בהמשך לאשכול הזה, שהתפתח לכיוון היותר פוליטי:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=343866

יש היום בynet תגובה מאד מרגשת של רווקה "זקנה" שעדיין לא אמרה נואש:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3440452,00.html
רק חבל שלא פירסמה תמונה ונתנה את המייל שלה. בטח היתה מקבלת מאות פניות. חייבת להגיד שקראתי את מה שכתבה פעמיים, והזדהתי עם כל מילה.

וללא שום כוונה שדבריי ישתמעו כשיפוטיים - אני לא יודע אם הייתי מעוניין להיות חד הורי. אני אומר את זה מנקודת מבט של מי שמאד נהנה מההורות. יש הרבה סיפוק והנאה בגידול ילדים, וזה במידה רבה האסקפיזם האולטימטיבי (בעיקר עם ילדים קטנים שחיים רק את ההווה), אבל יש בזה גם נטל נפשי לא מבוטל, תחושת אחריות ודאגה שמלווה אותך לכל מקום, ואם הילד הוא לא מאה אחוז בריא או לא מאה אחוז נורמאלי, נוסף לזה עוד מימד שמוסיף על הקושי. ברור לי שיש מחיר עצום גם בהיות לבד, אבל כלל לא ברור לי לאן היתה נוטה הכף לו הייתי מתלבט בנושא.

ברור לי שלנשים יותר קשה להשלים עם ויתור על ילדים, כי הרי הן עוברות אינדוקטרינציה מגיל אפס שזה יעודן. ברור לי גם שעזרה מבני משפחה וחברים יכולה להקל במידה מסויימת על ההורות (אצלנו אין עזרה כזאת). ברור לי גם שיכול להיות שאני כמו איש עשיר שמסביר למה כסף זה לא דבר חשוב כל כך. אבל נדמה לי שהייתי מוותר.

ומיותר לציין שהכוונה היא לחד הוריות בכוונה תחילה. אם נסיבות החיים (גרושין, מוות, או כל דבר אחר) הופכים אותך לחד הורי המצב הוא שונה בתכלית.

וברשותכם,תגובה קצת אישית מרחשי ליבי.

ציטוט:

ברור לי שלנשים יותר קשה להשלים עם ויתור על ילדים, כי הרי הן עוברות אינדוקטרינציה מגיל אפס שזה יעודן

במקרה שלי,למשל, לעולם לא היה לחץ מצד המשפחה והחברים להתקדם בכיוון של ההורות. אני עוד מעט בת 34 , ולא דיברו איתי על הריון ולידה אפילו לא פעם אחת! על האחיות שלי,לעומת זאת, הפעילו בולדוזר אדיר של לחצים. אולי ההורים שלי חשבו שבגלל שאני לא יכולה להביא ילדים בדרך הטבע אז אין טעם לדבר איתי והקרב אבוד מראש? אין לי מושג.
אני,אישית,די השלמתי עם העובדה שלא יהיו לי ילדים. הייתי מאד רוצה לחוות את זה (כמו שאמרת: העני שרוצה להרגיש עשיר) אבל המחיר יהיה עצום מהבחינה הכלכלית, מהבחינה הגופנית ובעיקר מהבחינה המנטלית. אולי בעתיד אני אשנה את דעתי, אבל אין מצב בעולם שאני עושה את זה לבד.

פרסומות, סרטים, ספרות, טלוויזיה, ואפילו ספר החוקים מעבירים את המסר הזה שאישה איננה שלמה עד שהיא מביאה ילד לעולם.

יש תהליך נפשי טבעי שבו אישה כמהה להיות אמא.
משהו שאנחו הגברים מבינירק אולי בתאוריה, ואצלן זה דחף טבעי,
ולכן אני מבין ומזדהה עם הכותבות.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אבל הדחף הזה אינו ביולוגי במאה אחוז (אם בכלל), הוא גם, ואולי בעיקר, תוצר חברתי.

באמת שאני לא מנסה להיות שיפוטי. הכמעט הכרח בללדת ילדים יוצר מכבש לחצים עצום. כל שאמרתי הוא שאני בתור גבר לא מרגיש את המכבש הזה על גבי, ולכן קל לי יותר לחשוב על אופציה של לא להביא ילדים. אני לא רואה פסול בלהיות חד הוריים מבחירה. רק שתמיד בדיון על חד הוריות דנים בטובת הילדים, ואני רציתי להאיר את הפן האחר של טובת ההורה היחיד שנושא בנטל לבדו. זה משא כבד, שאני לא בטוח שהייתי לוקח על עצמי ביודעי כי אני לבד במערכה.

יש על זה מחקרים מפה ועד הודעה חדשה...
בדיוק כמו הדחף הגברי להפיץ את זרעו (מאותה סיבה בדיוק),
יש לאישה את הצורך ללדת.

הטבע נטע בתוכנו את ה"וירוס" הזה, שלא מרפה בכדי לשמור על ההמשכיות.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

הבא מחקר אחד שמצליח לבודד את המימד הביולוגי מהחברתי ואז יהיה בסיס לדיון.