http://ori.staff.fresh.co.il/HeyJankoye.wav



כדי לשמוע את השיר, יש לסמן את הקובץ (ולבחור ב"שמירת מטרה בשם").


וכעת כדי לחכות להסבר על הקובץ מפי מביאו - adinax

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

(והעייסק מתחיל כבר באמת להיות מסקרן) !...

Ver zogt as Yidn kenen nor handlen
Esn fete yoykh mit mandlen
Nor nisht zayn keyn arbetsman?
Dos kenen zogn nor di sonim.
Yidn, shpayt zey on in ponim!
Git a kuk af Jan, Jan, Jan...

Who says Jews can only do business
Eat rich soup with nuts
But never be working people?
Only the enemies could say that.
Jews, spit in their faces!
Take a look at Jan(koye)...

שיר לאומי ביידיש מתחילת המאה הקודמת שמעודד את היהודים לעבודה יצרנית וחקלאות???

הוא מושר במנגינת "הי דרומה" וביצוע מפורסם שלו הוא מפי פיט סיגר

והביצוע המצורף הוא של ה- Limeliters.
כאשר כתב חיים חפר את הי דרומה, זה עדיין היה ל"עקבה" במנגינה הטטרית.

http://ori.staff.fresh.co.il/HeyDaromaAqaba.wav

יותר מאוחר שונה השיר ל "אילת" ומאיר נוי חיבר לחן מקורי המושר עד היום.





ותודה לאורי - סוף טוב הכול טוב.

הוא לא פועל, כי הוא לא מפנה אל הקובץ.
זה הקישור התקין:
http://ori.staff.fresh.co.il/HeyJankoye.wav

וקשור גם להיסטוריה של ארץ ישראל.




וכדי לא למשוך את הסיפור יותר מדי - זה המקום

בשנות העשרים יזמה ממשלת ברית המועצות התיישבות חקלאית יהודית בחצי האי קרים.
כ-25 אלף יהודים הקימו במקום כ- 90 קולחוזים. השלטונות זיכו את המתיישבים בהטבות רבות
תקציבים, כלים חקלאים מודרניים וחלקות אדמה נרחבות ופוריות. בסוף העשור הגיע מספר המתפרנסים במקום מחקלאות לכדי 300 אלף.
החל מ-1930, עקב קשיים כלכלים והפסקת תמיכתם של ארגונים יהודיים, ירד בהדרגה מספר המתיישבים, ועם הכיבוש הגרמני ב- 1941 הקיץ הקץ על המפעל כולו.




מפת ההתיישבות היהודית בחצי האי קרים. המקומות רובם ככולם קבלו שמות ביידיש, או נקראו
על שמות מפורסמים. Dzhankoy היא העיר הגדולה באיזור, והישוב Voyo Nova, הוא תוצאה של חילוקי דעות אידאולוגיים בגדוד העבודה ע"ש טרומפלדור. (על כך בהמשך)

במפה יש שמות של מקומות באידיש, עברית וברוסית אבל יש גם נקודות ישוב, אם זה ישוב? בצורת קיצור
ומספרים. כמו למשל
UCH 106
מה אלו?

לא מצאתי תשובה חד משמעית, זו קידומת למספר רב של כפרים באיזור בעלי שמות טטרים/טורקמנים.

בסוף שנת 1927 ירדה קבוצת חברים מ"גדוד העבודה" בראשות מנדל אלקינד, בחזרה לברה"מ. מדובר בקבוצה בת כ-60 - 80 איש בסך הכל, מהאגף השמאלי של הגדוד. הסיבה לירידה היא אכזבה מהאפשרות להגשים בארץ את הרעיון הקומוניסטי, והתלהבות מהאפשרות לקחת חלק בהגשמתו בברה"מ. הם קראו לקומונה שהקימו "וויו נובו" (באספרנטו), משום שלא יכלו לקרוא לה "דרך חדשה" בעברית, ביידיש לא רצו, וברוסית ראו התבוללות.

הקומונה הייתה קטנה, למרות שהצטרפו אליה מספר יהודים תושבי קרים ומספר יורדים קודמים מהארץ - מספר החברים לא עלה על 100, לכן נאלצו לשלוח את הילדים ללמוד בבית הספר בקולחוז מולטוב הסמוך - שם לימדו אותם ביידיש.

ב- 1935 הגיע הוראה "מלמעלה" שעל הקומונה להפוך לקולחוז, כמו כל הקולחוזים. בנוסף הוחלף שם המקום ל"דרוז'בה נרודוב" (אחוות עמים - ברוסית). מכת הטיהורים לא פסחה על הקומונה וחלק מהחברים נעצרו. סופם של היורדים שחלק מהם הוצאו להורג בטיהורים ברוסיה, ורובם נירצחו עת כבשו הגרמנים את קרים.

בקולחוז שהיה וויו נובו נשארו לעבוד כמה מן המייסדים, למקום נוספו משפחות רוסיות ואוקראיניות. במלחמת העולם השניה גויסו הגברים לצבא, הנשים והילדים נשארו במקום. בזמן הכיבוש הגרמני הלך אחד מחברי הקולחוז - קפיושין שמו - אל הגסטפו ודיווח על הימצאות הנשים והילדים היהודים במקום. הם נאספו על ידי הנאצים ונקברו חיים בבאר הישנה של "וויו נובו"...

שרידים מקרב היורדים הגיעו ארצה לאחר שהחלה העלייה מברית המועצות.

הוא חזר לארץ אחרי המון שנים בגולאג. הוא היה קשור לקיבוץ הזה?

קראתי את הספר לפני כ-30 שנה, לכן איני זוכר את שמו.
עוד זכורה לי תכנית טלביזיה, גם כן עתיקה ונושנה, בה הוא רואיין בעניין ההרפתקה בברה"מ.

......

שמעתי אותו בתכנית דוקומנטרית על בירוביג'אן, והייתי מעוניין שהוא ישב כאן אצלי בזכרון המורחב.
תודה