28-07-2007, 23:33
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,158
|
|
|
התשובה הנכונה
אכן, כך, ה- XC-99 פותח על בסיס ה- B-36, והשתמש בכנפיים, מנועים, זנב ומכלולים של המפציץ. הוא הקדים את זמנו במובנים רבים, ולא נכנס לשרות מסיבות רבות, ביניהן מחירו, גדלו החריג (לתקופה), מנועי הבוכנה שהיו בשלב מואץ של החלפה במנועי טורבו-פרופ וסילון, ובעיקר בגלל זמינותם הרבה של מטוסי תובלה צבאיים זולים מאד מעודפי חילות האוויר. הסטרטוקרוזר, שנבנה הן בדגמים אזרחיים והן צבאיים, על בסיס ה- B-29, זכה להצלחה, אם כי יותר צבאית ממסחרית.
ה- B-36 שנבנה כמפציץ הביניבשתי האמיתי הראשון של האמריקנים, היה המפציץ הגדול ביותר במימדיו, וזאת בעיקר עקב האילוץ לשאת מטען ענק לטווחים רחוקים. יש לזכור שזה היה בתקופה שלפני המיזעור של כלי נשק גרעיניים, כאשר פצצת מימן שקלה כעשרים טון. הביצועים שלו היו בינוניים למדי, בעיקר עקב מגבלת מנועי הבוכנה שלו, ואכן בהמשך הותקנו עליו עוד ארבעה מנועי סילון, ובזה הפך למפציץ בעל עשרה מנועים - שיא עד היום. היו אמנם תכניות לדגם מתקדם בעל מנועי טורבו-פרופ, אך זה נגנז, עם ההחלטה לעבור למנועי סילון. מפציצי הסילון האמריקניים הראשונים היו קטנים ובעלי טווח וכושר נשיאה מוגבל (B-45, B-47), בעיקר עקב מחסור במנועים גדולים מספיק, והיעדר ניסיון. הניסיון נרכש, והמפציץ הביניבשתי הבא - B-52, היה תכנון מוצלח במיוחד, וממשיך לשרת עד עצם היום הזה. מנועים ממש גדולים לא נמצאו עבורו, ולכן הוא בעל שמונה מנועים. היו תכניות רבות להחלפתם בארבעה מנועים מודרניים, אך הוצאתו ההדרגתית משירות, ומציאותה של ערימת חלפים גדולה וזמינה, עשו את ההחלפה ללא כלכלית.
יצויין שהיחידים שהכניסו לשירות מפציץ ארוך טווח מונע במנועי טורבו-פרופ היו הרוסים - TUPOLEV BEAR. ואם ברוסים עסקינן - אזי למפציץ המוכר TU-16 היה דגם אזרחי לנוסעים, הלא הוא ה- TU-104, ול- BEAR, דגם אזרחי - TU-114.
נערך לאחרונה ע"י DZZ בתאריך 28-07-2007 בשעה 23:37.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
