאוד יבשים , שעם המפקד הנכון יכולים להכניס בכם הרבה רעל . זחילות , גילגולים , "קיר" ועוד דברים טובים . במהלך השבועיים גם תוקפצו בפעם הראשונה ( ולא האחרונה ) . אתם קופצים עם מדים מלאים , ווסט עליכם סגור ומשופצר , קסדה על הראש ונשק בתל"צ . כל מי שלא יעשה את זה , יזכה למטר רוק ועור תוף קרוע , באדיבות המ"מ . אצלנו אנשים יצאו מהאוהל על ווסט ומד"ס , עם קסדות פתוחות ( או בלי קסדות בכלל ) ושאר פאדיחות . שוב , תלמדו מטעויות ומניסיון של אחרים . ביום חמישי חוזרים מהשטח חזרה לבסיס , וביום ראשון שלאח"כ חוזרים לשטח לשבוע הקליעה השני .
שבוע מקצועות
אין יותר מידי מה לספר על השבוע הזה . הלו"ז עצמו כולל אוהל אב"כ , שיעורי מתן עזרה ראשונה , מסע השבעה ושמירות בסיסיות ( פעם ראשונה ) . במקרה שלנו , כל הלו"ז נדפק , אז השניים הראשונים נדחו לשבועות ההשלמה שיתקיימו בסיום הטירונות , והשלישי נדחה למועד לא ידוע , למרות שאת הסיכה עצמה קיבלנו . בשמירות הבסיסיות ישנן 4 עמדות אפשריות בהן ניתן לשמור , כשבש"ג שומרים מגולחצים ועם כומתה על הראש . עוד תפקיד שאפשר לעשות ( אם הסגל בוחר בכם ) זה כיתת כוננות , בה אני הייתי . 4 חבר'ה , שלושה מהם סוחבים פק"לים ( אגמ"ק – אלונקה , ג'ריקן ומכשיר קשר ) , שמסתובבים כל היום יחד , על מדים , בלי מקלחת ( אנחנו גם לא קיבלנו אחת בבוקר היום שאחרי הבסיסיות , מה שגרר שפשפת לא נעימה ) ואינם נמצאים בלו"ז המחלקתי .. מה שבעצם אומר – הרבה התחפשנות , ומידי פעם הקפצות . חלקן די טראומתיות . בסה"כ לא אמורות להיות יותר מ-4 הקפצות בכל ה-24 שעות הללו , ולא פחות מ-2 . אז תהיו מוכנים . השיא ? אנחנו הצלחנו לרוץ מהפלוגה למבצעים ב-1:33 שניות ( רק שבדיוק קיבלנו פריסה , והיינו צריכים ללכת עם כל האגמ"ק אליה ._. , מה שקיצר את זמן ההתארגנות ) . אחת ההקפצות תהיה .. יותר חוויתית מהשאר . תתכוננו :]
חלק מהמחלקה תעשה גם עבודות מטבח , דבר שנחשב לדי כיפי , כי יש מוזיקה והעבודה , לפי מה שהבנתי , לא כזו קשה . בסוף שבוע המקצועות ישנו טקס השבעה ( שלי היה בלטרון ) בהשתתפות כל ההורים חברים וכו' וכו' . את החזרות לטקס תעברו עם הרס"ר , טיפוס די מצחיק . סה"כ היה באמת נחמד , והחמשו"ש הוסיף לכיף :]
לקראת השחרור הביתה , ממש אחרי ההשבעה , המ"מ והסמל דאגו להזכיר לנו שהשבועיים הבאים יהיו הרבה .. הרבהההה יותר קשים .
Bring it on .
שבוע קליעה 3
שבוע הקליעה האחרון . אצלנו נדפק לגמרי הלו"ז , ובמקום לרדת לשטח בראשון , ירדנו בשני . באופן כללי תצפו למקצים הרבה יותר מעניינים , מקצי עמידה וכריעה עם ובלי הגבלות זמן , מטרות חדשות ועוד ועוד . אני נשארתי בשטח עד יום רביעי בגלל הפנייה ושאר שטויות . ביום רביעי היה לנו ( להם , אני בבית J ) את המסע השבעה שהחסרנו מהשבוע מקצועות . בשני הלילות שביליתי שם הקפיצו אותנו , אז תתכוננו לזה . תתפללו להיות מחלקת כוננות , כי זה אומר שתישנו על מדים . כמה שזה נשמע לא נוח , מגעיל ומלוכלך – בשעת הקפצה זו המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לקבל , וגם ההשכמה הרבה יותר נוחה ככה . זאת ועוד שמתוך 3 ימים היו לנו 3 שמנ"שים .. לא תענוג גדול במיוחד . בסה"כ באמת מורגשת סוג של עלייה במאמץ בשבוע הזה . אבל כמו שאומר השיר – " בחיים הכל עובר " . בסוף השבוע סוגרים שבת , ומחכים לשבוע הכי hardcore בטירונות . שבוע שדאות . OH BOY !
שדאות
שבוע שדאות . אחחחח , כמות הסירובים בשלב הזה היא כמעט ככמות השבתות שאנשים אוכלים לפנים . אין שעות ט"ש , אין סיגריות , אין פלאפונים , יש שעון אחד לכל מחלקה , שבד"כ יינתן לאדם שהכי פחות טוב עם מספרים , דקות ולחץ . :]
ביום ראשון עשינו כמה שיעורים עיוניים לגבי סימנים מוסכמים בהליכות מבצעיות , קריתו"ש , עמדות למיניהן ועוד ועוד . לא יום קשה במיוחד , לא כדאי להתעפץ – יש מבחן על זה בהמשך השבוע .
במשך שבוע השדאות הרעיון המרכזי הוא לגרום לכם להיכנס לתהיות ולהיות בחוסר וודאות . מה השעה ? יש מסע ? אין מסע ? יש לילה בלי שינה ? יש יום בלי אוכל ? הרבה שאלות עולות , המפקדים , בכוונה , לא עונים על כלום . ביום השני ירדנו לשטח , ליד רמת חובב .
בשלב הזה המפקדים מתחילים לצעוק כאילו יש להם תסמונת טורט . כאילו מרגע שהתחיל שבוע השדאות פתאום כולם כועסים . :] אל תיקחו ללב , זה התפקיד שלהם , והם עושים אותו טוב . אחרי מסע פילים קטנטן ( 4 ק"מ להערכתי , פלוס שק"שים פלוס ווסט-קסדה) , הקמנו מאהל , ועשינו את ההליכה המבצעית הראשונה שלנו , תוך שימוש בחלק מהסימנים המוסכמים . היה די נחמד , וגם העבירו לנו חומר עיוני בשטח . ישר שמים לב להעלאה ברמת המשמעת .
האוכל השבוע די מצומצם , וצריך לאכול אותו ממש מהר . 3 מנות קרב ושלושה לחמים לכל המחלקה , 11 דקות , לערך , להעמיד שמירה , לפתוח קופסאות , לאכול שווה בשווה עם כולם , לנקות ולחזור לח' מחלקתית . תצטרכו לדאוג לכל אחד שלא נמצא , כדי שלא יידפק . במקרה שלנו אלה היו המתפללים , שלא קיבלו מספיק אוכל באחת הארוחות . תתרגלו להיות לא-שבעים , ואפילו רעבים בחלק מהימים . לי , באופן אישי , זה לא הפריע יותר מידי . אם המחלקה שלכם נורמלית , תדעו לחלק ביניכם את האוכל פחות או יותר שווה בשווה . במחלקה שלי יש הרבה מאוד אנשים טובים , אבל לא חסרו צעקות מהציליות של מחלקות אחרות בסגנון "לא אכלתי לחם" , " מי אכל את כל הטונה" ועוד דברים מגעילים אחרים . אצלנו זה יצא 2 פרוסות לכל אחד , עם קצת טונה קצת תירס קצת סרדינים ואיזה מלפפון חמוץ . חלבה , ריבה ושוקולד הם בגדר פינוק . במקומכם לא הייתי מתקרב אליהם , סתם פיתוי . סוכר לא נחוץ ולא משביע , בולשיט לפנים .
לילות . תתרגלו לשמנ"שים , והרבה . תתרגלו לסמל מעוצבן – והרבה ממנו . שמנ"שים קופצים , אי-עמידה בזמנים , מצבי שתיים בגלל שמנ"ש לא עומד , אלונקה באוויר באמצע שמנ"ש ועוד ועוד . בשדאות הגעתי למסקנה הניצחת ששמנ"שים זה אחד הדברים שאני הכי שונא בטירונות , אם לא השנוא שבהם .
כל לילה יש הקפצה , אז תתכוננו מראש . שהצולבת תישאר בווסט ( ראש קטן לאללה , תיזהרו עם זה ) , שהקסדה תהיה כבר מחוץ לשיפצור שלה , שהווסט יהיה בקירבת מקום . אין לכם מה להישאר ערים , ההקפצה באה שעתיים אחרי הכניסה לאוהלים .
ביום השני יש בערך אותם דברים . לנו היו הרבה שיעורים עיוניים בגלל עומס החום . עשינו הליכה מבצעית ביום ובלילה , שוב . סה"כ לא הרבה מידי תכנים . מה שכן , השלימו לנו את האוהל אב"כ מהשבוע מקצועות :] היה שורף , טראומתי , מדמיע ומצחיק מאוד :]
ביום השלישי , שהוא בעצם יום רביעי בשבוע , יש את הכי הרבה תכנים . פותחים את היום במד"ס 3 ק"מ מתגבר . לא היה קשה במיוחד . לאחר מכן עוד כמה תכנים תיאוריים בגלל עומס החום , קצת התעפצויות , קצת צחוקים עם המפקדים . מבחן על התוכן בשדאות , חלק עוברים חלק לא . שווה להקשיב , תשאירו קצת רושם על המ"מ שלכם . הוא בוחן אתכם אישית . יוצאים להליכה מבצעית עם המפקדים של הכיתות . קצת אז"רים וכל השטויות האלה . בשלב מסויים מגיעים להר , הסמל עולה עליו , ומודיע על תחרות זחילת סמל , שהזוכה בה יצ'ופר כהלכה . סה"כ כ-50 מטר זחילה , במעלה ההר , על אבנים , צמחים , קוצים ושאר דברים טעימים . היה ממש טוב , הגעתי שישי או שביעי . לא אספר לכם במה זוכה הראשון , אבל זה שווה אחרי שבוע כזה :] חוזרים למאהל , ומיד יוצאים להסתוות סמ"פ . גם דבר כיפי מאווווד מאוווד . המ"פ עולה על הר של בערך 30 מטר , ושם מאחוריו סטיק-לייט . הרעיון הוא להגיע עד אליו , לעבור אותו ולקחת את הסטיק לייט . מסביבו יש מספר טבעות של שומרים . טבעת ראשונה – מ"כים , שנייה – סמלים ושלישית מ"מים . אותי עצרו במ"מ פעם אחת . חבר שלי כבר היה אחרי הסמ"פ , וכמה מטרים מהסטיק-לייט , כשצעקו "חדללללל" , והמשחק הופסק . אנשים שהתעפצו במהלך המשחק קיבלו שבת , תיזהרו מזה מאוד . תצאו למשחק , הוא כיפי מאוד אם נכנסתם לראש שלו . חוזרים חזרה למאהל , שוב , ויוצאים ממנו מהר מאוד עם ווסט-קסדה ואתות חפירה . עוצרים במקום מסויים , ומתברר לכולם מהר מאוד , מיד אחרי שסיימתם לחפור לעצמכם את הבורות בהם "תישנו" הלילה , שמדובר בלילה ללא שינה המושמץ ! חופרים את הבורות , חצי חופרים חצי שומרים , והולכים לישון . חחררררר פששש .. חרררר .. פששש ..
אחרי 24 דקות של "שינה" , אתם מוקפצים . מה מוקפצים .. אחושרמוטה מוקפצים . בום בום בום , חצי מהמחלקה פצועים , כולם צריכים להגיע לאיזה הר בגובה 30 מטר עם הפצועים באוויר , כי ה"מסוק" מחכה שם . מגיעים לשם , מורידים פצועים , מעמידים חיפוי .. והמסוק לא שם ! נו מילא א-הא , יורדים מהר מהר משם – אנחנו עדיין תחת אש . המ"מ מדבר עם המסוק דרך הקשר , המסוק בדרך ! עולים שוב לאיזה 20 מטר גובה עם כל הפצועים באוויר . הקשר נשלח לוודא האם האיזור נקי . האיזור לא נקי , מחבלים ! מהר מהר לסגת מההר !! כל הפצועים באוויר , וחוזרים למאהל . אחד הדברים היותר קשים שחוויתי בטירונות הזו , סיימתי את ההקפצה הזו עם דמעות בעיניים . העובדה שהמ"מ אמר שההקפצה הייתה טובה סיפקה אותי מאוד . טוב . אז זה הקטע שבו הולכים לישון ? לא ולא . עכשיו מגיע הקטע בו אתה מתחיל לתהות איך הצבא עובד .
ציוד רס"פייה . בזנ"טים , אוהלים , יתדות , ספסלים , פטישים , מטפי כיבוי , ארגזים ועוד ועוד ועוד . מישהו , כנראה עם ראש פתוח , יצירתיות וראיית עולם רחבה וצבעונית , החליט שאין צורך שנסחוב את השק"שים חזרה לאוטובוסים , כמו שעשינו בדרך הלוך .. צריך לסחוב ציוד רס"פייה ! וכך היה . 4-5 ק"מ של אלונקה במשקל 60 ק"ג פלוסמינוס => לא כיף . מה עוד שאין חילופים ( אלונקה שחורה , מה שנקרא ) , אז אותם 4 חבר'ה מוצאים דרכים להקל על הכאב עד הסיום . אני הייתי אחד מהם , לשמחתי ( באמת ) . התחלנו לראות את האורות של רמת חובב . המצב רוח מתחיל לעלות , הכאב עולה בהתאמה .
בשלב הזה הסמל אומר שלמרות שקשה צריך להמשיך , ו"כשהגלים מתנפצים , החזקים מתגלים " .. אני מחליט לתרום לאימרה משפט משלי ! " כשהמים רותחים – הנקניקיות צפות " .. הוא לא אוהב את זה , ומחליט לבדוק אם אני עומד מאחורי הדברים שלי :]
אני יורד מהאלונקה בפקודתו ( מרוב תשישות אני אפילו לא זוכר מי החליף אותי .. ) והולך אליו . כל המחלקה , בינתיים , מתקדמת קדימה ." רוץ מאה מטר קדימה בספרינט " . " פול " . " זחל עד הסוף " . " צעק , תוך כדי זחילה , את המשפט שהסמל שלך אמר . " ..
וכך יצא שבמשך דקות ארוכות , באמצע הלילה , אני זוחל באיזור רמת חובב כשהסמל והמפקד שלי לפניי , חושבים על משפטים מונפצים לתת לי לצעוק . היה מצחיק מאוד .. מבחינתם . אני , מבחינתי , זחלתי כל עוד אמרו לי , ועמדתי במה שאמרתי . ידעתי שהסמל אוהב את מה שהוא רואה , למרות שהוא לא יודה בזה :] בשלב מסויים הוא אומר לי לקום ולרוץ עד הסוף . זה – אחרי זחילה של איזה 400 מטר נראה לי . " אה , ואל תיתן לי לעקוף אותך , אחרת אתה מקבל בראש . " *גולפ*
אני רץ את ה-100 מטר הראשונים , ושומע מרחוק את הסמל – " אני יוצא אליך ! " אאאאיייייייפפפפ !! אני שם ספרינט , ומגיע לפניו ב.. שנייה בערך . הבחור ספרינטר מטורף, מסתבר . אני מצטרף למחלקה . אחת החוויות המגניבות שהיו לי – לא מצטער על שנייה .
בינתיים השמש עלתה , אספנו ציוד , עשינו קצת יבשים , ואכלנו את מנת הקרב הראשונה שלנו מחוץ לשבוע השדאות . סוף סוף , חצי שעה לאכול !! היה תענוג , מה עוד שקיבלנו כ"כ הרבה לחם שנשאר קצת :] באמת ששבעתי .
חזרנו לבסיס , עייפים אך מרוצים . שבוע השדאות הוא כנראה השבוע הכי קשה עד לשלב הזה בטירונות . סה"כ לילה אחד ללא שינה , 3 הקפצות ושני שמנ"שים מופרעים לגמרי . שבתות – הרבה . שעות – עוד יותר . תיזהרו בשבוע הזה מאוד . תיכנסו לראש שלו – ותהנו . תתנגדו לו ולחוויה שבו , ותהיו שבוזים . ההחלטה היא שלכם.
שבוע פרט
בשבוע הזה תעבדו בעיקר על תרגיל הפרט , שהוא תרגיל הסתערות . יורדים לשטח , במקרה שלנו – רמת חובב ( aka cancerland ) . ביום הראשון הלו"ז היה ממש ממש מהתחת , אז לא ישנו באוהלי סיירים , אלא על סקביאסים מתחת לכיפת השמיים . היה פצצה , כמו קומונה שכזו . תרגיל הפרט עצמו מדמה הסתערות של החולייה , אבל מתמקד בפרט הבודד . המשמעות – החייל מסתער לבדו ומדמה שמסביבו שאר החולייה . את התרגיל תבצעו על יבש , ועל רטוב , פעם ביום ופעם בלילה , בהתאם ללו"ז . מטעמי בט"ש לא אפרט על התרגיל עצמו מעבר לזה , רק אגיד שהוא באמת כיפי ומספק . בשבוע הזה השלימו לנו את האוהל אב"כ ( ימותו המסיכות הלא אטומות לאלתר ! ) ואת שיעורי העזרה הראשונה משבוע המקצועות . שבוע שטח לכל דבר , למרות שהוא , לדעתי , הרבה יותר חווייתי מכל שבועות השטח שהיו עד עכשיו . ההסתערות עצמה כיפית , ויש הזדמנות לתת קצת ראבאק ולהראות רעל ואש בעיניים כמו שצריך , גם על רטוב :]
סד"חים
שבוע ההתחפשנות של הטירונות . לא משנה כמה מד"סים יתקעו לכם , ולא משנה עד כמה הבר-אור אמצע קשה .. זה השבוע מנוחה שלכם . רוב רובו של הזמן תשבו בכיתות הממוזגות של מחו"ה אלון ( אי שם באמצע הגליל , ליד כרמיאל ) , תלמדו על צה"ל , כבוד האדם , השואה , מקצועיות , סובלנות ועוד ועוד . השיעורים מועברים ע"י כל הסגל , כולל מש"קית חינוך חיננית שמנסה נואשות להשתיק את כולם . לשווא . האוכל במחו"ה אלון , כפי שאתם בטח יודעים , הוא אוכל של דודות , מה שאומר שהוא טוב מאוד . מי מכם שיתלונן על האוכל נשפט מיידית כמפגר . :]
כל השבוע מתהלכים על א' , ויש כמה וכמה ( שבאים על חשבון השמנ"שים , בעיקר ) , ביניהם הבר-אור אמצע , שבודק את השיפור שלכם "עד כה" . אחד המד"סים הוא פלוגתי , מה שאומר , בעיקר , כאוס טוטאלי . במשך השבוע כל הפלוגה תתרום יום לשמירות בסיסיות . סה"כ לא נורא כ"כ , נסו לארגן לכם שמירה בימ"חים , יש שם מקלחות , מגורים לא רעים ( מאוורר ! ) ובשמירה עצמה מותר לשבת , באישור הקצין התורן במקום ( רק שעדיף שהסגל לא יראה את זה ) . באמת שהשבוע הזה כיפי , קצת רגיעה מכל השבועות שטח הרצופים , אוויר הצפון הצלול , נופים יפים ואוכל טוב . נצלו ת'שבוע בחוכמה , אל תתחפשנו יותר מידי , תתעניינו ותפגינו נכונות ללמוד . יהיה לכם כיף יותר ככה .
שבוע חולייה
פאקינג שיט , השבוע הכי כיפי בטירונות . התרגיל עצמו מטורף , כיפי ביותר .. החוויה המבצעית הכי טובה , כנראה , שתחוו בטירונות הזו . מאוד מגבש , מאוד מחבר את אנשי החולייה עצמה , דרך התרגיל , ודרך הירידה המשותפת של כולם לחיים של המפקד חולייה , שתמיד מפשל איכשהו :] רקע – אם בפרט הסתערתם לבד ודימיתם הסתערות כחולייה , כאן יש 4 אנשים שמשמשים חולייה שלמה , כולל מפקד החולייה . עיצה שלי – תלמדו את הפקודות טוב טוב , כך שכשתבואו לתרגיל תוכלו להיות המפקדים . המפקדים , לדעתי , חווים את התרגיל מנקודת מבט מעט שונה , וחווייתית יותר . השבוע עצמו לא היה "שבוע" , אלא "יום" . המחלקה תיקתקה את כל התרגיל מהר מאוד , כי הלו"ז (שוב) נדפק . אז יום ראשון ושני היו כיפור , שלישי ירדנו לשטח ( סוף סוף , לא רמת חובב ! אלא שטח שנמצא כקילומטר מהבסיס ) וישנו שם , ורביעי כבר ישנו בפלוגה . ביום רביעי היה אמור להיות מסע , אבל הודות לביזיון שאני לא רוצה לדבר עליו – לא היה . ביום חמישי בערב היה מד"ס 4 ק"מ עם המ"מ , ולאחריו קצת משחקי ספרינטים . בבוקר שישי , לפני היציאה והודות לחור ענקי בלו"ז – תקעו לנו עוד מד"ס 2 ק"מ נחמד שכזה , לקינוח :] בקיצור ולעניין , באמת אחד השבועות הטובים . אני מאוד נהניתי .
שבועות ההשלמות
מהשבועות הכי מצחיקים בטירונות הזו , guaranteed . כל המטרה פה היא להשלים חומר שהחסרתם במשך הטירונות , אם זה על מ"קים , סדנאות שונות ומשונות , שיעורי קליעה למיניהם וכו' . הרבה כיתות , הרבה מזגנים , הרבה צחוקים ( עם המפקדים , בעיקר ) . שבוע משתין מצחוק :] במשך השבוע הספקנו פול דברים . תרמנו דם , עשינו משהו כמו 5 שמנ"שים , 2-3 מד"סים , בוחן מסלול ( פעם ראשונה במדידה ) , ולחלק מהמחלקות גם היה מסע ( 11+2 ) – וזה רק בשבוע הראשון ! פאק , אשכרה חבל לי שהשבוע הזה נגמר . מה עוד שבסוף השבוע הייתה שבת סליחות , מה שקיצץ לי 4 שעות ביציאה :] welcome to the jungle ! המפקדים גם מרשים לעצמם להשתחרר קצת , הזמנים ארוכים יותר , השכונתיות די חוגגת לפעמים – במובן הטוב של המילה . אולי אתם לא מבינים את זה עדיין , אבל כשמפקדים צוחקים כל הסיטואציה מצחיקה פי 100 :]
הבוחן מסלול עצמו די מעלה לי פרפרים בבטן . לא עשיתי אותו השבוע ( פטור 3 ימים מריצה , פאקינג כאבי מאמץ =| ) . מתוך כל המחלקה , 2 עברו , וגם הם סוסים אחושרמוטה . הבוחן הזה זה שילוב אופטימלי בין כוח , וסיבולת לב-ריאה . כל השיעורים די מעניינים , השיעור אב"כ די ארוך ומעיק , אבל השאר נורמליים ומעלה . כמו כן יש כמה מבחנים מציקים שכאלה , כמו יתוש שמתעקש לצנוח לך לאוזן בלילה , לא משנה כמה אתה מסביר לו שהוא לא רצוי .
אבט"שים !
יאללההההה ! איזה שבוע מטורף :> הפלוגה יורדת לשבוע הזוי ביותר של שמירות , ביקורים ( התחום היחיד בו הכלא עדיף על ביסלמ"ש ) והרבה אוכל ופחיות :] אנחנו עשינו ת'אבט"שים שלנו בעוטף עזה . היה ממש אחלה , המפקדים רק צוחקים איתנו , רצים מלא קטעים , הפעירות חוגגת ועוד ועוד . אחלה שבוע , ואם יהיה קצת עודף כוח אדם , אולי אפילו לא תשמרו יותר מידי . בכל מקרה , אתם גם לומדים להכיר אנשים מהמחלקה שלכם טוב יותר , שכן יש בין 5 ל-7 אנשים בכל יישוב בלבד , מה שנותן לכם יותר זמן עם כל אחד . בקיצור – שבוע לפנים . בסוף השבוע היה לנו מסע 12+2 שהיה גם הוא מאוד מהנה מבחינתי .
שבוע סיכום
השבוע האחרון בטירונות . עכשיו באמת מתחילים להרגיש ת'אס"ק :> ( מה זה ? תדעו כשתגיעו ! D= ) שיחת מב"ס , טקס סיום טירונות , חלוקת תעודות למצטיינים ( מחלקתיים , פלוגתי ומופת ) ועוד ועוד . אין לי ממש כוח להרחיב על השבוע הזה .. המאמר הזה כבר לוקח לי יותר מידי זמן מהחיים , למען האמת .. סראבאק ערס , אני יושב פה כמו מניאק טוחן ת'תחת בשביל מחזור של אנשים שזרים לי . עוד רגע אני מפרמט את ההארד-דיסק , ושכולכם תאכלו חרא בשדאות ובשבועות שטח , על הזין שלי ! @#%##%^
אהההההה זהוווווו אני הולך לישון ._.
המלצות כלליות
· בחירת מיטה : באוהלים שי שני טורים של מיטות , בכל אחת מהן 6-8 מיטות . באופן כללי , המיטות הכי גרועות לבחירה הן הקיצוניות בכל טור ( הכי קרובות לכניסה והכי רחוקות מהכניסה ) . הסיבה היא שבמקרה של גשמים ( מחזור נוב' ירגיש אותם טוב ) , המקומות האלה נוטים לנזול הכי הרבה . מניסיון . תבחרו את אחת המיטות האמצעיות , עדיף את זו שנמצאת ב-90 מעלות לכל השאר ( כי התנור במרכז האוהל מבלגן הכל . תבינו כשתגיעו לאוהל ) .
· ציוד : תבחרו שק"ש טוב ועבה , כזה שיחמם אתכם גם בלילות של סופה . קחו מיטה צרפתית , זו עם הקפיצים , ולא את האמריקאיות המעפנות האלה עם הבד . הרבה יותר נוחות והרבה יותר קל לעשות עליהן מסדר בוקר . מאוד קר בבקרים ובערבים , תכינו את המעיל ב' שלכם בשלף , שיהיה מוכן מתי שאתם צריכים . תקנו הרבה מצתים , עדיף איכותיים . תמיד טוב שיש אחת או שתיים עליכם . תצטרכו אותן הרבה מאוד לשיפצורים . אולר – גם חשוב . לא משהו בומבסטי , רק כזה שמסוגל לחתוך נורמלי . פנקס ועט – מאוד חשוב . יש הרבה מה לרשום בטירונות הזו . עטים באופן כללי הם דבר מבוקש . ציוד שיפצ"ור – אם זה איזולירבנד , חוטי שיפצור למיניהם מצתים ( שכבר ציינתי ) פלנליות ( מין בד שאיתו מנקים את הנשק ) ועוד . חשוב להחזיק כמה שיותר מאלה , למקרה הצורך . אל תקנו , זה לא שווה ת'כסף . מה שכן , תוכלו תמיד לבקש מהסגל , יש להם סטוקים מהחרא הזה . תבקשו מידי פעם , גם אם אתם לא צריכים . ייווצר מצב שיש לכם עודף , שזה תמיד טוב . הכרחי – לפחות שני גלילים של נייר טואלט . תמיד טוב שיש . תבקשו מהסגל חוט בלאי , שזה מין חוט לבן שנראה כאילו שרד את מלחמת השחרור , ותעשו לעצמכם , מעל המיטה , חבל תלייה לכביסה . בחורף זה פשוט קריטי , כי לא תוכלו לתלות כביסה מחוץ לאוהל . גלח"צ נעליים – אל תתפתו לקנות כל מיני ספוגים ומשחות משונות – זה לא שווה את זה . קנו את המשחות השחורות של kiwi , ואיזו מברשת עץ איכותית . לא תצטערו . מנעולים .. הופתעתי מאוד בעניין הזה בטירונות שלי . אצלי במחזור לא היו גניבות , נקודה . התופעה פשוט לא הייתה קיימת . בשלושה חודשים ושבוע שמעתי אולי על 3 מקרי "גניבות" , שניים מהם מבנאדם בעייתי , שעף מהטירונות בכל מקרה . ככה שטוב להביא מנעולים בהתחלה , עד שהעניינים מתבהרים . אני לא הייתי עם מנעול כל הטירונות שלי ( גם כי הוא לא היה הכרחי , וגם כי הוא נאבד אחרי שבוע :> ) . פנס – חובה לשבועות שטח . אל תתווכחו , פשוט תביאו . מדרסים – חובה , חובה , חובה . למה ? כי עדיף לרוץ יחף על בטון מאשר לרוץ עם נעליים צבאיות בלי מדרס . קנו משהו איכותי ונוח לכם . נסו קודם את הזולים , תראו כמה אתם מרוצים מהם , ותעלו באיכות עם הזמן , אם צריך . קרם שיזוף – לא כזה קריטי לחורף לדעתי , אבל תמיד טוב שיהיה , במיוחד אם אתה בהיר ומנומש . סביר להניח שלא ירשו לכם להביא מצעים וכריות מהבית . לא יודע איך זה יהיה אצל הבנות אבל . תיק – ישנן שתי אופציות מרכזיות . או שתקנו תיק נשיאה שכזה , סטייל קיטבג א' . היתרון המרכזי שלו היא הנגישות של כל הדברים , פותחים רוכסן אחד והכל נפרש לפניך , אבל הוא לא משהו על הגב . או שתקנו תיק גב , בנפח 70-80 ליטר ( עדיף באיזור ה-80 ) , שהיתרון בו הוא שהוא יושב טוב על הגב , אבל הנגישות של הדברים לא משהו ( קצת מסורבל אם שואלים אותי ) . אישית , בדיעבד , הייתי הולך על הסטייל קיטבג א' .
נספחים .
כאן יש כמה דברים שיכולים לעזור לכל טירון מתחיל , ושאני , אישית , הייתי רוצה לדעת לפני תחילת הטירונות .
הסתגלות – מה זה הסתגלות בעצם ? הצבא שונה מאוד מהאזרחות . פתאום אומרים לך מתי לאכול , מתי לרוץ , מתי ליפול לפק"לים , מתי לישון ומתי להתעורר . בצבא אין בקשות , אין "תודה" , "בבקשה" או "סליחה" . היחסים בין החיילים לסגל קרים , וכך הם אמורים להיות . כאן באה לידי ביטוי , לדעתי , ההסתגלות . מעתה אתם מחוייבים למסגרת תובענית , קשה ולפעמים מאוד קרה . אין דבר מתסכל ממפקד שלא מבין לכאבכם או לטענותיכם .
אין תרופה לבעיות הסתגלות פרט לזמן ובגרות . תנו לזמן לעשות את שלו בטירונות . השבוע הראשון , השני והשלישי לא יהיו קלים , זה בטוח . תתכוננו לזה , ותדעו שכל אחד עובר את זה , ועובר כמו גדול . בגרות היא , כנראה , המצרך הכי חשוב בצבא . מעבר לכושר , מעבר להכל . אם אתם בוגרים – יש לכם מתנה ביד . אתם תדעו לנשוך את השפתיים לעיתים , לעצור את הדמעות אם צריך ולהמשיך הלאה . הצבא לא הוגן לצערנו – תתמודדו עם זה . תלמדו , כבר מהיום הראשון בבקו"ם , לסתום את הפה . לא כל דבר שאומרים לכם דורש תגובה ומצריך אותה . לרוב תגובה רק תרע את המצב . עיקרון נשיכת השפתיים , נקרא לזה . יחסוך הרבה מאוד כאבי ראש .
חיוביות – לא משנה מה סיפרו לכם על הצבא , הטירונות , הקצין מיון , החיסונים , המדים , האוכל , הלינה והתנאים בשירותים והמקלחות . הכל , אבל הכל מתאפס כשאתם יורדים מהאוטובוס בבקו"ם . עכשיו זה תלוי רק בכם . אתם יוצרים את הניסיונות , הזיכרונות והחוויות של עצמכם . מהבחינה הזו יש לכם אופציה ; אתם יכולים לחשוב שהמערכת באה נגדכם . הרבה אנשים עושים את זה , ותאמינו לי – הם האנשים שהכי סובלים בצבא . תהיו חכמים יותר . תדעו שהצבא , בסופו של דבר , לא רוצה להרע לכם ולא רוצה לגרום לכם להיות אומללים . הוא רק רוצה להוציא מיכם את המיטב , גם כשלכם זה נראה כדבר בלתי-אפשרי , מה שיוצר חיכוכים . תהיו חיוביים , תהיו נכונים לתת הכל - להתמסר לצבא – לחיים החדשים שלכם . אין מה לעשות , זו המציאות , וכדאי מאוד שתבואו אליה בגישה הנכונה . החיובית .
רעות – עוד יזיינו ויחפרו לכם הרבה בשכל על זה . הרבה הרצאות על רוח צה"ל וכל זה . בינינו , ורק בינינו – זה לא משנה . לא משנה מה המ"מ אומר לכם על רעות , לא משנה מה הוא על משמעת או על נאמנות . כל עוד אתם בעצמכם לא מאמינים בזה – לא יעזור כלום , המ"מ יכול להמשיך לדבר .
לכן אני ממליץ בחום , כבר מההתחלה , להבין מי נגד מי פה . תמצאו אנשים חיוביים , טובים , נכונים לעזור ולמצוא חברים בעצמם . תתחברו עם החיילים האחרים מהמחלקה ומהאוהל , תלמדו לתת ולקבל מהם . אתם חייבים – אלה האנשים שיהיו איתכם 8 חודשים ויותר מהשירות שלכם , באותם אוהלים ובאותם חדרים . כולם באותה סירה , וצריך שיתוף פעולה בשביל לשמור עליה צפה :]
מצ"לים –
מציבות לוחמים . נקודה קצת טכנית וקרה , הייתי אומר , אבל לדעתי טובה ומועילה .גם מחלקתית וגם אישית . מצ"ל זה התיעוד הכתוב של מי שנוכח במחלקה , ומי שנמצא במסגרות אחרות ברגע הגשת המצ"ל למפקדים ( למשל : מטבח , גימלים וכו' ) . האנשים שמכינים את המצ"לים עוזרים מאוד למחלקה עצמה , ומקבלים הרבה הערכה מהמפקדים ( לעיתים לא ביחס ישיר להשקעה שלהם :] ) .
דוגמא למצ"ל :
כותרת – מצ"ל מחלקה # .
מלאה : סך החיילים במחלקה . נתון קבוע .
נוכחית : סך החיילים שעומדים .
חסרים : מספר החיילים החסרים .
פירוט : שמות החיילים ומיקומם בסוגריים .
משמאל למעלה – תאריך , מיקום המחלקה בעת ההגשה , שעת הגשת המצ"ל .
למטה משמאל – חתימת / שם המגיש .
אחרית דבר
טוב חבר'ס , אלה שני השקלים שלי לגבי הטירונות הצבאית בכלל , והטירונות במוד"ש בפרט . ניסיתי להחכים אתכם קצת לגבי מה שהולך לעבור עליכם בזמן הקרוב ( כתרומה לקהילה , וגם כי כשאני רציתי ללמוד על הטירונות כל מה שהיה בנמצא זה איזה מאמרון על הטירונות בבהל"צ , שנת 2003 ) , ואני בטוח שגם הצלחתי במידה כזו או אחרת :] קחו מהמאמר הזה כמה שאתם יכולים . אני תמיד פנוי לשאלות ( זאת אומרת , כשאני בבית ) , אל תהססו לשאול , מקסימום אני אקלל אתכם קצת ורק אח"כ אענה . :] תתייחסו למאמר בפרופורציה , כי דברים משתנים ממחזור למחזור . עם זאת , אם הייתי במקומכם , ואני אומר את זה בשיא הצניעות , הייתי מתייחס אליו כצ'ופר ע-נ-ק , שיכול להכין אתכם בצורה טובה מאוד למה שעומד בפניכם .
אל תקחו שומדבר קשה מידי , ושתהיה טירונות לפנים . :>
R .
|
|