14-08-2007, 07:48
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
כאן, במקום המחבוא הזה
כולנו יודעים מה קרה כאן.
אנחנו מנסים לומר להם אבל בני אדם לא מבינים את שפתינו. הרוח נעשית יותר קרה, השמיים נעשים קודרים יותר, האדמה מנסה לספר, זנבות השועל הגדלים כאן מתנדנדים ברוח, מנסים ללחוש בגופם מה קרה כאן. האדמה מדברת. הדם זועק מן האדמה! אפילו הגדר ניראית יותר מוזנחת.
כולנו יודעים מה קרה כאן.
הוא לקח אותה, הפשיט אותה בכוח, חסם לה את הפה במטפחת שהוא קשר לה, קשר לה גם את הידיים מאחור, הפיל אותה על הכיסא שתשב. הוא דיבר איתה. בלחש מפחיד מקפיא דם. העביר את סכינו על גופה. דיבר, דיבר... אח"כ אנס אותה באכזריות, לא נתן לה מנוח. אבל הוא לא השאיר אותה מוטלת כך על הריצפה. הוא הרים אותה שוב לשבת על הכיסא. ושוב דיבר בלחש... אח"כ הוא חנק אותה כדי שלא תסבול. שלא תסבול כשהוא מבתר את גופה לאט לאט עם סכינו החד. קודם שד אחד. אח"כ שד שני. אח"כ את איבר המין שלה. היא חייבת להיות טהורה.
הוא קבר אותה כאן כי מתים צריך לקבור.
כולנו היינו איתה. פחדנו את פחדה. בכינו את בכייה. הרוח יללה ביחד איתה את צרחותיה. איבדנו ביחד איתה את תקוותה. לא יכולנו לנשום כשנחנקה, זעקנו את כאבי את הסכין החד על גופינו כשסכינו ביתר את גופה.
כולנו היינו שם, כולנו יודעים.
כולנו היינו שם, כולנו נזעקנו לעזור לה, ולא ידענו איך. לא היה ביכולתינו.
האדמה ניסתה לרעוד, הרוח שרקה, החול התעופף, זנבות השועל נרעדו, הגדר חרקה, השמיים בכו.
כאן, במקום המחבוא הזה, שאיש לא יודע, כולנו מנסים לחבק אותה.
האדמה סופגת את הדם, הרוח מנסה ללטף, זנבות השועל מתכופפים בעדינות, החול עוטף אותה, השמיים שולחים קרן שמש מחממת. אפילו הגדר מנסה לספר סיפורים מימים עברו. שתחייך מעט.
כאן, במקום המחבוא הזה, שאיש לא יודע, אנחנו תמיד איתה כאן.
כאן, במקום המחבוא הזה שאיש לא יודע... אוהבים אותה... תמיד...
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
