28-07-2007, 12:55
|
|
|
חבר מתאריך: 21.06.02
הודעות: 517
|
|
פוסט טראומה
שלום לכולם, אני רוצה לפתוח את הלב על מה שעברתי בחודשים האחרונים.
לראשונה בחיי הכרתי את אהבה הראשונה שלי, הכל היה כ"כ מושלם החודשיים הראשונים ביחד היו כ"כ חלומיים, נתתי מעצמי מעל ומעבר אבל לא היה אכפת לי, אהבתי אותה כ"כ הרבה, זה בה ממקום כ"כ שלם וטהור. עד שהגיע הרגע שיזכר לי כל חיי, אהבה הראשונה שלי הדבר הכ"כ מושלם הזה החליט ללכת, היא החליטה שזה לא זה והיא לא רוצה להשלות אותי, במשך חודש ניסנו לחזור לבסוף חתכנו את זה. במשך 3 חודשים חייתי בסוג של בועה לא יודע מה לעשות עם עצמי, הלם הפרידה והטראומה הזאת ליווה אותי כל אותה תקופה.
לאחרונה הכרתי בחורה חדשה, מקסימה, קופצנית, יפיפה ממש הדבר שרציתי. בתור אחר שמאמין בגורל הפגישה בינינו הייתה כ"כ מקרית כ"כ לא צפויה. יצא לי לסוע לאזור המרכז חמישי האחרון (דבר שלא קורה הרבה) ורציתי כ"כ לראות אותה, היא אמרה לי שהיא מצטערת אבל 'אני עייפה ומעדיפה להשאר בבית', כאן נכנס הפוסט טראומה לעניות דעתי, תקפתי אותה בעדינות ואמרתי לה 'עשיתי את כל הנסיעה הזאת לראות אותך...', 'את סוג של חסרת טאקט'...'אני לא מבין אותך,...'אבל שיהיה, נדבר כבר'. היא נתפשה לעניין של החסרת טקאט, ציננתי את זה קצת וסיימנו את השיחה.
כשחזרתי הבייתה חשבתי לעצמי, מה אתה טמבל הבחורה עייפה היא מסבירה לך את זה בצורה הכי יפה ועדינה, היא מוסיפה 'אתה רואה איזה קשה זה להיות איתי', היא אחרי קשר ששבר לה את הלב ואתה במקום לעודד תוקף? איפה אתה, איפה הנשמה הטהורה שלך, איפה הלב הטוב שלך, העדינות, הרכות, איפה האדם המשקיע, הדואג האוהב איפה לעזעזאל אני?! אני מפחד לאבד אותך אבל בעיקר את עצמי.
נערך לאחרונה ע"י 144 בתאריך 28-07-2007 בשעה 13:15.
|